בני זוג בשנות ה-60 המוקדמות גידלו את ילדיהם בבית פרטי בפרברי תל אביב, וכשהילדים פרחו מהקן ההורים החליטו שאין יותר צורך בבית הגדול והגיע הזמן לעבור לדירה. בגלל שהם אוהבים מאוד את העיר ואת האקשן שלה, היה ברור שגם הלוקיישן החדש יהיה בה. הם רכשו דירת 5 חדרים בבניין בן 10 שנים בצפון העיר, ששטחה 170 מ"ר + 20 מ"ר מרפסת והיא משתרעת על פני קומה אחת, ללא מדרגות. התשתיות של הדירה היו במצב טוב, והם ביקשו לרענן אותה ולהתאים אותה לצרכיהם.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> אשתו ביקשה ערסל בחצר, אז הוא בנה לה את המרבץ המטורף זה
>> אנשים זורקים קרח לאסלה כדי לנקות אותה, וזה אשכרה עובד
"קיבלנו דירה לא מעוצבת. דירה שלא מרגישה כמו בית, אלא משהו קר ומנוכר", מספרת האדריכלית שירה מוסקל. "בני הזוג רצו לייצר ראשית כל את החיבור הרגשי. בעלת הבית הייתה מאוהבת בביתה הקודם. היינו צריכים לעבור תהליך של היפרדות מהנוסטלגיה ומהמוכר כי מה שהיה אופנתי לפני 20 שנה, פחות רלוונטי כיום. בעצם, התהליך היה לחשוף אותה לדברים שעשויים לקלוע לטעמה האישי כיום, בהתבסס על אהבותיה מהעבר. יחד איתה עברנו תהליך של חשיפה, התאהבות וגיבוש הטעם ובסופו של דבר נבחר בית מודרני שופע חום, כאשר ביתם הקודם היה בסגנון כפרי עם נגיעות קלאסיות. מעבר לכך בני הזוג מאוד פרקטיים, אוהבים סדר וידעו בדיוק מה חשוב להם ומה הם רוצים".
עשו שימוש במשאבים הקיימים בדירה
השינויים המשמעותיים בשיפוץ התרחשו כתוצאה משבירת קיר אחד בלבד. הפעולה הזו הקטינה חדר שצמוד לסלון לטובת הגדלת הסלון, והפכה אותו לחדר אירוח ועבודה. בנוסף, היא גרמה לשינוי הכיוון של הסלון ושינוי דרמטי של החלל הציבורי. מוסקל: "הפרויקט כולו מורכב משינויים מינוריים בתשתיות ובבינוי, אבל שינויים מהפכניים בגמרים. בסופו של דבר הנראות התקבלה כמו של דירה חדשה, כאשר 80 אחוז מהבנוי והקיים של הדירה נשאר. עשינו שימוש במשאבים הקיימים ויחד עם זאת יצרנו חוויה אחרת לגמרי.
כדי לשמור על רמת עלויות סבירה ביצירת חלל שתפור למידותיהם של הדיירים, הדגש היה על נגרות, חומרים וגמרים. הרעיון היה שהעמדה נכונה יכולה להיעשות עם שינויים קלים ולא צריך להפוך את כל הבית; התנהגות חדשה בחלל ובמרחב יכולה לשנות משמעותית את הבית והתחושה בו: דרכי הישיבה על האי, ישיבה מול הטלוויזיה, הקרבה למרפסת ועוד. הגישה היא לצמצם כמה שיותר את זמן העבודה בבית עצמו, להשקיע יותר באריזה ולבצע את השינוי ברמת עיצוב פנים. "בסוף זה בית של שני אנשים, שחשוב להם להיות בקשר ולראות אחד את השני, לתקשר", מסכמת מוסקל.
השיפוץ ארך 3 חודשים ועלה 500 אלף שקלים + מע"מ (כאשר החלק הארי של התקציב הוא לקבלן המבצע) וכלל שינוי בקיר אחד, שינויי חשמל ואינסטלציה, החלפת המטבח, החלפת שני חדרי רחצה ועבודות נגרות. מעבר לכך נרכשו רהיטים חדשים עבור הסלון, פינת אוכל, מיטה, כסאות בר ותאורה בסך 100 אלף שקלים.
הסוואה ל-3 עמודי קונסטרוקציה
החלל המרכזי בדירה ריבועי. כשנכנסים נמצאים מול הסלון, משמאל לפינת האוכל ולמטבח ומפינת האוכל נמצאת היציאה למרפסת. בעבר הטלוויזיה הייתה על הקיר המשותף של הסלון עם החדר הסמוך (שהוקטן והפך לפינת עבודה ואירוח), כך שבפועל הישיבה הייתה עם הגב להתרחשות של החלל הציבורי. בעזרת שבירת הקיר הסלון גדל משמעותית והמבט של היושבים בו הוא לכיוון המרפסת וחוץ הבית. הטלוויזיה מוקמה מחדש על הקיר שהוא הדופן של המטבח, הקיר המשותף עם הסלון.
פינת האוכל הקלילה זורמת בחלל ומשמאלה ממוקם המטבח רחב הידיים, שתוכנן עם יחידות גבוהות משטח עבודה מרווח ואי גדול. ברחבי החלל הציבורי היו 3 עמודים מגושמים שהיו חייבים להישאר כי הם חלק מהקונסטרוקציה של הבניין, ושלושתם זכו להסוואה: העמוד של הסלון הפך לארון יין; עמוד שני הממוקם במטבח מצד ימין, נעטף ונראה כיחידת נגרות בילט אין, כאשר בפועל החלק הימני מסתיר את העמוד; השלישי ממוקם בין שני חלונות והוא פחות דומיננטי, מתחבא עם וילונות ותמונה.
המרפסת רוצפה בהתקנה צפה, עם ריצוף באריחים גדולים, ורוהטה בקלילות מינימליסטית. חדר העבודה, כאמור, משמש גם כחדר אירוח עם ספה נפתחת ופינת טלוויזיה וקיר שלם לטובת אחסון. חדר רחצה מרכזי משמש גם כחדר כביסה, באמצעות נגרות עם ארונות השירות. יחידת ההורים גדלה בזכות הזזת דלת הכניסה קדימה והכנסת הממד לסוויטה, שמשמש ביום יום כחדר ארונות. הסוויטה המינימליסטית כוללת גם חדר רחצה עם מקלחון מרווח עם דלת הזזה וארון נסתר מאחורי המראה.
טיפ ממעצבת: "השאלה החשובה בפרויקט הייתה איך להתכנס למחיר השיפוץ מבלי להתפשר. התשובה - לא נסחפים. האוטומט הוא שיפוצים מסיביים, אבל פה ניסינו להיות יצירתיים מבלי לצלול לעבודה של הריסה ובנייה וזה המפתח. את עיקר המשאבים שמנו בגמרים, ידענו מה המנעד שנוכל לשחק בו ועל מה בשום אופן אנו לא מתפשרות. רצינו להצליח עם המגבלות ולייצר משהו שונה משמעותית ממה שהיה. גם אנחנו, שרגילות לפרויקטים בתקציב מאוד גבוה, מבינות שאפשר למקסם את הקיים. זה טוב לכולם - לכיס של הלקוחות, ללוחות הזמנים ולכדור הארץ".
תכנון ועיצוב: אדריכלית שירה מוסקל ומעצבת הפנים הדס רוט, הלל אדריכלות
מעצבת אחראית מטעם המשרד: נטלי לוי קלש
קבלן: רן בקרמן
