עיצוב הבית
עיצוב הבית
    • 62
    • 33,174

בית. ספר

הם קמים בבוקר, מצחצחים שיניים ולא צריכים לדאוג להספיק לצלצול. ילדי החינוך הביתי פשוט יוצאים לגינה, שם הם פוגשים את אמא ואבא שילמדו אותם חשבון, אנגלית וטיפוס על עצים. אז מה גורם להורים לפטור את ילדיהם מחוק חינוך חובה ואיך נראה בית שאמור לתפקד גם כמקום לימוד? הצצה לחייהם המרתקים של יותר מאלף ילדים בישראל

מורן זלמה | living | פורסם 12/09/19 15:00 
חינוך ביתי, משפחת באבד - 9
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל

 

הילדים נכנסו בשבוע שעבר למערכת החינוך? לבשו חולצת בית ספר והצטלמו על יד השער? בכיתם כשנפרדתם מהם לשלום? עבור רוב האנשים התשובה הגורפת תהיה כן, אבל עבור מעטים שהחליטו לסטות מהמסלול הקונבנציונלי, ה-1 לספטמבר הוא תאריך הרבה יותר נעים. אין הסתגלות וחיפוש במשך רבע שעה אחר הכיתה החדשה, אלא התכנסות בסלון או בחצר והתחלה של עוד יום לימודים פורה. המורה הוא ההורה, ובמקום שיעורים ומבחנים יש פעילויות מעשירות, למידה חופשית ומינוס 27 ילדים, בממוצע.

 

1,190 ילדים קיבלו חינוך ביתי בשנת הלימודים האחרונה - צמיחה משמעותית בשנים האחרונות, כך מספרת חוקרת השיטה, ד"ר ענבל כהן-מידן. "ההורים לוקחים על עצמם באופן מכריע את הטיפול וגידול הילדים, לא רק במובן החינוכי. יש פה השקפת עולם שאומרת: אנחנו רוצים לחיות לצד הילדים שלנו. זו בחירה לא שגרתית ואין בה מודל אחד, כך שכל משפחה ממציאה את עצמה מחדש". לרוב, ילדים בחינוך הביתי נשארים בבית עד גילאי היסודי, אז הצורך החברתי מתחיל להיות משמעותי עבורם. הילדים הם אלו שמבקשים להיכנס למסגרת הפורמלית של חוק חינוך חובה, ולכן קשה יהיה למצוא תיכוניסטים שנשארו בבית ולא סתם הבריזו משיעור ספרות.

 

משרד החינוך אחראי גם על הילדים שנשארים ללמוד בבית, והבירוקרטיה סביב זה היא לא לחלשים. כדי לקבל פטור מחינוך חובה יש להגיש בקשה מסודרת, למלא טפסים ולחכות למפקח שיגיע הביתה ויחליט האם הוא מאשר אתכם או לא - פרוצדורה שיש לעשות מחדש בכל שנה עד שנתיים. שלב האכיפה כבר תלוי במפקח או במפקחת המחוזיים, קפדניים יותר או פחות, שאמורים לבדוק האם הילדים עומדים ב-55% מהתכנים הנלמדים במקצועות הליבה. אבל איך אוכפים את זה אם אין מבחנים? זו השאלה הגדולה. "כל מפקח מחוזי עושה כראות עיניו" מסבירה ד"ר כהן-מידן, "הנה דוגמא מהשבועות האחרונים: משפחה עם ילדים בגילאי בית הספר התבקשה להציג בפני המפקחת שלהם תכנית לימודים מסודרת הכוללת לימודי שפה. למשפחה אחרת עם ילדים באותו הגיל אמרה מפקחת שונה - 'לא מעניין אותי מה הם ילמדו, זה עניין שלכם, העיקר שטוב להם ולכם'". במחוז הצפון יש את מספר הילדים הגבוה ביותר הלומדים בחינוך ביתי, ואחריו, מפתיע לגלות, מחוז תל אביב.

 

לא לחולי סדר וניקיון

 

אז מה בעצם עושים הילדים במהלך היום? "כל משפחה מתנהלת קצת אחרת" אומרת ד"ר כהן-מידן, שגם ילדיה למדו בבית. "רוב הילדים לוקחים חלק בחוגים רבים בשעות הבוקר, מטיילים וחופשיים לפגוש את עצמם באופן בלתי אמצעי, כאשר המבוגר המשמעותי ביותר בחייהם מלווה אותם". בניגוד לתמונה המצטיירת בראש, בה ילדי החינוך הביתי מטפסים על הקירות מרוב שעמום, הורי השיטה מתעקשים שהתלמידים החופשיים שלהם נהנים מחיים ללא מגבלות של זמן או מרחב. "אנחנו המון מחוץ לבית", אומרת אורטל כהן, שמחנכת עם בן זוגה את ילדיהם בני ה-6 וה-3 בביתם שבאלוני אבא. "יש לנו מפגשים חברתיים במרחבים הפתוחים. השהות בטבע מעוררת המון יצירתיות ויכולת אלתור. הילדים מחליטים מתי הם רוצים לעשות מה והכל בגדר משחק, בין אם זה שהות בחוץ, קריאה או כתיבה". ומה לגבי מסכים, האיום האולטימטיבי המרחף מעל רגשות האשם ההוריים? האם החינוך הביתי מבטל גם אותם, כמו שביטל את הצלצול? "מסכים הם אחלה לשעה שבה אני לא פנויה ואין לי זמן להתארגן על בייביסיטר" אומרת כהן. "אבל בגדול, גם כשהתכנים הם נהדרים ותואמים לגיל וגם כשהזמן מוגבל, אני רואה את התגובות שלהם. הם נהיים מאוד אלימים, עצבניים ורעבים אחר כך. פתאום קשה להם לחשוב מה הם רוצים לעשות ונוצר מן 'ריק' מחשבתי בכל הקשור ליצירתיות".

