הבית בשכונת דניה בחיפה נבנה על מדרון הר הכרמל, משקיף אליו ואל הים, ותוכנן ועוצב על ידי האדריכלים רונית ברקול ולוסיאנו סנטנדראו, בעלי המשרד SaaB ארכיטקטים. הוא נבנה במגרש בשטח של כ-700 מ"ר, שבו עמד בית ישן בן יותר מ-30 שנה, אשר רובו נהרס במהלך הבנייה. השטח הבנוי הוא כ-450 מ"ר.
בבית גרה משפחה, הכוללת זוג הורים ושלוש בנות בגילאי העשרה. המשפחה עברה מדירה בבית משותף בחיפה לבית פרטי צמוד קרקע. תהליך הבנייה לקח יותר משנתיים, בשל התמודדות עם תנאי השטח והטופוגרפיה התלולה, וכן החציבה בסלע ההר.
הקומה העליונה בבית היא קומת הכניסה, והיא כוללת סלון, מטבח, פינת אוכל, יחידת הורים, חדר עבודה, מרפסת חזיתית פונה לנוף וחצר אחורית, שנמצאת על הקרקע בשל השיפוע שבו עומד הבית. הקומה התחתונה היא קומת חדרי הבנות, ויש בה שלוש סוויטות עבורן, דק ובריכת שחיה, מטבחון וחדר שרות. כל סוויטה כזו כוללת חדר רחצה אישי ודלת הזזה שקופה עם יציאה לעבר בריכת השחייה. קומת המסד כוללת חניון ושטחי שירות, והיא נמצאת במפלס הרחוב. בריכת השחייה ממוקמת על גג החניון, וקומת הכניסה נמצאת בגובה של 8 מטר מעל פני הרחוב. הגישה לכל מפלסי הבית אפשרית באמצעות מדרגות או מעלית הנוסעת מגובה הרחוב, מקומת המסד, ועוצרת בשתי הקומות.
"הלקוחות פנו אלינו וביקשו שנתכנן בית שיהיה מרשים ועכשווי, מרווח ומפנק, ובעיקר פונקציונלי ותפור במדויק לצרכים האישיים של בני המשפחה", מספרת רונית ברקול. "בניגוד לסגנון העיצובי המבוקש, שהיה ברור למדי כבר מהתחלה, גיבוש הפרוגרמה ארך זמן מה, עד שלבסוף התחדדה ההבנה בנוגע לצורת החיים שתתאים למשפחה בהסתכלות קדימה על השנים הבאות. המשפחה רצתה הפרדה בין חדרי הבנות המתבגרות לבין חדר ההורים, כך שכל אחד מבני המשפחה יוכל ליהנות מפרטיות כשיחפוץ בכך. כמו כן, נלקחה בחשבון העובדה שבמוקדם או במאוחר ההורים ימצאו את עצמם 'לבד' בבית, וישמחו לרכז את חיי היומיום שלהם בקומת מגורים אחת". מתוך כך נגזרה החלוקה לקומות: הקומה העליונה תכלול את החללים הציבוריים, יחידת ההורים וחדר העבודה והקומה התחתונה תכלול 3 סוויטות של הבנות, מטבחון וחדר שירות.
לדברי ברקול, "בתכנון הבית הושם דגש מיוחד על יצירת שטחי חוץ רבים ומגוונים, שיהיו מותאמים לשימושים שונים ולזמנים שונים. בזכות השיפוע המשמעותי של המגרש, יכולנו לזכות כל קומה בשטחי חוץ ״משלה״, אותם נדרשנו לאפיין, להצל ולפתוח אליהם את חללי הפנים של הבית בצורה מיטבית".
לאחר התלבטות הוחלט שהבריכה תשויך ל״אגף״ הבנות בקומה התחתונה, מתוך הנחה שהן יהיו הצרכניות העיקריות שלה, וכן שכך הבריכה תיחשף ליותר שמש מאשר בכל מיקום אחר במגרש. הנחה נוספת הייתה שהורדת הבריכה למטה תאפשר לחיים בקומה העליונה להמשיך להתנהל בשקט ובשלווה, גם כאשר למטה בבריכה מתקיימת המולה עליזה. כך יצא שבעוד שהקומה התחתונה נפתחת למרפסת דק, הפתוחה לנוף סביב הבריכה, הקומה העליונה דווקא מוקפת גינה תחומה בקיר תומך גבוה, ונהנית משטחי ישיבה, מטבח חוץ, צמחיה ועצי פרי.
האלמנט העיצובי הדומיננטי בחזית המבנה - זוג המסגרות הלבנות הממוקמות בהסטה זו מעל זו – הוא תולדה ישירה של צורך פונקציונלי בהצללת החזית הדרומית של הבית. המסגרות משמשות כמצללות, פרגולות, לחזיתות השקופות הפונות לנוף הכרמל הירוק ולבריכה, ומסייעות מאד בוויסות החום והשמש האופייניים לכיוון זה. הוויטרינה לאורך כל החזית הדרומית של הקומה העליונה הינה באורך 12 מטר, וגובהה מהרצפה עד התקרה. הוויטרינה הגדולה מוצללת בעזרת צילון חיצוני (תריס ונציאני), שנאסף לתוך התקרה.
בכל הבית, ובפרט בחלל הציבורי, הושם דגש מיוחד על תכנון מערך התאורה, במטרה לאפשר מצבי תאורה מגוונים, שיוכלו להשתנות לפי צרכי השעה. לצורך כך שולבו זה לצד זה כמעט בכל חלל - גופים טכניים וגופים דקורטיביים, מנורות שקועות ומנורות תלויות, וגופים פונקציונליים לצד תאורת אווירה - כשכל ״תסריט״ משלב תמהיל אחר של גופי תאורה, ובהתאם משרה אווירה שונה בחלל.
כל מערכות המיזוג בבית סמויות, ורבות מהן משולבות בפריטי נגרות בתכנון מיוחד. רהיט הטלוויזיה בסלון, למשל, מכיל בנוסף למערכות האודיו/וידאו ולהיותו ספרייה, גם 2 יחידות מיזוג אוויר. התכנון המדויק של הרהיט נותן מענה לכל הצרכים הטכניים של המערכת, וזאת מבלי שהדבר יורגש במבט מבחוץ.
"העבודה על הבית הזה, שידעה לא מעט ״התרגשויות״ לאורך הדרך, הזכירה לנו באופן הכי מוחשי למה אנחנו כל כך אוהבים דווקא את תחום הבנייה הפרטית", מסכמת ברקול. "כשתהליך כל כך מורכב וממושך מסתיים ביחסי אמון והערכה הדדיים עם הלקוח, ובידיעה שליווית מישהו בהגשמת חלום, סימן שאתה במקצוע הנכון".