בעשור האחרון חל מהפך בעיצוב הבית הישראלי. לצד מדיניות השמים הפתוחים והישראלי המטייל, היכולת שלנו לאמץ חידושים והעלייה בנכונות להיעזר במעצבי פנים, עלתה הפופולריות של הרשתות החברתיות. "השינוי המשמעותי שקרה הוא רמת החשיפה של הלקוחות ושל המעצבים לכל מה שקורה בזמן אמת בעולם", מסבירה מעצבת הפנים פנינית שרת-אזולאי. "מקורות ההשראה הפכו נגישים, מפורטים, מעודכנים, מדויקים והרבה יותר מעניינים מבעבר. בהתאמה – גם החללים הביתיים הפכו לכאלה". בשורה התחתונה אפשר לומר שהעשור האחרון היה מלא השקעה בדלת אמותינו, מצולמת וגם כזו שלא.
איך נראו הבתים שלנו בעשור האחרון כתוצאה מהשינויים האלה, שנגעו בכולנו? עשרות אדריכלים, מעצבי פנים ואנשי מקצוע סיפרו לנו מה אפיין את הבית הישראלי בעשור האחרון - ומה ימשיך איתנו לעשור הבא.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> 2020, טוב שבאת: המלונות החדשים הכי יפים בעולם
>> הוד השרון: מה שעשו בממ"ד של הדירה הוא חלום
תכנון פנים: חללים פתוחים
חללים פתוחים, בעיקר השילוב של סלון-מטבח-פינת אוכל, הפכו לנורמה בבית הישראלי בשנים האחרונות. "מחללים מוגדרים שאפיינו שימושים מסוימים עברנו לתפיסה שבה יש חלל אחד פתוח וזורם ובו מספר פונקציות", קובע אדריכל ליאור רוזנפלד.
"אני קוראת לזה 'המגמה הלופטית' - החללים נפתחו, פונקציות החלל הציבורי התאחדו לחלל אחד, ללא אזורים נפרדים (מטבח, פינת אוכל, סלון ופינת משפחה) וגם ביחידת ההורים המחיצות נפלו וחלל הרחצה חודר לחלל השינה", מחזקת מעצבת הפנים עדי קליין.
מה יהיה: באתר The Kitchn טוענים שהמטבח הפתוח עומד להיעלם, אבל מה יקרה בארץ? "במקביל לפתיחת החלל, גבר השימוש במחיצות גמישות שמאפשרות לפתוח או לסגור אותו בהתאם לצורך. זו מגמה שתגבר ותאפשר לשנות את החלוקה הפנימית של הבית בהתאם לשינויים שעוברת המשפחה עם השנים", קובעת אדריכלית ענת קרטיס.
"היום כל אחד סגור עם עצמו ומול המסך שלו, זה יכול להיות בחדר הפרטי או בחלל השיתופי. האתגר יהיה ליצור חללים שמאפשרים ביחד, אזורים של שיחה ומגע, ולכן אני מאמינה שתהיה חזרה לחללים בלי מדיה, הפוך ממה שחזק היום", אומרת אדריכלית קארן גור.
"נראה יותר ויותר בתים שמתוכננים כמרכז שממנו עושים את כל הפעולות – עבודה, ספא, כושר, הזמנת מזון וצרכנות, שינה, אירוח וירטואלי ולמידה אונליין", טוענים מעצבי הפנים דנה גוטמן ורותם סולרצ'יק מסטודיו 37.
המטבח: מרכז הבית
מכיוון שהקירות בין המטבח לסלון נפלו, את החציצה ביניהם יוצר האי, שהפך לחלק בלתי נפרד מהעיצוב. המטבח עצמו גדל והפך למרכז הבית. תרבות האוכל והבישול שהתפתחה הפכה את שלב ההכנות לחלק בלתי נפרד מהאירוח והוא מתבצע מול האורחים ולא בחדר סגור או נסתר. כל אלה הובילו להשקעה גוברת בעיצוב, בטכנולוגיה ובמוצרי חשמל מעוצבים ואינטגרליים.
השאיפה היא לתכנן מטבח שמתאים בדיוק לצורכי המשפחה. מעצבת הפנים שרון בן משה מספרת, למשל, על משפחה שבה מקפידים על שימוש חוזר בכוסות המים במהלך היום, ולכן ביקשו לתכנן מגירה לכוסות המשמשות את בני הבית באותו יום. ואילו מעצבת הפנים אודליה ברזילי מספרת: "באחד הפרויקטים שעיצבתי ביקשה בעלת הבית למקם שני מקררים בשני קצוות שונים ולא בצמוד, כמקובל. לא הסכמתי. הסברתי לה שכשהיא תעבוד במטבח היא תצטרך להתרוצץ בין שני המקררים ולזכור מה מאוחסן איפה. זו שגיאה תכנונית קשה ולמרות שהיא התעקשה, סירבתי".
