רבות דובר על הקשר שבין חוץ לפנים, או נכון יותר – על הדרכים הטובות לטשטש אותו. בארץ שטופת שמש כשלנו, ממש מתבקש להפוך את המרפסת הקטנה בדירה או את החצר הצנועה לחלק בלתי נפרד מהבית שלנו. אפשר לומר שהקשר בין השניים הפך נושא לחקירה אדריכלית מתמדת, ולפתרונות יצירתיים שנותנים את המענה הנכון לכל פרויקט ודרישותיו.
"הסביבה הבנויה מורכבת הן מחללי פנים והן מחללי חוץ ולכן אנחנו שואפים לקשור, לחבר ולחזק את הקשר הזה", מסביר אדריכל ליאור רוזנפלד. מחזקת את דבריו אדריכלית רות חובב: "הקשר בין פנים לחוץ הולך ומתחזק, כמעט ללא גבולות והשאיפה היא ליצור חללים דינמיים וחוויה שבה החוץ הוא חלק אינטגרלי מתכנון הבית ותפישת החלל. ברוב הבתים ניתן לפגוש בפונקציות 'משוכפלות' בחוץ שמעניקות את אותה חוויה - בישול במטבחונים, אירוח בפינות ישיבה (מעין סלון חיצוני), צפייה בסרטים, מקלחות, ג'קוזי ועוד. בטשטוש הגבולות יש מקום להרגיש כיצד החוץ משתלב בתוך הבית כחלק מתפישת החלל וכיצד הפנים הופך להיות פונקציונלי בחוץ".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> 6 ילדים והמון חיות: בבית של מיכל אמדורסקי
>> בשכונה סגורה בירושלים: דירת גן ב-20 מיליון שקל
בשנים האחרונות מוצאים אדריכלים ומעצבים דרכים חדשות לחבר אותנו החוצה. המוטיבציות מגוונות – רצון לייצר סביבת חיים משולבת ולמקסם את פוטנציאל הקרקע, חשיבה אקלימית ורצון ליצור בידוד, צורך תכנוני להפריד בין חלקים בבית ועד סיבות יומיומיות יותר כמו מגרש קטן שאפשר ליצור בו אשליה של מרחב או שכנים קרובים מדי והצורך בפרטיות.
בספרה החדש, "הספר הישראלי לעיצוב הבית. תכנון והשראה" סוקרת העיתונאית שרון היבש עשרות בתים שתוכננו ועוצבו על ידי האדריכלים ומעצבי הפנים המובילים בישראל, ומציגה בו מאות תמונות שממחישות תפישות אדריכליות ועיצוביות מגוונות. הספר כולל רעיונות חדשים ופתרונות יצירתיים שנוגעים לתכנון ועיצוב הבית, וגם לדרכים יצירתיות להתגבר על אתגרים בתכנון.
האתגר: יצירת בידוד אקלימי | הפתרון: תכנון חלל ביניים בין החוץ לפנים
אדריכלים גלית וירון גולני סבורים כי לא קיימת הפרדה בין פנים לחוץ. "ברור שיש להגן על הסביבה הפנימית מבחינה אקלימית, אבל מבחינתנו מדובר במרחב המשכי אחד ואנחנו עושים כל מאמץ שההפרדה בין השניים תהיה מינימלית", הם אומרים. בבית שתכננו יצרו האדריכלים חלל ביניים שמפריד בין החלונות לבין סבכות מעץ. מערכת ההצללה שיצרו מורכבת מסרגלי עץ הנעים על גבי מסילות ברזל והחלל שבינה לבין החלונות משפר את יכולתה לבודד את חלל הבית.
איך זה עובד?
"הסבכות מונעות מהחלונות לחמם את פנים הבית, אפשר להזיז ולהתאים אותן לפי תנועת השמש ולפי הרצון בפרטיות. הן יוצרות חללי ביניים מוצלים ומאווררים בין הזיגוג לסבכה, שנעים לשהות בהם".
ריככתם את הגבול בין החוץ לפנים.
"כשאין גבול חד בין פנים הבית לבין החוץ, התחושה היא שהבית גדול יותר, יש בו חללים שניתן ליהנות בהם מצל ומאוויר אך עדיין להרגיש בתוך הבית. כדי לחזק את התחושה של ההמשכיות, בחרנו זיגוג עדין ככל האפשר, עם פינה ללא פרופיל, בעוד שריצוף האבן וקורות העץ ממשיכים אל חלל המרפסת החיצונית".
האתגר: חלל חשוך | הפתרון: תקרת זכוכית
בבית ששיפצה אדריכלית רות חובב תוכנן הפטיו שמקבל את פני הבאים, כמרחב שמוביל לכל חלקי הבית. הוא חופה בתקרה זכוכית המאפשרת לאור הטבעי בחוץ לחדור פנימה ויוצרת טשטוש בין פנים לחוץ. "ככל הנראה, הבית נבנה במקור סביב חצר פנימית מרוצפת ופתוחה לשמים שריכזה אליה את כל הפעולות שמאפיינות בית מגורים. בהמשך חלק מהחצר קורה בתקרה קלה שהעניקה הצללה", מספרת אדריכלית רות חובב.
