גם מי שבתקופות שגרה מתקשים לזכור מתי הגיעו בפעם האחרונה למרפאה, גילו בשנה האחרונה את החשיבות של שירותי הבריאות. התקופה הזו חיזקה את ההבנה שהמרפאות, קופת החולים ובתי החולים צריכים עיצוב שייתן למטופלים ולאנשי הצוות תחושה טובה, חמימה ובטוחה. הנה כמה דוגמאות.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> איפה ייפתח הסניף החדש של איקאה בישראל?
>> נהיה לנו חם: דירה חלומית בשמי נתניה
לאחרונה נחנכו בבית החולים וולפסון בחולון 14 חדרי אירוח ולינה המיועדים לבני משפחה של מאושפזים המגיעים ממרחק ולרופאים בתקופת ההתמחות, שזקוקים למקום להניח ראש בסיומה של משמרת ארוכה. את הפרויקט, שעיצבה חני לוריא, יזם ארגון לב חב"ד מכספי תרומות, והוא עוצב בשיתוף בית החולים. בית החולים גם אחראי לתחזוקה, והלינה במקום בחינם. "הקפדתי על עיצוב עם מכנה משותף לכל המגזרים וכל שכבות האוכלוסייה, קו נקי עם תחושה מחבקת וחמימה", מסבירה לוריא. "החדרים קטנים, וכוללים מיטה, שידה, שולחן ומקלחת, והצבעוניות משלבת בין גוונים בהירים וכהים כדי לשדר מרחב נשימה יחד עם תחושה מכובדת. בחדר נוסף הסרנו את הקיר כדי ליצור חדר גדול יותר למשפחה עם שתי מיטות וספה נפתחת".
אדריכל אבי שטרנפלד, המתמחה בעיצוב פנים של בתי חולים ומרפאות שירותי בריאות, סבור כי לעיצוב חשיבות מכרעת בתהליך קבלת ההחלטות, בהשפעה על החושים ובהשפעה על רגשות. "העיצוב סובב אותנו בין אם נרגיש ובין אם לא, וחשוב שמרפאה תהיה מרגיעה ושלווה ותתייחס למטופלים כאל אנשים ולא כאל מספרים", הוא אומר. כדי להפוך את המרפאות לאי של שקט למטופלים ולסייע בהפחתת החששות והפחדים מהטיפול, שיטת העיצוב של משרדו מבוססת על "חוויית המשתמש" ונשענת על עוגנים פסיכולוגיים, חברתיים וטיפוליים - בחירה נכונה של חומרי גלם, תחושת חמימות ונעימות, תאורה טבעית, שילוב מרקמים וצבעים מתאימים ושימוש בחומרים טבעיים.
"אנחנו מאמינים בקשר הישיר בין נראות וחוויית החלל לתחושה של ביטחון שעוטפת את המטופל ובני משפחתו", מסכים אדריכל יובל כנעני מ-YK ARCHITECTS. "בשנים האחרונות ניתן לראות מרכזים רפואיים חדשים שקמים במקביל לבתי החולים המוסדיים, במטרה להרחיב את האפשרויות בתחום הרפואה והזמינות ללקוחות ליצירת סטנדרט בריאות מקצועי וחדשני. תודעת השירות מאוד גבוהה וישנו דגש גדול על הן על חוויית המטופל והמלווים שלו והן על חווית הרופאים ואנשי הצוות שזהו מקום עבודתם. גם במחלקות שונות במוסדות הרפואה המוסדיים ישנה דרישה לעיצוב מוקפד יותר בדגש על חוויית המטופל".
ביקור במרפאה יכול להיות טראומטי לאנשים רבים, ובעיקר לילדים, ולאווירה בחלל השפעה על אופן הטיפול ועל יכולתו של המטופל להתמסר אליו. זו הסיבה שבמרפאות ילדים מנסים ליצור חוויה של ג'ימבורי, למשל, ולא של בית חולים, באמצעות פרקט, משחקי קיר ומשחקי מחשב על קיר מסך ודלפקים בצבעים רכים ובהירים של עץ ולבן.