 

אם תהיתם, החינוך הביתי פחות מתאים לאנשים חולי סדר וניקיון. "הבית כל היום מתבלגן ומסתדר לסירוגין" מסבירה כהן. "לפעמים זו המשימה של הילדים כחלק מהלו"ז בסוף משחק, ולפעמים אני מחכה שילכו לישון כדי לסדר בעצמי ובשקט. יש רק 24 שעות ביממה, ובמרחב שילדים משחקים ושוהים בתנועה וביצירה תמיד יהיו בלגן ורעש. לומדים להכיל את זה - משהו בסבלנות, באוזן ובעין מתאים את עצמו לשגרה הזו".   

 

לבחירה בחינוך הביתי יש כמובן השלכות כלכליות המשפיעות על משק הבית כולו. ההורים צריכים לנווט בין פרנסה לבין לימוד הילדים באופן שוטף, ואיכשהו גם לשמור על תחזוקת בית גדול עם מספיק מקום ללימודים, משחקים, אירוח, מנוחה ואוכל. "חינוך ביתי הוא ממש לא רק לאנשים בעלי אמצעים" מפריכה כהן את התפיסה הרווחת. "הכל בחיים זו בחירה: איפה גרים, במה עובדים, מה לובשים ובאיזו מכונית נוסעים, אם בכלל. לכן מי שבוחר ללמד את ילדיו בבית עושה המון ויתורים, כמו מי שבוחר לשלוח את ילדיו למסגרת, ולפעמים זה בא על חשבון רמת החיים במובן החומרי. זה תלוי רקע, עיסוק והמצב הכלכלי. אצלנו בבית גם אני וגם זוגי עובדים. אנחנו עסוקים הרבה בחילופי משמרות, אבל נהנים מאוד ושמחים שאנחנו מצליחים ליצור את הפאזל המורכב הזה".

 

אז איך נראים בפועל בתי משפחות שהחליטו לסטות מהמסלול המוכר לטובת הרפתקה חינוכית? קבלו הצצה לארבעה מבנים יוצאי דופן ומעוררי מחשבה:

חינוך ביתי, ג, משפחת באבד - 11
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל

הכל פתוח: משפחת באב"ד

ענת (36) הנדסאית אדריכלות ובעלת משרד תכנון - ענת באב"ד אדריכלות ועיצוב פנים, עופר (37) עוסק בפיקוח וניהול פרויקטים בבנייה, דורין (6), נינה (4) ואנה (2) באב"ד
עיר מגורים: קיבוץ עין דור

 

למה החלטתם על חינוך ביתי?
ענת: "לפני שנולדו הילדות היה לנו בית מלאכה ועסקנו בסדנאות וחוגים בתחומי האומנות השימושית. לאחר שנולדה דורין, ביתנו הבכורה, השגרה שלנו אפשרה להשאיר אותה איתנו במהלך היום ושמחנו לעשות זאת. באחד הימים הגיעה אלינו לסדנה אישה שמגדלת את הילדים שלה בחינוך ביתי והרעיון קסם לנו. חקרנו את הנושא, ובחרנו לנסות את הדרך הזו".

 

איך החינוך מתבצע בתוך הבית?
"כל החדרים בבית פונים אל החלל המרכזי, מה שמאפשר לנו לראות ולהיות נוכחים בכל סיטואציה שמתרחשת בכל רגע נתון. זה משרה ביטחון ופתיחות לבנות ולנו. הכניסה לבית היא בין המטבח והסלון, שהם חלל אחד גדול ומרווח שמאפשר מודולריות, פעילויות שונות וגם השתוללות. השולחן במטבח הוא שולחן שהגיע מהסדנה של סבא, ומשמש גם כשולחן אוכל וגם כשולחן יצירה ואנחנו לא מפחדים ללכלך אותו בצבע. בחלל המרכזי יש דלת ויטרינה גדולה שמזמינה אל החצר, שכל ההתרחשות בו חשופה גם היא למרכז הבית. חדרי השינה לא גדולים במיוחד, ועוצבו מתוך הבנה שאת רוב הזמן אנחנו מעבירים באזורים המשותפים. יחד עם זאת, הם נוחים, אינטימיים ואפשר לגדול בהם. חדר אחד קצת יותר גדול מהאחרים מבחינת שטח והוא חדר המשחקים שמעודד לעצמאות - הכל נגיש ובגובה העיניים, מאפשר תחלופת משחקים וכך גם לילדים קל לארגן ולסדר".

חינוך ביתי, ג, משפחת באבד - 5
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל

חינוך ביתי, משפחת באבד - 17
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל
חינוך ביתי, ג, משפחת באבד - 3
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל
חינוך ביתי, משפחת באבד - 15
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל
חינוך ביתי, משפחת באבד - 18
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל
חינוך ביתי, משפחת באבד - 7
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל
חינוך ביתי, ג, משפחת באבד - 4
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל
חינוך ביתי, משפחת באבד - 12
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל

חינוך ביתי, משפחת באבד - 13
משפחת באבד|צילום: שירן כרמל

עובדים, משחקים, חיים יחד: משפחת מאילוב-כהן

אורטל (33) רקדנית ומדריכת הכנה ללידה, מנהלת את "נעימה-בית למחול צועני", רוסתם (34) איש חינוך, מנהל את "חברותא-חינוך בקהילה", עמנואל (6) ואביתר (3) מאילוב-כהן
עיר מגורים: אלוני אבא

 

למה דווקא חינוך ביתי?
אורטל: "התגלגלנו לזה. לפעמים יש תחושה שזה בחר בנו. שנינו עוסקים ונושמים חינוך, כל אחד בתחומו. אנחנו מאמינים בלמידה תוך כדי תנועה, בלי תכנית מוגדרת מראש אבל עם הקשבה רבה לתשוקות ולעניין שעולה. אני רואה בלמידה, בכל תחום, הזדמנות לעצב אישיות, ליצוק תחושת מסוגלות גבוהה, ליצור דימוי עצמי גבוה באמצעות חווית הצלחה ולא על ידי התוכן הלימודי. אין מקום שיכול לתת יותר ביטחון מהבית".