במהלך שיפוץ הבית, שנבנה לפני מאה שנה, הוחלט לקרות את הפטיו כולו וכדי לאפשר חדירת אור טבעי, שמאיר חלקים נוספים בבית, נבחרה תקרת זכוכית. "הקירוי השקוף מחזק את חדירת האור הטבעי לבית ואת התמורות שחלות בו לאורך היום. האור הטבעי מעניק לחלל של הפטיו רוגע ובמקביל הוא מדגיש את שאר האלמנטים המקוריים - הקשתות, האבן, אריחי הריצוף המעוטרים. אפשרות הפתיחה החשמלית מסייעת לסירקולציה של האוויר במקום", אומרת חובב. "גם הלילה מתארח בפטיו. כשיורדת החשיכה היא נוכחת גם בו והאווירה המוארת והיומיומית מתחלפת באווירה רומנטית".
האתגר: יצירת תחושת מרחב | הפתרון: תקרת הסלון ממשיכה החוצה, לכיוון הגינה
הבית העירוני נבנה על גבי מגרש בשכונת מגורים צפופה. "משום שהמגרש לא גדול תכננו בית שמטפס לגובה. יש לו ארבע קומות כדי לאפשר שטח מקסימלי", מספרת מעצבת הפנים עדי חמיצר. האתגר התכנוני מבחינת אדריכל דולפי לוי וחמיצר היה הרצון ליצור בבית, ובעיקר בקומת הקרקע, תחושת מרחב ולאפשר לדיירים לחוות את הגינה מכל כיוון. "יצרנו קשר עין בין שני כיוונים - מצפון לדרום - לאורך ציר הקומה כדי לתת תחושת מרחב אופטימלית. התכנון הזה השפיע על הכניסה לבית והיא מוקמה בצד המגרש (ולא בחזית). בין השער לדלת מחבר שביל ירוק. כדי להעמיק את הטשטוש בין פנים לחוץ השתמשנו בחזיתות מזכוכית שנמשכות מרצפה עד תקרה, ומאפשרות לגינה 'לזלוג' אל תוך מרחב המגורים", מסבירה חמיצר.
בנוסף המשיכו המתכננים את תקרת קומת הקרקע כלפי חוץ כך שהיא מקרה גם אזור ישיבה חיצוני. העמוד שתומך במבנה מאפשר לפתוח את החלונות באופן מלא וכך מתמזגים הסלון והחוץ ותחושת המרחב גדלה.
האתגר: יצירת תחושת פרטיות | הפתרון: יצירת חלל חדש מעל גג החניה
"הבית הוא חלק ממתחם עירוני צפוף וכדי ליצור הרגשת פרטיות למשתמשים בו ביקשנו ליצור קיר 'מסך' לכיוון השכנים", אומרים אדריכלים יעל שחר וליאור רוזנפלד, שביקשו לתכנן את הבית עם פרטיות מרבית למרות אילוצי הסביבה. האדריכלים עטפו את החזית הקדמית של הבית בלוחות ברוחב משתנה שיצרו סגירה של הבית כלפי חוץ. בין הלוחות יש רווחים שמאפשרים לאור טבעי לחדור לקומה והם שוברים את רצף המסה.
"הקיר הגדיר 'חלל' חדש בקומה הראשונה, המשטח של גג החניה נתחם משני צדדים בלוחות ובשני צדדים נוספים בקירות של המבנה (שמגדירים מצד המבנה מסדרון מעבר). כדי לתת לחלל החדש שנוצר ערך מוסף, שיחווה על ידי מי שמשתמש במסדרון, הפכנו את גג החניה לגינה פרטית שנראית רק לדיירי הבית. בפעולת התחימה נוצר חלל נוסף שמהווה חוץ וגם חלק אינטגרלי של הבית. מצד אחד הוא מקנה את הרגשת הפרטיות ומאידך מכניס לבית ירוק, מאיר ומאוורר אותו", הם מסבירים.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
האתגר: להפריד בין החלל הציבורי לפרטי | הפתרון: פטיו שמחבר ומפריד בין שני חלקי הבית
בבית שתוכנן בצורת האות H, יוחדה כל צלע לשימוש אחר. צידו האחד תוכנן כחלל פתוח והוא משמש כחלל ציבורי לטובת כל בני הבית. בצד השני מיקמו האדריכלים את החדרים הפרטיים של דיירי הבית. בין שני החלקים מחבר מפרק שבו תוכנן פטיו. "הדבר הראשון שהפטיו מספק הוא הפרדה בין האזור הציבורי לפרטי". אומרת אדריכלית עדי גל-שמעוני.
הפטיו תוכנן כך שהוא נראה מיד כשנפתחת דלת הבית. חלון קבוע ורחב ידיים חושף אותו ומאפשר למבט להמשיך החוצה אל הנוף הירוק. מידת הפתיחות של הפטיו כלפי הבית נקבעה בהתאם לפונקציות שהוא משרת. מהסלון, למשל, הפטיו חשוף רק באמצעות חלון תחתון ונמוך. החלון מחדיר אור טבעי, מתפקד כתמונת נוף ובאותה מידה שומר על פרטיותם של הדיירים שנמצאים בחלק הפרטי של הבית בכך שהוא מונע צפייה ישירה בהם.
לעומת זאת, הפטיו פתוח באמצעות חלונות גדולים שמופנים למסדרון ומאירים אותו. החלונות יוצרים קיר שקוף ומטשטשים את תחושת המעבר שיוצר מסדרון. "תכנון הפטיו אפשר לנו לפרק את המבנה כולו לחללים נפרדים. הוא מייצר עוד חזיתות ומאוורר את המסה. כלומר, תרומתו לאוורור הבית היא לא רק מבחינת סירקולציה אלא גם במובן האדריכלי", אומרת גל-שמעוני.
הפרויקטים בכתבה מופיעים בספר החדש, "הספר הישראלי לעיצוב הבית. תכנון והשראה", של העיתונאית שרון היבש