השיפוץ לחלל הנטוש במבנה מגורים בלב שוק הפשפשים ביפו, התחיל כשהמעצבת חגית מוניץ קיבלה טלפון מבעלי המבנה: "יש לנו חלל גדול שאנחנו רוצים להסב לשלוש יחידות דיור, נראה לנו שתעופי עליו. המיקום הוא יפו העתיקה, הזמן העומד לרשותך הוא כמה שיותר מהר, שלא לומר כבר מחר". מלאת התרגשות הגיעה מוניץ וגילתה מקום מוזנח, מלוכלך, רעוע ובלי תשתיות שאפשר להסתמך עליהן, וישר אמרה כן.
לדברי מוניץ, אי אפשר היה שלא לראות את הפוטנציאל האדיר של החלל, בשל המבנה שלו ומיקומו האסטרטגי. "הלב הפועם של שוק הפשפשים הלם עם פעימות לבי. אלו הפרויקטים שאני הכי אוהבת - פרויקט כולל משלב התכנון, חלוקת החלל, התמודדות עם הקשיים והאתגרים האובייקטיביים, וכלה בריהוט וסטיילינג", היא מתארת.
מהרגע הראשון היה ברור למוניץ שאחת הדירות הולכת להפוך ללופט קטן וייחודי שייבנה, יעוצב ויהיה מיועד להשכרה as is. מין פרויקט חלומות בהזמנה, בלי לקוחות, דרישות לצבעוניות מסוימת, או העדפה לחומרים כאלו או אחרים, "אני מעצבת את הלופט הזה כראות עיניי וטעמי האישי", מתארת מוניץ.
את הדירה בגודל 70 מ"ר היא החליטה לחלק אותו לקומת כניסה ציבורית שכוללת מטבח, סלון ושרותי אורחים, את המדרגות הקיימות להשאיר - כעוגן לאופיו הראשוני של החלל, ואת החלל מתחת למדרגות לנצל לשרותי האורחים ולמכונת הכביסה. השטח הכולל של קומת הכניסה כ-35 מ"ר. התכנית לקומה הראשונה הייתה אזור פרטי שחולק לחדר שינה עם פינת קריאה והרגעות, פינת עבודה קטנה וחדר רחצה מפנק. אחד האתגרים העומדים תמיד בפני מעצב פנים הוא לייצר הרמוניה ודיאלוג בין הפנים לחוץ, וכאן על אחת כמה וכמה היה לי ברור שהשפה העיצובית והחומרית צריכה לשאוב את השראתה ואף את מהותה מהלוקיישן - רחובות שוק הפשפשים.
בתוך שבועיים היו תכניות חלוקת החלל ותכניות עבודה והצוות יצא לדרך; הקבלן החל בעבודות ההריסה והפינוי ותחילת בניה ומוניץ התמקדה במלאכת הבחירות, הצבעוניות, הריהוט, ויותר מכל הליקוט. "אחד הדברים שראיתי בחזוני הוא כיצד אני מוצאת דברים בשוק, מוציאה אותם מהקשרם והופכת אותם לפרטי ריהוט ייחודיים ללופט", היא מספרת. "בכל פרויקט יש לי את העוגן שממנו אני מתחילה, והפעם העוגן שלי היה הצבעוניות. בעיני רוחי ראיתי את המטבח בצבע טרקוטה. למה? כי כך זה הרגיש לי. לאחר חיפוש אחר החומר והצבע המושלם שראיתי בעיני רוחי, נמצא בדיוק מושלם צבע לחזיתות טרקוטה שמשדרות מראה חם וטבעי, שהוא גם עמיד לשריטות וכתמים. הצבעוניות בלופט כולו מורכבת מטרקוטה על גווניה השונים וכן ירוק, אפור ושחור. כשמדובר בחלל קטן ופתוח, לכל אביזר שנבחר יש משמעות ונוכחות מכרעת ולכן כל הפריטים בדירה נבחרו בקפידה ובהתאמה לאזור בו הם נמצאים. החומרים שנבחרו מתועשים ברובם בעלי מראה פראי לא מעובד.