 

ספרו על הבית.
ליאור סעיד, מעצב פנים: "רוב התכנון נעשה עם מחשבה מעמיקה סביב משפחתיות, הילדים והחינוך הביתי ואיך הם והצרכים שלהם משתלבים, יחד עם צורכי ומאוויי ההורים. החללים השונים בבית נבנו מתוך מחשבה שלימים הם יצטרכו להשתנות ולגדול עם הילדים, וניסינו לצאת מהחשיבה המובהקת של 'ארבעה קירות וגג', ועם זאת לא לחרוג מרגולציות וחוקי בניה קבועים של הישוב הקהילתי בו הם גרים".

אורטל: "החלל המרכזי לא גדול: 50 מ"ר הכוללים סלון, פינת אוכל ומטבח. במטבח יש אי עם כיריים הפונים למרחב כך שאפשר לבשל, לתקשר ולהתרוצץ מסביב. הסלון פונה למטבח, לפינת האוכל ולחצר והוא ללא טלוויזיה, כך שעיקר העשייה היא תקשורת והנאה מהנוף. בקומה העליונה יש גלריה חשופה המשמשת לחלל משחקים ומשרד קטן. שנינו עצמאיים, ולכן היכולת לעבוד סמוך לחלל הילדים מאפשרת לנו לקיים את הבחירה בחינוך ביתי. חלל המשחקים מרוצף בעץ גלריה זול וציפינו אותו בלקה, כך שיהיה אפשר לשחק, לדפוק ולצייר על הרצפה (ובעיקר לא לשטוף אותה). החלל מחולק לפינות לפי נושאים המופרדות ברהיטים, והכל בגובה הילדים. לכל הפינות יש לילדים גישה חופשית ללא לו"ז או מטלות מחייבות, חוץ מאשר לפינת הטלוויזיה, אליה אין גישה חופשית. יש בה מסך לא גדול וחיבור ל-DVD כי אני מעדיפה דיסקים שהילדה יכולה להחליף ולבחור, בלי פרסומות, גירויים ועוד זוועות שהרשת מציעה. בקצה החלל יש מסדרון קטן המוביל לשני חדרי שינה גדולים, אחד מהם משמש גם כממ"ד. המחשבה העיצובית בחדרי השינה הייתה להוריד את רמת הגירויים, ליצור תחושה מזמינה ומגרה אך מרגיעה ומכנסת. אם במהלך היום כל אחד עסוק בענייניו, אז בלילה יש צורך בהתכנסות משותפת והתכרבלות. החצר היא ללא ספק היהלום של הבית. מלכתחילה השטח הזה קרץ לנו בזכות שני עצי האלון הענקיים והעתיקים שבמרכז, והוא מעוצב כחצר בר עם צמחיה ארץ ישראלית. רוב העצים הם עצי פרי, וכך גם השיחים וצמחי התבלין. יש פינות שונות המאפשרות אירוח והתבודדות, אבל יש גם רחבה מכנסת וגדולה. בחצר אזור ייעודי למשחקים ומתקני ילדים: בית עץ, ארגז חול, נדנדות. מאחורי הבית נמצא הסטודיו שלי, חדר עגול בו אני מעבירה שיעורי תנועה וקורסי הכנה ללידה". 

חינוך ביתי, משפחת כהן - 1
משפחת כהן|צילום: עידן כהן
חינוך ביתי, משפחת כהן - 7
משפחת כהן|צילום: עידן כהן
חינוך ביתי, משפחת כהן - 14
משפחת כהן|צילום: עידן כהן
חינוך ביתי, משפחת כהן - 11
משפחת כהן|צילום: עידן כהן
חינוך ביתי, משפחת כהן - 12
משפחת כהן|צילום: עידן כהן
חינוך ביתי, משפחת כהן - 9
משפחת כהן|צילום: עידן כהן
חינוך ביתי, ג, משפחת כהן - 10
משפחת כהן|צילום: עידן כהן
חינוך ביתי, משפחת כהן - 8
משפחת כהן|צילום: עידן כהן
חינוך ביתי, משפחת כהן - 5
משפחת כהן|צילום: עידן כהן
חינוך ביתי, ג, משפחת כהן - 19
משפחת כהן|צילום: עידן כהן

בית ההפתעות: משפחת אוזן

ליגל (34) מוזיקאית, מחדשת רהיטים, מדריכת קריאה בשיטת חמוטל שהינו, בעלת תואר ראשון בשירותי אנוש, לימודי הסבת אקדמאים להוראת אנגלית ומדריכת "אינדנס" מוסמכת, רם (32) רס"ן במילואים, בוגר קורס מאמנים במכללת וינגייט וקאוצ'ינג במכללת CTI, מאמן במכינות קדם צבאיות, נוער נשים וילדים, מוביל תכניות "העצמה דרך ספורט" בבתי ספר, מרצה ומעביר גיבושים לנוער ומשפחות מחו"ל, שי לי (8), יסמין (6) ואריאל (3) אוזן
עיר מגורים: קצרין, רמת הגולן

 

מה גרם לכם לבחור בחינוך הביתי?
ליגל: "כבר עם שי לי הבכורה ראינו שהיא מאוד אוהבת ללמוד וצריכה מעט גירוי ללמידה. התחלנו לחשוב על מסגרות חינוך אלטרנטיביות והתייעצתי עם אמא שבתה למדה בבית ספר דמוקרטי. היא סיפרה על חינוך ביתי ועל האפשרות לקבל פטור מחוק חינוך חובה. שיתפתי את רם והוא ישר התלהב. תוך שלושה חודשים קיבלנו אישור והוצאנו את הבנות מהמסגרות".