במרפאת kids clinic בתל אביב בחרה המעצבת תמר רוזן נעים פלטת צבעים מגוונת ושמחה שלא גולשת לילדותיות יתר. "הרגשתי שצריך לייצר מקום נעים גם להורים שמגיעים אחרי לילה ללא שינה עם ילד או ילדה חולים. זוהי מרפאת ילדים המקבלת ילדים מקופות החולים, ולרופאות חשוב קודם כל לראות את המטופל, לכן שמחתי ליצור חלל לא מאיים ואפילו משעשע".
"אזור קבלת הלקוח יוצר את הרושם הראשוני ולכן הוא בעל חשיבות רבה", מסבירה ישראלה וסר ממשרד ישראלה וסר אדריכלות ועיצוב פנים. "חשוב ליצור הרגשת ביטחון ורגיעה על ידי סביבה עוטפת ומרגיעה". במרפאות שהיא מתכננת היא משלבת חומרים מודרניים עם נגיעות צבעוניות וחומרים חמים. התאורה תתאפיין בגוון צהוב מרגיע ולא חזק מיד, ומעל דלפק הקבלה תהיה תאורה לבנה יותר, ממוקדת וחזקה יותר כדי לאפשר לצוות הפקידותי לעבוד ביעילות.
לאחר הכניסה הנעימה והמרגיעה עוזר אזור המעבר לבנות את האווירה המתאימה לכניסה לחדר הטיפולים. "המסדרון משמר את ההרגשה הראשונה ומטפס איתנו לכיוון אווירה של מקצוענות, חדשנות וקדמה רפואית", היא מסבירה, "שהרי הלקוח רוצה להרגיש רגוע ובטוח בידיים של רופאים מקצועיים ומתקדמים. חדר הטיפולים יהיה יעיל, ישדר קדמה ואווירה תומכת עם שימוש בתאורה נכונה וכמובן תכנון נכון לפי סוג טיפול - עיניים, נשים ועוד".
"המאפיינים החשובים בעיצוב מרפאות היום מתרכזים בחוויית המטופל ומסלולו במתחם מאזור החניה ועד להגעתו למחלקה אליה זומן", אומר כנעני. "שמים דגש רב על תכנון אזורי הקבלה ושמירה על אינטימיות וכן על תכנון אזורי המתנה מרווחים, נעימים ומזמינים, רחוק מתפיסת הישיבה הצפופה בתור לקופת חולים". בחללים אלה משולבים תאורה טבעית ומנורות דקורטיביות עדכניות המפיצות אור רך, וגם אזורי הטיפול (חדרי ניתוח, חדרי טיפול והתאוששות) מקבלים התייחסות עיצובית. "מבנים מסוג זה הם עתירי מערכות טכניות מורכבות ומכשור רפואי חדשני מתקדם וזהו אתגר גדול לשלב אותן בצורה יצירתית ומדויקת ולמקם אותן באזורים סמויים אך נגישים לתפעול שוטף לצד שמירה על עיצוב בלתי מתפשר של החלל והתקרות", הוא אומר.
לכל פרויקט, מסביר כנעני, מתגבש קונספט עיצוב עדכני ונבחרת פלטת גוונים וחומרים שמבטאת את השילוב המאתגר בין אסתטיקה ועיצוב חמים ומזמין לצד פרקטיות העומדת במבחן הזמן במבנה פעיל עם מאות משתמשים בכל יום. הריהוט תמיד יהיה עמיד, נוח ונעים למגע. שילוב של עץ טבעי בקירות ובתקרות, למשל, תמיד תורם לתחושת החמימות, ועבודות אמנות בחללים הציבוריים והרפואיים מייצרת עניין, השראה ושיח. "המטרה העיקרית שלי כאדריכל היא להעניק למטופלים אווירה של מלון בוטיק בסביבה נינוחה ומזמינה, המפיגה את הלחצים והמתחים שרבים חשים כשהם מגיעים למרכז רפואי", אומר כנעני.
מה קורה בקופות החולים
קופ"ח מכבי מעדכנת את מיתוג המרפאות שלה אחת לכמה שנים כדי לשפר את השירות ולהנעים את האווירה, כשלנגד עיניה נוחות המטופלים בעת השהות במרפאה, אווירת משחק לילדים, הימנעות מניקור עיניים ותחושה של יחס שוויוני וזהה לכולם.
בסוף 2020 הוחל בתהליך מיתוג חדש בחלק ממרפאות הקופה ברחבי הארץ, בהן במגדל העמק, אורה ברמת גן, נהריה והמרכז הרפואי יפת יפו, והן עוצבו גוונים חמים ונעימים בשילוב צבעוניות רגועה.. כרגע מתנהלת תוכנית פיתוח של כ-100 פרויקטים גדולים ברמה הארצית ועשרות מתקנים עוברים שיפוצים בהיקפים קטנים.
"התקצוב במכבי הוא עבור מפרט טכני, ובתוכו משתנים אלמנטים בקריטריונים שונים כמו מעבר מאפור לגוונים חמים יותר כדי להנעים את חוויית המטופל, ובכל מקרה הוא זהה במרכז ובפריפריה", אומרים בדוברות מכבי. "כשאנחנו מרעננים את סטנדרט העיצוב, אנחנו לא משיתים זאת בו זמנית על כל המרכזים כדי לא לייצר הוצאות מיותרות, ומיישמים את העיצוב רק בעת שיפוץ או בניית מרכז חדש. לכן שוני בעיצוב בין מרפאות הוא אפשרי וקיים". כמו כן, הם מדגישים כי רופא עצמאי שעובד עבור מכבי בונה ומעצב את מרפאתו מתקציבו האישי, שבמקרים רבים גבוה מהתקציב הציבורי, ועל כן יכולים להיות הבדלים בין המרפאות.
את תכנון מוסדות הבריאות של קופת החולים הכללית מוביל עיקרון של איזון בין הפונקציונלי ללא-פונקציונלי, בין הרועש לשקט והפרקטי ללא פרקטי. מבחינת השקעה בהקמה ושיפוץ של מרפאות אין הבדלים בין פריפריה למרכז, אומרים בקופה, ומה שמנחה הוא הצרכים המקומיים של המטופלים והייעוד של המרפאה אותם מזהים במחוזות.
"בכל שנה אנחנו מתכננים בממוצע כ-100 מרפאות בקהילה, חלקן חדשות וחלקן משופצות מהיסוד", אומרים אדריכל אבי תורג'מן, ראש מערך תכנון, ואדריכל יובל שמחה, אחראי תכנון בקהילה במינהל תשתיות ובינוי בכללית. "חשוב לנו לתרגם את רווחת המשתמש לחלל וליצור תחושה חמימה ונעימה בעזרת חומרים וגוונים, איזון גירויים והכנסת אור יום. מילים גדולות כמו 'ענווה' מוצאות מקבילות ארכיטקטוניות כמו שימוש בקווי עיצוב נקיים, השתלבות הרמונית, מינונים, רידוד עומסים עיצוביים, היררכיה עיצובית, שליטה במיקום אביזרים ומיתוג – כל זאת כדי לייצר חלל שלא מתאמץ להיות יעיל ונעים אלא הוא כזה בטבעיות".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
מה צופן העתיד
"אחד מלקחי הקורונה הוא שניתן לעשות רפואה היברידית, כלומר ניתן להעביר לרופא המטפל שלך תמונה מתוך המכשיר הסלולרי והוא ירשום לך מרשם", אומר שטרנפלד. "מאחר שהתורים מוזמנים מראש גם השהות במרפאה מצטמצמת".
הוא צופה חידושים רבים בעתיד: "אני יכול חשוב למשל על 'מסע לקוח', שבו אדם שיגיע למרפאה יזוהה במצלמה אוטומטית שתמדוד לו חום ותוציא לו תור לרופא המבוקש. זה יחסוך משאבים וייעל את ההכוונה לרופא/מטפל המתאים. לי כאדריכל ייוותר לתכנן את החלל כפי שמתכננים מתחמים ציבוריים כמו לובי. תכנון לטובת הרפואה יאפשר לחללים להיות ידידותיים יותר ומאיימים פחות וייתן למטופלים תחושה של חוויית שהייה טובה יותר, שתקל על אי הנוחות הטבעית כשמגיעים למרפאה".