בשכונה הירוקה בהרצליה, בדירת הפנטהאוז של בניין בן חמש פרויקט בפרויקט חדש, מתגוררים בני זוג בשנות השלושים לחייהם, הייטקיסט ועורכת דין, עם שני ילדיהם הקטנים. הפנטהאוז, המתפרש על פני 100 מ"ר, קיבל שדרוג רציני לפני שנכנסו אליו לפני ארבע שנים, בעזרת מעצבת הפנים אנה רובינשטיין.
"לצד הגשמת החלומות האסתטיים של הזוג, בקשת האישה היתה להשאיר את החוץ בחוץ", מספרת רובינשטיין, "כלומר, לייצר מענה לפתרונות אחסון מיד כשמגיעים הביתה. בקשה נוספת היתה להתחשב באלרגיה הקשה לאבק שממנה סובל הגבר. בלי מדפים פתוחים, כמעט בלי שטיחים, בלי פריטים דקורטיביים. כל אלה היו אתגר שלשמחתי עמדנו בו יפה".
ארבעה חודשים חלפו מתחילת השיפוץ ועד הכניסה לדירה, ועלותו הסתכמה ב-250 אלף שקל וכללה נגרות מותאמת אישית בכל הבית, פרקט פישבון אלון, התאמות חשמל, שינויים בחדרי הרחצה כמו החלפת קרמיקה, גופי תאורה ושאר רהיטים ואביזרים.
בכניסה אל הבית נפרש בפנינו חלל המגורים הרחב ובו סלון, מטבח ופינת אוכל, לכל אלה חלונות גדולים המשקיפים למרפסת הענקית שגודלה כגודל הדירה, ומסביב – נוף הרצליה.
בסלון שמול הכניסה תכננה המעצבת ארון מדיה מרשים – שידת טלוויזיה קלאסית מעץ עם דלתות ומגירות שמכילות את כל הטכנולוגיה, שמעליה ארון אחסון לבן בצורת ח' – שם מניחים מעילים, תיקים, כובעים וכו'.
כל שאר הרהיטים בסלון נבחרו כך שייצרו תחושת מרחב - הספה האוורירית בעלת הרגליים הדקות מוקמה במרכז החלל, לצדה כורסת נדנדה קלה ושולחנות צד קטנים, תחת כולם נגלית הרצפה. שטיח קילים לא שעיר נבחר למרכז.
המטבח מרווח ותכלכל, ומאובזר בכל מה שצריך, כולל כיריים אינדוקציה למראה נקי. הדיירים רצו מאוד גם אי ישיבה, אך המעצבת התעקשה לוותר ולהסתפק בפינת האוכל, כדי למנוע צפיפות.
בפינת האוכל מוקם שולחן שעבר עם הדיירים מדירתם הקודמת, ולו הותאמו שני ספסלים. המראה שנוצר נקי, פשוט וחף מטרנדים. גוף תאורה גאומטרי מרשים מכלי אור נתלה מעל השולחן ותמונה גדולה (אלי אקספרס) נתלתה על הקיר. הפינה הביתית החמה הזו אהובה במיוחד על המעצבת.
גם חדר השינה נקי ומאוורר. מיטה שלצדה שידות צד של איקאה. נישת ארונות מובנית המספקת את המדפים והתלייה, ושידת מגירות ורודה בנגרות אישית שמעליה גוף תאורה דומיננטי (חיקוי יפה של ?? מאלי אקספרס), ובמסדרון לידה גוף תאורה ורדרד בעיצוב אישי מכלי אור. "אני מרגישה חדווה גדולה בקיום של השידה", אומרת המעצבת, "לא תמיד זורמים עם כזה פריט, בייחוד לא הגברים, ושמחתי שהיא התאפשרה ושלא הכול רק לבן ועץ. בכלל, כל חלל בבית קיבל את הפריט הצבעוני שלו. המטבח – תכלת; בחדר השינה – השידה הוורודה; ובחדר הרחצה הכללי שידה ירוקה בגון מרווה".
חדר הילדים עוצב לילד שהיה אז בן שנתיים ובו מיטה, שידה וארון בגדים מהבית הקודם, רק הידיות שונו למראה מודרני יותר. הוספו מדפי רשת מגולף, כורסה מאיקאה ושטיח כביס קטן של סטורי.
"העבודה היתה מדהימה", מסכמת רובינשטיין, "הדיירים היו קשובים מאוד אלי ואני אליהם. החוויה היתה טובה מאוד, ומאתגרת במובן של הדרישות שהבית חייב לשתף איתן פעולה. בגלל הניקיון העיצובי שהתבקש מהן, בלי חפצי נוי, מדפים דקורטיביים, טקסטיל, ידעתי שהאלמנטים עצמם, כמו הארון בסלון, חייבים להיות יפים בפני עצמם. מאוד סמכו עלי בתכנון הנגרות, במיקום הריהוט ובפרופורציות שלו, יכולתי להגדיר את הגודל המרבי האפשרי שייתן תחושה טובה.
"גם מפרספקטיבה של זמן הדירה עדיין אקטואלית וצעירה. לקוחה חדשה שהזוג שידך לי מספרת שהבית עובד טוב עבורם והם נהנים ממנו מאוד, למרות שנולד להם עוד ילד מאז. זה מה שחשוב".