 

נשמע כמו אתגר לא קטן.
"זה לא היה קל, הייתי אחרי לידה קיסרית שלישית, רם השתחרר מהצבא אחרי הרבה שנים ופתח עסק עצמאי במקביל לעבודתו כשכיר, גרנו בבית גדול וישן שבדיוק סיימנו לשפץ ופתאום כל הקלפים נטרפו מחדש. אז הבנו שהבית כבר לא משרת את סגנון החיים החדש שלנו. לפני חמישה חודשים עברנו לבית חדש והיה לי חשוב שהסביבה תגרה ללמידה טבעית, שיהיה מרחב לילדים ושתהיה אווירה רומנטית בסוף היום לרם ולי. לא פחות חשוב מזה, אם לא הכי חשוב - רצינו שיהיה קל לנקות את הבית. פרשנו שטיחים אתניים מקיר לקיר בסגנון בוהו צועני, כך שצריך לשטוף רק לעתים רחוקות. את הסלון בחרתי לחבר עם המטבח בעזרת מדפים, ואת אחד מהם צבעתי באפקט גיר עליו אני כותבת משפטי השראה עם תזכורות לדרך שלי ולמטרות שאני מציבה לעצמי. בקיר המטבח הפנימי, שגם צבוע באפקט גיר, כתוב סדר היום שלנו. מול הכיור תליתי מדפי מתכת של איקאה עם נרות ריחניים וצמחייה שאני משרישה ושותלת עם הילדים. את המטבח עיצבתי בהשראת סטודיו תעשייתי, ובמרכזו יש אי שבנינו בעצמנו עם מקומות אחסון לציוד יצירה ומשטח עליון מגן. על מדפי תמונות צרים אנחנו תולים יצירות משפחתיות של הילדים ושלנו ושתי 'קופסאות הצלחה': בכל פעם שהבנות לומדות משהו חדש, כרגע בתחום הקריאה, אני מניחה את התוצרת בקופסה וכך יש להן תזכורת מתמדת להמשיך קדימה. חדר הילדים היה האתגר הגדול עבורנו. בגלל שהילדים רצו לישון יחד, ויתרנו מראש על מיטות יחיד ובחרנו במיטה זוגית. במקום ארון קיר, שלרוב לא מעוצב באופן ידידותי לילדים ולא מאפשר סידור באופן עצמאי, קנינו שלוש יחידות מתכת זולות של איקאה ולכל ילד יש יחידה משלו עליה הוא אחראי. אנחנו מקפלים יחד, כל אחד ברמה שלו, וגם אם מבולגן אני בדרך כלל לא מסדרת להם, אלא הכל מוסתר מאחורי וילון בגווני אפור. עבור הגינה לקחתי מזרונים ישנים של הילדים עליהם אני פורשת שמיכות נעימות. את הגדר הפונה לעבר הכביש חיפינו בצמחי בטטה שהשרשנו יחד, וכך נוצרה ריאה ירוקה בגינה - מקום ללמידה על תהליכי הטבע ומרחב נעים לקריאה, רביצה והנאה בחוץ".

חינוך ביתי, משפחת אוזן - 13
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי

חינוך ביתי, משפחת אוזן - 1
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי
חינוך ביתי, משפחת אוזן - 2
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי
חינוך ביתי, ג, משפחת אוזן - 3
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי
חינוך ביתי, ג, משפחת אוזן - 7
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי
חינוך ביתי, משפחת אוזן - 4
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי
חינוך ביתי, משפחת אוזן - 5
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי
חינוך ביתי, משפחת אוזן - 8
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי
חינוך ביתי, משפחת אוזן - 9
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי
חינוך ביתי, משפחת אוזן - 10
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי
חינוך ביתי, משפחת אוזן - 12
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי

חינוך ביתי, משפחת אוזן - 11
משפחת אוזן|צילום: אוהד עומסי

במיטה אחת גדולה: משפחת בלומנפלד

מאיה (38) מחנכת, מדריכת פילאטיס, מארגנת, מעצבת, יועצת עיצוב פרו-בונו, עידו (42) מנתח מערכות בחברת חשמל, רתם (11), עינבר (9), קשת (7), גפן (5), אימרי (2) ואורן (4 חודשים) בלומנפלד
מגורים: רמת צבי

 

מה גרם לכם לבחור בחינוך ביתי?
עידו: "מאיה הכירה את הרעיון מאחותה, שגידלה את ילדיה בבית עד לגיל חטיבת הביניים, וכשעלה הרעיון, מיד הסכמתי. שנינו היינו ילדים שהמערכת פספסה וקראנו הרבה על הנושא עד שהתחייבנו אליו. על פי התפיסה שלנו, מערכת החינוך הממלכתית לא בנויה לתת לילדים את מה שנחוץ להם. אנחנו מאמינים שכל ילד צריך לקבל את האפשרות להתעניין ולהתרחב בנושאים שמעניינים אותו".

 

איך החינוך הביתי בא לידי ביטוי בעיצוב הבית?
עידו: "כיוון שהבית בן 75 שנה, בכל גלגול שלו הוא זכה לתוספות ושינויים רבים. השינוי הגדול ביותר שקרה בעקבות החינוך הביתי הוא תוספת הפרגולה, המאפשרת מרחב משחק מקורה לילדים, מאחר והבית החל להיות קטן מהכלת כמות הילדים הזו". 
מאיה: "כולנו ישנים יחד בחדר אחד וחולקים ארון בגדים יחיד (לכל אחד בין מדף אחד לשניים, ובערך כל רבעון יש אקט של העברת בגדים הלאה). בסלון, הרהיטים פונים למרכז החדר ולא לטלוויזיה. המסך שבחדר הוא מחשב והוא היחיד בבית. כל מי שמשתמש בו עושה זאת במרחב ציבורי ובשיתוף עם כולם. אין מצב שילד יהיה לבד עם מסך בחדר סגור (לילדים שלנו אין טלפון חכם, מתוך ההכרה בצרה של ההתמכרות למסך). בחדר ההסבה נמצאת הספרייה ומולה מונח שרפרף כדי לאפשר לכל ילד חשיפה למירב המידע והגירויים. גם במטבח מפוזרים שרפרפים, ככה שכולם יוכלו להגיע לכל דבר שירצו, ובאמצע ממוקם שולחן אוכל עגול בלי מקומות קבועים (פרט לכיסא התינוק של אימרי). בצד נמצאת פינת האוכל של החתולה שהיא באחריות הילדים. בפינת היצירה תמיד יהיו חומרים זמינים מסוגים שונים, לפיתוח היצירתיות ויכולת ההמצאה. חדר המשחקים מלא משחקים מגוונים ואנחנו מעודדים את כולם לשחק יחד, ללא קשר לגיל או מגדר. חדר הלגו/נגינה הוא בעצם חדר יצירה מסוג אחר, ובבסיסו האחריות שבתרגול כלי נגינה והחדווה שביצירת דבר חדש שלא היה קודם, בין אם בצלילים ובין אם בלבני הלגו. בחצר ישנם עצים לטיפוס, ערסלים ונדנדה להתרגעות וקריאה, דשא למשחק (שרתם הבן הבכור מכסח אחת לכמה זמן) ועצי פרי לקטיף, מתוך ההבנה שהחיבור לטבע והלמידה של מחזור החיים והמוות חשובים לילדים ולבריאותם".