הכניסה אל הלופט היא ממפלס הרחוב. בין הלופט לרחוב מפריד קיר ברזל שחור עם חלונות חלביים ובו ממוקמת דלת הכניסה. מיד עם הכניסה נמשכת העין לעבר הסלון, שמעבר לו נמצאת פינת האוכל. "באחד הימים מצאתי בדרכי מהחניה ללופט דלת כניסה זרוקה ברחוב ומיד ידעתי שיש לה מקום בדירה", מתארת מוניץ. היא עברה שיפוץ קל של ליטוש ולכה ולאחר שחוברו לה רגלי בר אוניברסליות היא הפכה לשולחן האוכל בלופט, אלמנט מרכזי בחלל. כסאות הבר נרכשו באחת מחנויות השוק. כמו הדלת שהפכה לשולחן, כך גם הספה בסלון הייתה במקור משהו אחר לגמרי - פלטת עץ שחורה שהובאה ללופט במהלך השיפוץ במטרה להיות שולחן עבודה למסגר, והתאימה לי בדיוק בפרופורציות ובמראה הבלתי מהוקצע. לפלטה חוברו רגלים ונתפר עבורה מזרון מרבץ בצבע ירוק, וכך היא הפכה לספה. שולחן הסלון נבנה משאריות הרלסים שהוכנסו לחיזוק התקרה במהלך השיפוץ. המטבח נגלה לעין רק כאשר נמצאים בפינת האוכל. אחד היתרונות הגדולים בפרויקט שכזה הוא היכולת לאלתר ולממש את הרעיונות והפנטזיות שרב הסיכויים שלא היו עוברים בפרויקטים מהודקים. כשחיפשה מוניץ פתרון מידוף לאזור המטבח היא רצתה משהו שמצד אחד יהיה פונקציונלי עם אופציות אחסון שימושיות ונוחות, ומצד שני יהיה אלמנט עיצובי משמעותי בחלל. כך נוצרו האלמנטים הפיסוליים על הקיר מול המטבח. שתי יחידות מידוף שיצרתי מתבניות יציקה לעמודי בניין ובקוטרים שונים ממשיכות זו את זו. במטבח הותקן מדף נירוסטה איכותית לתליית כלים והנחת סירים וכו', המחזק בחלל את אווירת הלופט הפתוחה. המקרר המצויר (סמג) שובר את האחידות וממשיך את הצבעוניות של חיפוי הקיר. גרם המדרגות מהווה אלמנט פיסולי הכלוא בין שני קירות.
האזור הפרטי מחולק לשני אגפים: האזור הימני הוא מעין פינת הסבה והירגעות, במרכזו כורסת וינטג' שרופדה מחדש בבד ירוק, צבע שקיים בכיסאות הבר ובמזרון הרביצה בסלון. שטיח כתום תוחם את האזור הזה ומהווה תשובה לגוונים החמים של הטרקוטה מהמטבח. מצד שמאל נמצא אזור השינה. בחלל מול המיטה מוקם ספסל ברזל רב תכליתי לישיבה ונעילת נעליים וגם כמשטח להנחת חפצי נוי ואביזרים. הנישה שהייתה בקיר נשמרה, מעניקה עוד ממד בחדר לאחסון והנחת פרטים אישיים. גם חדר הרחצה ממשיך את הקו המתועש – אריחי גרניט פורצלן במראה קורות ברזל חלודות מגוונות, אולי כקריצה למיקום הלופט ולקורוזיה המגיעה מהים הסמוך, וגם ארון האמבטיה והמראה במראה מתכתי גס. חוסר האחידות והגיוון באריחי הקרמיקה ממשיך את הקו המשתנה והמגוון האופייני לבית.
"הפרויקט הזה היה גם פרויקט שיטוט עצמי שלי במחוזות הלא מוכרים, ומציאת דרך חדשה שלי עם עצמי. יצאתי מתחום אזור הנוחות המוכר ויכולתי לאפשר לעצמי לפרוץ גבולות ולגעת במקומות אחרים שתמיד סקרנו ואתגרו אותי. הייחוד הגדול היה שלא עמד מולי לקוח עם רצונות ופנטזיות, אלא סכמה כללית שתואמת את התקציב והמיקום, שאפשרה לי כמעצבת להביא את עצמי לידי ביטוי בצורה מיטבית ובלתי מתפשרת. לבסוף את הפרויקט אכלסו בני זוג צעירים שקיבלו דירה מוכנה", מסכמת מוניץ.
תכנון, עיצוב פנים והלבשה: חגית מוניץ
דומיסיל: חזיתות מטבח וחדר רחצה, רגלי ברזל לשולחן האוכל והספה, מתלים, ספסל ברזל, כסאות ברזל, שולחן קפה, מראה ואביזרי אמבטיה.
סמג: מוצרי החשמל בלופט.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן