סקרנים לדעת איך נראתה ישראל לפני 50 שנה? מה היו החפצים הביתיים ששימשו את הישראלים בשנת 1965? מי היו האמנים המשפיעים ואילו עבודות אמנות הוצגו בשנה זו? אם בא לכם לטבול בנוסטלגיה ולראות את רהיטי "הזורע" הזכורים מבית סבא וסבתא, להיזכר באלבום הסולו הראשון של יהורם גאון, לחזור לימי הזוהר של בית האופנה משכית ולצפות ביומני 'כרמל' המיתולוגיים – לכו מיד לתערוכה "1965 היום", המציינת את פתיחת חגיגות היובל למוזיאון ומספרת את סיפורה של השנה שבה נפתח מוזיאון ישראל בירושלים. התערוכה מציגה את התרבות שאפיינה את המדינה באותה תקופה, ובין השאר תוכלו ללמוד שם כי באותה שנה נפתחה המחלקה לעיצוב המוצר בבצלאל, התקיים שבוע האופנה הראשון בארץ ומלון הילטון נחנך בתל אביב.
עוד באתר לעיצוב הבית:
יוקר המחיה גרסת 65'
בתערוכה שלושה פרקים. בכניסה מיצב ענק שמציג את התרבות החומרית והאסתטיקה של שנת 1965. המיצב כולל רהיטים, פריטי אופנה, תקליטים וחפצים יומיומיים מהבית והמרחב הישראלי. בין השאר מוצגים בו הספסלית, ספה שהופכת למיטה שהומצאה על ידי משה פיטרו ומגלמת את מצוקת הנדל"ן, חפצי קרמיקה נושנים וריהוט סקנדינבי שנמכר בחנות דניש (לימים טולמנס), שהשפיע מאוד על התעשייה המקומית.
בלב התערוכה מוצגת אמנות ישראלית הכוללת עבודות של אמנים ותיקים, צעירים וחדשניים נכון לאותה תקופה, וכן כאלה שבדיעבד הפכו לכוכבים גדולים וכאלה שנזנחו ולא עמדו במבחן הזמן. מסביב הוצבו קופסאות אור שבהן חדשות אמנות מהעולם.
הפרק השלישי, החותם את התערוכה, מורכב מסרטים של יומני "גבע כרמל" בשחור לבן לצד סרטונים משפחתיים אילמים בצבע.
"מד מן" כמקור השראה
"התחלנו להתארגן לקראת התערוכה כשנה וחצי מראש, ומבחינה מסוימת הרגשנו כאילו עשינו עבודת שורשים", מסבירה מירה לפידות, האוצרת הראשית לאמנויות של מוזיאון ישראל, "חלק מההשראה לתערוכה היתה 'מד מן', שהאיכויות העיצוביות שלה נובעות מזיקוק מדויק של השנים שהיא חושפת. בדומה לסדרה, גם בהכנת התערוכה ניסינו לבדוק ממה היה מורכב ההווה של אז, דווקא בשנה לכאורה סתמית בתולדות ישראל. מעניין לראות שכשפורסים זמן לפרוסות דקות, מתגלים דברים ממש מרתקים, ומה שניסינו להציג זה את אותה בו זמניות שהתרחשה במישורים שונים בנקודת ההווה של שנת 1965".
אוצרי התערוכה (לפידות, איה מירון, נעם גל, שוע בן ארי, נגה אליאש-זלמנוביץ') השקיעו רבות בעיצובה במטרה להפוך אותה לנגישה ופחות דידקטית. "אם עובדים נכון על העיצוב והאוצרות יחד, מתקבלת חוויית ביקור אחרת לגמרי", אומרת לפידות, "בתערוכה עבדנו עם מעצבת החלל דבורה ורשבסקי וניסינו להתרחק ככל האפשר ממראה שמאפיין תצוגת קבע. רצינו לייצר חוויה מרוכזת שמחדדת ומקפיצה ערכים ודגשים שונים שראינו לנכון להבליט".