חינוך ביתי, משפחת בלומנפלד
משפחת בלומנפלד|צילום: מאיה בלומנפלד

חינוך ביתי, משפחת בלומנפלד
משפחת בלומנפלד|צילום: מאיה בלומנפלד
חינוך ביתי, משפחת בלומנפלד
משפחת בלומנפלד|צילום: מאיה בלומנפלד
חינוך ביתי, ג, משפחת בלומנפלד
משפחת בלומנפלד|צילום: מאיה בלומנפלד
חינוך ביתי, ג, משפחת בלומנפלד
משפחת בלומנפלד|צילום: מאיה בלומנפלד
חינוך ביתי, משפחת בלומנפלד
משפחת בלומנפלד|צילום: מאיה בלומנפלד
חינוך ביתי, משפחת בלומנפלד
משפחת בלומנפלד|צילום: מאיה בלומנפלד
_OBJ

קרדיטים משפחת באב"ד
עיצוב פנים ואדריכלות: ענת באב״ד
סטיילינג לצילומים: לירון בן דרור
ארגון חדר ילדים: קרין בוכשטב (למידולוגיה)

קרדיטים משפחת מאילוב-כהן:
אדריכל: עידו שנהר
אדריכלות פנים: אורנית שנהר
הום סטיילינג והלבשת הבית: ליאור סעיד

קרדיטים משפחת אוזן:
עיצוב: ליגל אוזן

קרדיטים משפחת בלומנפלד:
עיצוב ושיפוץ רהיטים: מאיה בלומנפלד
שיפוץ: ניצן שפירא
ספריה: חן ואליק חודי
ארונית הנעליים: גל פרידמן
רוב הרהיטים נמצאו, נמסרו, נרכשו יד 3 לפחות

 

 

מצאתם טעות בכתבה? ספרו לנו ונתקן
תגובות (62 תגובות ב-36 דיונים) סגור
  • 36מאוהבים בסטייל שלהם עצמם שכחו את העיקר

    זה רק לאנשים עם הרבה כסף וקהילה סביבם דבר שני נראה לי שהם כל כך מאוהבים בבית שלהם שזאת היצירה שלהם ששכחו את עצמם

    7655וט 23/10/19 | 11:12
  • 35קיבוץ

    כנראה הכאה על חטא בתי הילדים בקיבוצים של אז. לקחו את זה לקיצוניות אחרת

    אהרן 15/09/19 | 13:49
  • 34חבל מאוד שאת כל המשפחות מאפיין כסף

    גם מעמד הביניים , שחי בביניין ברמה טובה ולא במושב או וילה מגיע לבחור האם לתת לילדיו חינוך ביתי!

    ושם משפחה 14/09/19 | 22:14
  • 33חינוך ביתית

    אני בעד חינוך ביתית באמת זה הכי בריא ינאי מואיל וגם ההורים יודעים מתי הילדים רוצים לילמוד איך וכמה ומה אם לילמוד למה לוא הלואי שכול ההורים יעשו את זה

    שוקולית 14/09/19 | 20:49
  • 32לא בעלי אמצעים בכלל

    נראה מענין אבל לא לכולם

    מעיין 14/09/19 | 16:07
  • 31חינוך ביתי זה רעיון נחמד אבל בפועל זה מבודד את הילדים

    אין להם מסגרת. אין סיבה להתעורר בבוקר ולהתלבש. לא צריך להכין דברים למחר. לא נהנים מהפסקות ומשחקים עם עוד מלא ילדים. לא מתכננים מה לעשות אחרי בית ספר. אין סיבה לחכות לחופשים ולחגים. אין השוואה לקבוצת השווים! איך ילד ידע שהוא באמת טוב במשהו? (ולא כי אמא אמרה) נכון הלמידה עצמה מאוד לוקה בחסר בבתי הספר אבל בעיניי זה לא העיקר. העיקר זה החברה, האחריות, מסגרת זמן שמסדרת את מהלך השנה, ללמוד להסתדר מחוץ לבית ללא ההורים, ללמוד להסתדר עם סוגים שונים של ילדים, והכי חשוב הילד לומד מי הוא! כי יש לו עם מי להשוות, עם מי להזדהות, אפילו את מי להעריץ ואת מי לאהוב פחות

    אין כמו לחכות לחופש הגדול לבלות עם חברים 14/09/19 | 15:54
    • חינוך ביתית

      הם יכולים לצאת לשחק אחרי הצוהוריים באמת עים חברים בשכונה

      שוקולית 14/09/19 | 20:51
  • 30אז זאת כתבה על חינוך או עיצוב פנים?

    מזל שיש קרדיטים, תוסיפו טלפונים ואינסטגרם ליצירת קשר

    מ 14/09/19 | 15:19
  • 29רק אשכנזים ורק עשירים

    רק אשכנזים ורק עשירים

    רק אשכנזים ורק עשירים 14/09/19 | 12:59
    • מאידך, אשכנזי יכול לטעון שמזרחים אשמים במצב.

      כי הרבה ילדים לא מחונכים נשלחים לבית הספר, ואז ילדים מבית טוב מתקלקלים כשהם רואים ילדים מבית לא טוב ולא מחונכים. זו בעיה שחינוך ערבי מתערבב עם חינוך מערבי, רק צד אחד נתרם.

