בבניין מראשית שנות ה-60 בלב תל אביב, בדירת 110 מ"ר בקומה ראשונה, מתגוררים זוג הורים עם שתי בנות בגיל גן. הדירה הייתה ישנה מאוד ומוזנחת ולמעשה נבנתה מחדש. לאחר שיפוץ הדירה הדיירים קידמו בבניין שיפוץ בעזרת עזרה וביצרון.
הדיירים פנו לאדריכלית ענת דרך אגבר וביקשו להשיג חללים מרווחים ונוחים גם על חשבון צמצום מספר החדרים (במקור הדירה הייתה בת ארבעה חדרים, שהפכו לשלושה). כמו כן היה חשוב להם לשחזר את המרפסת המקורית של הדירה (שנסגרה בתריסולים במהלך השנים) ולהכניס את החוץ אל הפנים, גם בשל העץ המוריק והפורח בחזית. ההורים, שעובדים לעתים מהבית, ביקשו פינת עבודה נוחה ופונקציונלית אך נקייה ומינימליסטית שתשתלב בחלל המגורים. כמו כן, ביקשו לתת דגש רב על פתרונות אחסון. המכשולים העיקריים בדירה היו עמודים תומכים רבים, היותה צרה וארוכה, והעובדה שיש בה שני כיווני אוויר בלבד.
השיפוץ, משלב התכנון הראשוני עד האכלוס, ארך שישה חודשים. פנים הדירה, כולל כל החלונות, מערכת החשמל והאינסטלציה פורקו מן היסוד והוחלפו. למעט דלת הכניסה שנשארה כמו שהיא, הכול נבנה ותוכנן מחדש. מערכת החשמל והתקשורת מוקמה בפנים הדירה, המסדרון המוביל אל החדרים הוסט 70 סנטימטר לתוך הדירה (על חשבון החדרים) כדי למקם ארון שירות גדול. פתח היציאה אל המרפסת מהסלון הורחב ומוקמה בו ויטרינה רחבה. מיקום המטבח והשירותים המקוריים נותרו פחות או יותר במקומם המקורי (בגלל אילוצי תשתית אינסטלציה), אך המטבח גדל פי שניים ונפתח אל הסלון (הקיר המקורי בין המטבח לסלון נהרס), והשירותים חולקו לשניים, כך שהאחד משרת את הילדים והשני מחובר לחדר ההורים.
במהלך ההריסות נתגלו שלושה עמודים תומכים במקומות שונים ממה שהופיעו בתוכנית המקורית והישנה של הבניין", מספרת האדריכלית, "הדיירים ניסו בהתחלה לבדוק מול מהנדס אם ניתן להרוס אותם, אך העניין היה מסובך מבחינה קוסטרוקטיבית וגם היה עולה לא מעט. במקום זאת, עמוד אחד השתלב בנישת המדפים בכניסה לבית וגם יצר הפרדה בין המסדרון לחלל הציבורי, עמוד אחר צופה באבני סיליקט לבנים ועד היום הוא סימן ההיכר של הבית, ועמוד שלישי שולב ביציאה למרפסת, גם הוא באבני סיליקט, כך שמצדו האחד ויטרינה ויציאה למרפסת, ומצדו השני נותר מפתח זכוכית צר דרכו ניתן לראות את הדירה לכל אורכה".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- נגמר המקום בארון: פתרונות חלופיים לפריטי החורף
- זמן הצטיידות: 22 אקססוריז לחורף
קווים נקיים ומודרניים
מבואה רחבת ידיים מהווה את אזור החיץ בין החללים הפרטיים לחלל הציבורי. במבואה נבנו שתי נישות, את האחת מעטרים מדפי לקה שחורה לכל אורכה, והשנייה נבנתה במיוחד בגודל המתאים למכונת התפירה ששימשה את הסבתא של בעלי הבית ושופצה במיוחד לרגל מעבר הדירה.
מיד לאחר מכן נחשפים לחלל הציבורי של הבית - פינת העבודה, מטבח מרווח עם פינת אוכל, סלון, ומרפסת.
המטבח מעוצב בקווים נקיים ומודרניים. "הדיירים מאוד רצו שהמטבח יהיה לבן", מספרת דרך אגבר, "אך התעקשתי על צבע חם יותר - ב'ז - והם הסכימו להעז והיו מאוד מרוצים מהבחירה. גם לגבי הריצוף במטבח היו חילוקי דעות - כל הדירה מרוצפת בפרקט תלת שכבתי בדוגמת פישבון, הדיירים חששו מריצוף עץ במטבח וחשבו לרצף בקרמיקה, לדעתי בחירת חומר אחר למטבח היתה קוטעת את הרציפות והאחידות של החלל, ותחימת המטבח היתה דווקא מקטינה את החלל. לאחר שהרגעתי אותם, הם התרצו והתקבלה החלטה להמשיך עם הפרקט בכל הדירה".
יחסית לדירה תל אביבית המטבח רחב ידיים, מכיל המון מקומות אחסון ומשטחי עבודה, וכן פינת אוכל במרכזו שמשמשת את דיירי הבית ביומיום, אך גם נפתחת לאירוח של סועדים רבים.
בסלון מוקמה ספה אחת רחבת ידיים (3.2 מטר אורכה) על מנת לאפשר מצד אחד ישיבה מרובה, אך מצד שני לא לסגור את החלל ולהותיר זרימה נוחה עד למרפסת, כך גם נבחר שולחן עץ צר וארוך עם משטח זכוכית. בפינות הסלון מוקמו פריטים יקרי ערך וסנטימנטליים לדיירים. שולחן עתיק שעובר במשפחה מדור לדור, כורסה עתיקה בעיצוב איב סאן לורן, ומנורת חצובה עתיקה ששופצה על ידי הדיירים.
"הפריטים שמייחדים את הבית הם דווקא אלו שעוברים במשפחה של בעלי הבית דורות רבים", היא מספרת. "מכונת תפירה, שולחן הקפה בסלון, שידות לצד המיטה, וכיסא עץ עם מושב קלוע. כל אלו שוחזרו ושופצו במסגרת הפרויקט".
לא לחדר קלאסי
לחדר השינה של הבנות תוכננה מיטת קומתיים על מנת להותיר חלל פנוי למשחק ופנאי. לדיירים היה חשוב שלא לעצב חדר בנות "קלאסי" בצבעי ורוד, ועל כן נבחרו צבעים ניטרליים הן בריהוט, הן בווילון והן בדוגמת הטפט המעטר את הקירות. ארון הבגדים עוצב כך שבתחתיתו שתי מגירות ענק המכילות צעצועים ומשחקים רבים והוא משלב בתוכו ספריית מדפים פתוחה לנוי ואחסון.
חדר השינה של ההורים גם הוא רחב ידיים, מוקמה בו מיטה מרופדת שעוצבה על ידי והוזמנה אצל רפד, ולצדיה שידות עתיקות שעוברות במשפחה כבר שלושה דורות.
חדרי האמבטיה עוצבו באותו הקו, את הרצפה מקשטים אריחים מצוירים ועל גבי הקירות קרמיקה בגוון קרמי ובאריחים בינוניים.
"העבודה על הפרויקט הייתה דרך מצוינת להביע את חותמי", מסכמת האדריכלית, "מצד אחד דירה ישנה המיועדת להריסה ועם תקציב נאה לגודלה, כך שמבחינתי זה כמו לקבל בד ריק ולהתחיל מאפס עם מינימום אילוצים. ומצד שני בעלי בית שסמכו עלי בעיניים עצומות ומיעטו להתערב בשיקול דעתי".
רשימת מכולת:
מיטת קומתיים – דקור עץ ברחוב שוקן תל אביב, 5,800 שקל
שולחן אוכל – איקאה, 2,000 שקל
שולחן לסלון – המרפד ברחוב הרצל בתל אביב, 5,000 שקל
כיסאות פינת אוכל ופינת עבודה – רהיטי הכוח א.ת חולון, 430 שקל ליח'
ספה בסלון – קסטיאל, 15,000 שקל
כורסה "איב סאן לורן" – דבורה שיק חנות עתיקות בבלפור תל אביב, 6,000 שקל