תוך כדי עבודה על התערוכה הפכו האוצרים רגישים לדברים שונים שאפיינו את ישראל של אז. "התחלנו מבדיקה של אילו עבודות אמנות מאותה שנה יש אצלנו באוסף, ומצאנו אוסף מגוון להפליא. בדקנו אילו תערוכות הוצגו באותה שנה בארץ במוזיאונים ובגלריות, מי האמנים שהשתתפו בהן, מה הוצג בחו"ל, אילו עבודות בינלאומיות הגיעו לכאן ומי האמנים שזכו בפרסים כאות להכרה ציבורית. היה מעניין להבין אילו אמנים שהיום נחשבים כאמנים מבוססים וותיקים, כמו מיכה אולמן ויאיר גרבוז, היו אז צעירים בראשית דרכם, ולעומתם אמנים אחרים שהיו מקובלים והציגו אז ונשתכחו בינתיים. למשל, יש הזדמנות מפתיעה להתבונן מחדש ביצירותיו של יעקב אגם ולרענן את המבט בהקשר של מה שאנחנו יודעים עליו היום".
החלום של קולק
נשיא המדינה דאז, זלמן שז"ר, הוא שחנך את מוזיאון ישראל בירושלים ביום שלישי, 11 במאי 1965, בטקס מרשים שבו התאספו אלפיים מוזמנים מהארץ ומחו"ל. צמרת השלטון, שגרירים, מנהלי מוזיאונים, תורמים ואוצרים, בעלי התפקידים הראשונים של המוזיאון ושלל אורחים הסתובבו בהתרגשות בין אולמי התצוגה של המוזיאון שזה עתה נולד. המוזיאון, פרי חזונם של בוריס שץ (אמן ומייסד בצלאל) ומרדכי נרקיס (חוקר אמנות ואוצר), הוא חלום שהתגשם בהובלתו של טדי קולק, ששימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ולאחר מכן כראש עיריית ירושלים.
האדריכל אל מנספלד (שזכה בפרס ישראל על תכנון המוזיאון) והמעצבת דורה גד זכו בתחרות לתכנון קריית המוזיאון ובחרו במבנה קמפוס הפרוש על פני השטח, בדומה לכפר ים תיכוני, הבנוי מיחידות קטנות המשתלבות בנוף ומאפשרות הרחבה בעתיד. לימים, כשהוחלט להגדיל את המוזיאון ולהתאימו לאוספים שהתרחבו, לכמות המבקרים ולתקני הבנייה החדשים, נוספו לו מבנים חדשים ושטחי תצוגה רבים, וכולם כיבדו ושמרו על התוואי החיצוני מעורר ההשראה של המוזיאון. מסיבה זו עד היום מבקריו חווים אמנות ותרבות משובחות על רקע האדריכלות הייחודית המקורית והנוף הנדיר שסביבו, שכמובן התפתח עם הזמן (אדריכלים: ג'יימס קרפנטר, צבי אפרת, מאירה קובלסקי, אסף לרמן).
"המוזיאון הפך ב-50 שנות קיומו למוסד התרבות הגדול בישראל", אמר ג'יימס סניידר, מנכ"ל המוזיאון, באחד מטקסי חגיגות היובל למוזיאון, "עם פתיחתו המחודשת של המוזיאון, בשנת 2010, החל פרק חדש בתולדותיו, אותו אנחנו כותבים יחדיו עם ידידינו הרבים בארץ ובעולם. בזכות תמיכתם המתמדת אנו פותחים את חגיגות היובל בתנופה רעננה, ובאותה נחישות ואהבת העשייה שאפיינו את הקמתו של המוזיאון לפני 50 שנה".