      נכון אבל 14/09/19 | 15:09
    • או הנה הבכיין התורן...
      ל29 די די עם הבכי והנהי תתקדם 14/09/19 | 23:42
      • שלושתכם מייללים סיסמאות עם בעיות בהבנת הנקרא. בהחלט ראית...
        ישראל ישראלי מזרחשכנזי 15/09/19 | 08:24
  • 28חינוך ביתי הוא האופציה היחידה למי שלא רוצה שילדיו ייחשפו...

    צריך להקים זרם חינוך ממלכתי-חילוני שבו לא תהיה דריסת רגל לאנשי עמותות דתיות ושום גורמים דתיים. מי שנמאס לו מההדתה במערכת החינוך ומוכן לפעול בנושא ברצינות צריך להוציא את ילדיו ממערכת החינוך בצירוף מחאה על המצב.

    לומי 14/09/19 | 12:09
  • 27כל אחד שם עם וילה

    יש להם כסף והם משועממים,

    ענבל 14/09/19 | 11:57
  • 26ההיפים החדשים של שנות ה2000

    מכירה מישהי באופן אישי וזה ככ עצוב. הילדים גדלים להיות אנלפבתים("הילד בוחר מה הוא רוצה ללמוד"),בעיקר מוזנחים(תמיד נראים מלוכלכים,שיער סתור ומלא קשרים, מסתובבים ללא נעליים "שירגישו את האדמה" למרות שקר בחורף). ילד צריך מסגרת מסודרת שתקנה לו את הבסיס הטוב לידע כדי להשלב בחברה,כמו כן הכלים שירכוש כדי לנהל קשרים בריאים עם ילדים אחרים.לא מבינה איך יש 1000 כאלה שנופלים בין הכיסאות ואין פיקוח שילד לא מגיע לשום מוסד לימודים? מ9חיד מה יצא מהם כבוגרים...

    רוית רמת גן 14/09/19 | 06:51
    • כמה קישקושים קישקשת...ילדים מוזנחים או חופשיים ?

      אז ככה... יחפים למרות שקר בחורף ?? שמעת על חימום הבית ? ומה עם בתי הספר שקר בהם והילדים יושבים עם מעילים או נוזלים בקיץ כשהמזגן לא משהוא....כינים יש בכל המסגרות ... השירותים בוודאי נקיים יותר בבית ותמיד יש נייר וסבון...תמיד יש אוכל ומיים...אין פיקוח ? פיקוח של מי ? של מערכת החינוך הדלה בארץ שהיום עמוסה בתכנים דתיים לאומניים מהדרים ומשפילים..סיפורי החרם ..ומה עם האיו פיקוח שכל מערכת החינוך החרדי שילדים לא לומדים לימודי הליבה ? כמה פעמים במסגרות הילדים יוצאים לטבע ..להכיר תרבות ? להכיר את הבנק..את הסופר מרקט או שוק..בית ח לים..קשישים...כן , זה חלק מהלמידה בבית חינוך ביתי..וקשרים חברתיים כלל לא חסרים כי בשעות אחה"צ והערב הילדים פנויים כמו כל חבריהם למפגש חברתי ולחוגים...מפחיד מה ייצא מהם כמבוגרים ? בני אדם פתוחים חברתיים ומשכילים ...

      שירה 14/09/19 | 14:43
  • 25חינוך ביתי שנעשה באחריות הוא הדבר הכי נכון בעיניי.

    הילדים אכן צריכים לרכוש מיונויות למידה, אך חינול ביתי אינו סותר זאת. להיפך. בעיניי הילד פנוי ללמידה הרבה יותא שאין סיבבו עוד 40 ילדים ומורה עצבני אחד. לימודי ערכים ודרך ארץ, שמירה על הסביבה, לקחת חלק פעיל וללמוד כיצד מתמהל העולם ברוגע ולא תחת לחץ ועצבים צפיפות ודחיסות בבית ספר. בני בן ה 4 יודע ומכיר את כל כוכבי הלכת יודע לעשות פעולות חשבון, אמנם פשוטות, אך יודע. וכל זאת בלי ללמוד בכיתה. כיום מערכת החינוך בעיניי איבדה כל כיוון. בתור מורה לשעבר איבדנו את המטרה. ריבוי מקצועות, שטחיות, זניחה טוטאלית של ערכים ודרך ארץ. הלוואי והיתה לי היכולת לחנך את ילדי במסגרת אלטרנטיבית.

    עמית 13/09/19 | 23:12
  • 24אתם מציינים שזה לא רק לעשירים

    אז למה להראות בכתבה את הבתים של המשפחות האלה שכולם בתים פרטיים ענקיים שעיצב אדריכל? תראו זוג ממוצע עם. דירת ארבעה חדרים

    יעלי 13/09/19 | 21:55
    • כי אנשים מיוחדים כאלה לא גרים בעיר

      הם עוברים לגור בישובים כפרים מרוחקים יותר ובדרכ זולים יותר ואז הם יכולים להרשות לעצם לעבוד קצת פחות להרוויח קצת פחות ולהיות קצת יותר בבית

      שרון 14/09/19 | 12:56
  • 23איך ההורים מצליחים לעבוד? קצת מוזר
    נראה מתיש 13/09/19 | 20:37
  • 22ילדים בגיל 11 כבר צריכים פרטיות!

    אני ממש מצטערת אבל המשפחה שישנים ביחד, יש לכם כבר ילדים גדולים 9 ו 11 תנו להם מרחב משלהם! זה ממש מוגזם

    לינה משותפת עד גיל מסויים 13/09/19 | 20:14
  • 21בסוף זאת הדרך לברוח מהדתה ופרימיטיביים שיגמרו את המדינה ...

    מי ימציא לכם כיפת ברזל אה? הרבי? כבר ראינו מה קרה לבני ישראל שחיכו שהתפילה תציל אותם, כמעט נמחקנו מעל פני האדמה! והימים הנוראים עוד לפנינו...

    נינו 13/09/19 | 18:25
  • 20איקאה איקאה איקאה
    תמר 13/09/19 | 18:00
  • 19למה להחריג אותם?? למה לא ללכת לבית הספר, וללמוד להסתדר ב...

    הורים הזויים... מגדלים ילדים מפונקים

    שרון 13/09/19 | 17:44
    • לא מה שטענת שגוי ומבוסס על חוסר ידע

      מי שלא מכיר את קהילת החנב אינו מודע לכך שחנב כולל הרבה פעילויות ומפגשים חברתיים על בסיס יומי. הם לומדים להסתדר מצויין בחברה, לומדים לכבד, לומדים מתוך סקרנות ומתוך התנסות. כל מה שצריך באמת.

      דניאל 13/09/19 | 21:59
    • ממש לא מפונקים. רחוק מכרזים כמה שיותר.
      . 14/09/19 | 12:16
  • 18לפי הבתים זה לעשירים
    אביבית 13/09/19 | 16:59
  • 17הם לא יוכלו להתקבל לשום אוניברסיטה. הורים מנותקים

    מדובר בהורים בלי תואר אקדמאי שממילא לא עבדו בשביל הכסף שיש להם (אחרת לא היו יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד ולגדל ילדים), ירשו אותו או מסובסדים על ידי ההורים שלהם. הבעיה שהם שוללים מהילדים כל אפשרות להוציא תעודת בגרות או ללמוד תואר, הם לא יעמדו בזה פתאום כשיצטרכו להגיש מטלות ולקבל ציון שהוא אובייקטיבי.

    נזק 13/09/19 | 14:31
    • תקרא את הכתבה לפני שאתה מגיב
      שש 14/09/19 | 10:03
    • הכתבה בנושא בתים של חנב במדור LIVING

      אם תירצי/ה תוכל/י למצוא נתונים לגבי אקדמאים רבים בוגרי חנב. בארצות הברית חנב הרבה יותר מקובל וותיק. כל שנת חנב באישור שווה לשנת לימוד של תלמיד בית ספר בישראל. כמו כל שאר האוכלוסיה חלקם ניגשים לבגרות ולומדים באקדמיה וחלקם לא. צורת הלמידה שלהם גמישה וחווייתית, ועל ידי כך משמרת את הסקרנות והרצון ללמוד, בניגוד לבית הספר שגורם לילדים לשנוא לימודים ולאבד את הסקרנות.

      דניאל 15/09/19 | 20:48
  • 16אם היה לי בית כזה גדול עם גינה גם אני הייתי משאירה

    הילדים בחינוך ביתי. בעצמי אני מורה, אז ללמד ולחנך אם הילדים יודעת מצוין

    עירית 13/09/19 | 13:37
  • 15לא הבנתי איך הבית עצמו קשור
    בכל בית אפשר לעשות חינוך ביתי 13/09/19 | 12:42
  • 14לא הבנתי משהו

    זו כתבה על חינוך ביתי או על עיצוב בתים ?!

    לא הבנתי 13/09/19 | 11:31
  • 13זה לא בריא לילדים לישון ביחד עם ההורים

    זה יוצר תלות של הילדים בהורים וחוסר עצמאיות! זה דווקא פוגע מאוד בהתפתחות האישית של הילד! גם שהילדים במיטה אחת ביחד זה לא טוב! שינה צריכה להיות במיטה נפרדת כבר בגילאים האלה כדי לפתח עצמאיות. זה נחמד שאתם מטפחים את הקשר המשפחתי בכדי שיהיה חזק וטוב אבל ילדים צריכים לחוות עצמאות מההורים, אולי לא ברמה של החינוך הממלכתי שיש היום אבל זמן לבד מחוץ לבית עם חברים בלי ההורים זה צריך, שלא תיווצר תלות חזקה בהורים וחסר בתקשורת עם אנשים חדשים. נ.ב גם כשההורים במיטה עם הילדים זה לא טוב לקשר בין הורה להורה, הם צריכים זמן אישי בלי הילדים (אם הבנתם למה אני מתכוונת)

    מבולבלת 13/09/19 | 11:09
  • 12נראה באלגן בעיינים עיצוב הבתים
    נביאה 13/09/19 | 10:52
  • 11חינוך ביתי

    מסכנים הילדים. לא אשמים נולדו למשפחות דפוקות

    מירע 13/09/19 | 10:49
  • 10וואו הבאתם רק עשירים

    לרגע לא הייתי בטוחה אם הכתבה היא על עיצוב פנים של עשירים או על חינוך ביתי.

    נוף 13/09/19 | 08:56
  • 9בדידות

    ההורים גורמים להם בדידות חברתית ותקשורת חברתית,ובעתיד הם יסבלו הילדים מאחור היתפתחותי מבחינת חברתית ויצור אצלהם קשר תלותי בסביבת הבית שלהם והם בסכנה לבעיות פסיכיאטרית ביגלל הבדידות שתיווצר אצליהם

    ת 13/09/19 | 07:59
  • 8ואז הילדים יצאו לעולם האמיתי

    ויהיו בהלם. מסוגלויות חברתיות הם חלק לא פחות חשוב. וכן מדינת ישראל בתחום החינוך דווקא מעולה. הילדים בארץ יותר מאושרים מהרבה ילדים בעולם

    נעמה 13/09/19 | 06:22
  • 7לרגע בא לך להגיד ואוו אתם מטומטמים אבל לא

    אם הם מאושרים זה הכי חשוב. לא מה אחרים אומרים. אחרים שיילכו להז**ין

    יוסי 13/09/19 | 01:44
  • 6למה לעשות את זה לילדים? אנוכי ולא מתחשב בצרכי הילד

    יפה שאתם רוצים את הילד שלכם קרוב אליכם, או לא מוכנים שהמערכת תכניס להם רעיונות לראש מבלי שתתאפשר להם חשיבה ביקורתית. אבל אתם גוזלים מהם ללמוד את היכולת החשובה ביותר- הכישורים החברתיים. אולי אתם שולחים אותם לחוגים אבל זה לא מספיק. הילד צריך אינראקציה אינטנסיבית יומיומית עם ילדים אחרים כדי להתפתח מבחינה אישיותית וחברתית. חבל, זה סתם עקשנות שלא תוביל למקומות טובים. בסוף הילד יאשים אתכם שלא איפשרתם לו להיות כמו כולם.