להסעיר את הדמיון
תפקידו של מוזיאון ישראל בהרבה מובנים נשאר התפקיד הקלאסי של הצגת תערוכות לקהל כמה שיותר רחב, אך מטבע הדברים נוספו לו עוד תפקידים. "בעולם, מוזיאונים הפכו לאתרי בילוי ונוספו להם חנויות ומסעדות שהופכים אותם לחוויה קצת אחרת, מהנה ומעניינת", אומרת לפידות, "מעבר לכך, בעשור פלוס האחרון הפכה גם אמנות עכשווית למוקד משיכה מרתק לקהלים רחבים. האתגר שלנו הוא לא רק לספק חוויה, אלא גם למצוא נושאים שמסעירים את הדמיון כך שניתן ליהנות מהם באופן פשוט. זה לא אומר שצריך להיות נמוך כדי להיות פופולרי, אלא לבחור את הדברים הנכונים שגם יהיו עמוקים ומוקפדים וגם ימשכו קהל".
אחד הנושאים שנשארו לא פתורים במוזיאון ישראל הוא המחלקה לעיצוב וארכיטקטורה, שבה טרם מונה אוצר או אוצרת חדשים. "בשנים האחרונות יש מוזיאון עיצוב בחולון וכן הרחבה של חללי תצוגה במוזיאון תל אביב. שני אלו משמשים כבימה משמעותיות בתחום זה ומציגים עיצוב באופן קבוע ושוטף", מסבירה לפידות, "מכיוון שכך, אנחנו מעוניינים למצוא תשובה שתוסיף לשדה העיצוב בישראל ולא תשכפל את הקיים. שני ראשי המחלקה המיתולוגיים, איזיקה גאון ואלכס וורד, הגיעו מרקע של עיצוב מוצר ועסקו הרבה בעיצוב עכשווי, חברתי וביקורתי. לעומת זה, מבחינה כמותית, רוב האוסף שלנו היום הוא מתחום העיצוב הגרפי דווקא. המחלקה לא נזנחה ואנחנו ממשיכים להגדיל אותה כל הזמן, לחפש את האוצר המתאים ואפילו לעבוד על תערוכות עתידיות חדשות".
לפידות מסתכלת על תולדות המוזיאון בערגה. "מקימי המוזיאון, שלקחו הימור גדול, הקימו משהו מופתי", היא מסכמת, "למרות שהתחילו עם אוספים צנועים, המחשבה שלפיה מוזיאון פיזי עם מיטב אנשי המקצוע יביאו להרחבת האוספים וחשיבותם הוכיחה את עצמה. מאוד מרגש שהיום אנחנו יכולים להציג לקולגות אוסף משמעותי ומעורר גאווה. המוזיאון ללא ספק הגשים את החזון שלו גם בגידול האוספים וגם בהתחדשות המשמעותית שלו שהתבצעה ללא אדריכל כוכב או ייעוץ תדמיתי, אלא בעיקר תוך שמירה על מה שהורישו לנו בני דור המייסדים בארכיטקטורה, בקנה המידה האנושי וביכולת לחלום ולהגשים".
נוסף לתערוכה "1965 היום" מציע המוזיאון תוכנית תערוכות ואירועים לאורך כל שנת היובל ובה: 'דן רייזינגר: עיצוב גרפי בישראל', המוקדשת לאחד המעצבים הגרפיים הבולטים בישראל; "ויהי ננו", שבה ספר התנ"ך הקטן בעולם שגודלו כגרגיר אורז; "יומולדת", תערוכה לכל המשפחה העוסקת באירוע החגיגי שפוקד אותנו פעם בשנה, ועוד.
מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11, הקריה, ירושלים.
שעות הביקור במוזיאון הורחבו לכבוד חג הפסח: ימי חול-המועד יהיה פתוח עד 7 בערב וביום שלישי עד 9 בערב, וביום חמישי ערב חג שני (9.4.15) הכניסה ללא תשלום בשעות 14-10. בחול המועד פסח הכניסה לילדים ללא תשלום. לפרטים נוספים היכנסו לאתר המוזיאון