    ענת 13/09/19 | 01:41
    • הילדים באינטראקציה חברתית כל יום, יש קהילה גדולה ומגוונת...

      הכל בסדר

      אם לא יודעים, עדיף לא להאשים לשווא. 15/09/19 | 20:52
  • 5קיבוצניקים מוזרים

    איפה חיי חברה של הילד עוד לא הבנתי מעריצה על חינוך ביתי כי החינוך הממלכתי בקרשים ! אגב.. עם בית כזה ,גם אני הייתי פותחת ביצפר

    משי 12/09/19 | 23:37
    • יש הרבה ילדי חנב והם נפגשים על בסיס יומי בפעילויות שונות...

      אפשר להפסיק לדאוג לחיי החברה של החנבים, הם מעולים ומלאים. ילדי חנב פתוחים לחברויות מגוונות ועל גילאיות, עם ילדי חנב אחרים וגם עם ילדי בי"ס שהם מכירים בחוגים ופעילויות אחרי הצהריים.

      זכינו 13/09/19 | 07:37
    • המלצה

      חינוך ביתי הוא לא לאנשים עשירים ומיוחדים וכו'. הכל עניין של עדיפות. כשילדי היו קטנים היינו ממש עניים וכל ממונינו הלך לחינוך נאות. בית ספר עם חינוך אפור משמעותי חוגים ואפילו סדנאות נושא בחו"ל. לרווחה כלכלית הגענו עם בגרותם. הכל עניין של עדיפות. היום ההורים רוצים להביא ילדים ושהמדינה תטפל בהם. הן פיזית והן כספית. בושה וחרפה.

      מלי 13/09/19 | 08:31
  • 4חינוך ביתי זה לעשירים ואני אומרת את זה מניסיון
    ניסינו ולא הצלחנו. חייבת לפרנס. 12/09/19 | 23:06
    • משנים, מתגמשים ומוצאים את הדרך.

      לא מזלזלת בניסיון שלך, זה לא תמיד צולח. אבל חינוך ביתי זה בהחלט לא רק לעשירים. פרנסה לא חייבת להתבסס על עבודה של 8 עד 17. עבדתי כך שנים וסבלתי מכל רגע. עזבתי משרת ניהול בהיי טק, (אנשים היו בטוחים שהשתגעתי סופית, מאיפה האומץ או הטיפשות לעזוב משרה כזו), מצאתי דרכים לייצר הכנסה כעצמאית עם עבודה שרובה מהבית, והוצאתי את ילדיי לחינוך ביתי. מאז כולם מאושרים.

      הכל אפשרי 13/09/19 | 07:45
    • חיים בסרט,כנראה לא משלמים משכנתא
      ועוד איך לעשירים בלבד 13/09/19 | 13:19
  • 3סוחטים את המיץ גזר טוב טוב

    -

    שבי זרעיה 12/09/19 | 21:47
  • 2ליגל, שטיחים הם הדבר הכי קשה לניקוי.

    וזה שאת לא רואה את הלכלוך, אין פירושו שהוא לא שם. דווקא רצפה הכי קל - ברוב המקרים מעבירים שואב אבק והכול נראה נקי. ואפשר לשטוף רק פעם בכמה חודשים (ברגע שכבר אין תינוקות שזוחלים על הרצפה).

    מישי 12/09/19 | 18:29
  • 1כולם גרים במושבים/קיבוצים/ישוב קהילתי...

    רובם גם במקצועות חופשיים עם בתים רחבים.... אבל מה שאפשר ללמוד מזה שהחינוך החילוני הממלכתי פשט את הרגל ועדיף להשאיר את הילדים בבית אם יש אפשרות ויש ברירה...

    דבר העורך 12/09/19 | 17:48
    • לזה לפיד עם הליבה לא מתנגד כי זה חינוך בקיבוצים וכאלה

      יחודיות ושונות בלמידה היא לא חד צדדית. יש יחודיות בחינוך ביתי, בבתי ספר יהודיים ממלכתיים, בבתי ספר ממלכתיים דתיים, בבתי ספר מוסלמים וגם בבתי ספר למגזר החרדי. שום דבר לא פשט את הרגל, למגיב כאן יש אפשרות להציע בתי ספר חסרי דת למשל, כמו בתי ספר לאתאיסטים, ולא מן הנמנע שיאשרו גם לו.

      תוהה 12/09/19 | 22:24
    • אנחנו גרים בגבעתיים, ויש הרבה כמונו סביב. אז לא כולם גרי...

      יצא שאלו שרואיינו במקרה גרים שם. לא נורא, הבתים שלנו בעיר יותר קטנים ופחות מעניינים. (:

      חנבים 12/09/19 | 22:55
      • גם אני גרה בגבעתיים .. היכן בדיוק יש המון כאלה סביב??..
        המרי גבעתיים 13/09/19 | 08:24
        • הגברת מרחוב המרי, אנחנו לא הולכים עם שלטים על הראש.

          כשתרצי להצטרף לקהילה נקבל אותך בברכה ובאהבה. לשאלתך "היכן בדיוק יש המון כאלה?" אנחנו נמצאים על בסיס יומי במפגשי חנב חברתיים מהבוקר עד אחרי הצהריים בפארקים, בגינות, במרכזי פעילויות, בים, בבריכה.. מוזמנת (:

          חנבים 13/09/19 | 22:08
      • מסכימה

        מסכימה איתך לחלוטין, אנחנו גרים ברעננה והבית קטן וצפוף!!! ועדיין הילדים שלנו מקבלים אהבה וחום וכיף להם וחוצמזה הם לא כל היום בבית!!!

        אמא בחינוך ביתי 13/09/19 | 16:30
    • אחותי גרה בנס ציונה הית 2.5 חדרים ו4 הילדים בחינוך בית
      הכל סדר עדיפויות בחיים 14/09/19 | 09:42
מקרא: = תגובה ללא תוכן   = תגובה עם תוכן