אדריכלים ומעצבים מספרים שלקוחות רבים מבקשים פינת ישיבה במטבח, גם אם פינת האוכל צמודה. "צריך להוכיח ללקוח באותות ובמופתים שאין צורך להקים חנות שולחנות אצלו בחלל המרכזי ואפשר להסתפק רק באחת מפינות האוכל", אומרת מעצבת הפנים עדי אדליס.
מה יהיה: "שטח המטבח ימשיך לגדול והמטבח יתפקד כפינת האירוח של הבית. הוא יהיה עוד יותר מינימליסטי ואלגנטי והעיצוב שלו ישפיע על החלל הציבורי, למשל, הקירות והדלתות שסביבו יחופו בחזיתות שזהות לאלה שבמטבח וייראו כמוהו. ההתפתחות הטכנולוגית תאפשר שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה במראה של חומרים טבעיים (בעיקר אבן, עץ) ובטון", אומרת סברינה מוהדב, מעצבת הדגמים במטבחי סמל.
הסגנון המועדף: מודרני וחם
בתחילת העשור כולם שאפו לגור בבית פרטי במושב, מעוצב בסגנון טוסקנה או פרובנס, כלומר עם גג רעפים, רצפה מחופה באריחי אבן בהירים (עדיף טבעיים) ומטבח עם חזיתות עתירות פיתוחים ועיטורים.
מה יהיה: "בשנים האחרונות מתחזקת המגמה של חיפוש דירות במגדלים, או איחוד של דירות ישנות במיקומים מיוחדים", אומר אדריכל רז מלמד. בהתאמה, השתנה גם הסגנון המועדף, והיום הנטייה היא לסגנון מודרני. את החזיתות המעוטרות של הארונות החליפו דלתות חלקות ונקיות עם ידיות אינטגרליות, החלונות גדלו והפרופילים שלהם הפכו דקים, וקווים נקיים הפכו למיינסטרים. כל זאת בלי ליצור תחושה מנוכרת ובלי לוותר על עיצוב חם.
הכי מבוקש: מקום לאחסון
"בית עם המון אחסון ומקומות נסתרים להסתיר בהם בלגן", מסכמת אדריכלית עדי ארונוב את הבקשה החוזרת בעשור האחרון. הישראלים, אגרנים לא קטנים על פי המעצבים ששאלנו, מבקשים תמיד לתכנן מקומות רבים לאחסון בבית.
"בקשה לאחסון חוזרת בכל פרויקט. כשהילדים עוזבים את הבית וההורים משפצים, זה הדבר הראשון שעולה", אומרת מעצבת הפנים בר אילוטוביץ. "לאחרונה סיימתי פרויקט שבו ביקשו ההורים לתכנן מחדש את קומת המגורים אחרי שהילדים עזבו. הם ביקשו לתכנן יחידת הורים גדולה ומפנקת עם מקומות אחסון רבים, ולכן הפכנו את אחד מחדרי הילדים לחדר ארונות עם שתי יציאות – מיחידת ההורים וממבואת הקומה. כך יותר קל לסדר אתהכביסה".
מה יהיה: בהתאם למגמה העולמית להפחתת הצריכה ולמיחזור, יהיה גם פחות צורך במקום לאחסון. "המינימליזם יתחזק כתגובת נגד לעודף השפע של היום. הניקיון הזה ישפיע על פנים הבית והצורך במקומות אחסון יפחת", אומרת מעצבת הפנים דנה יקל-חדש.
חומרים: טבעי וגולמי
"הטרנדים עוברים ברשתות החברתיות התעללות והם נכנסים ועוזבים את התודעה במהירות רבה. מגמה שהגיעה ונשארה היא שימוש בחומרים טבעיים כמו עץ וברזל. השימוש בחומר טבעי, אמיתי, המחבר אותנו לטבע ומרגיע, יישאר ואף יגבר להערכתי", אומרת מעצבת הפנים עדי אדליס. בחומרים אחרים, כמו בטון, נעשה שימוש בצורה גולמית ופחות מעובדת.
מה יהיה: כל המרואיינים הביעו שאיפה לחיזוקה ולהתפתחותה של שפה עיצובית חדשה כתוצאה מכך. "אנחנו רואות התחלה של מודעות ומחשבה על חומרים ואופן השימוש בהם. בתהליך כל כך אינטנסיבי ובזבזני משמח לגלות פה ושם מחשבה שקולה גם על המשמעות הסביבתית של הדברים", אומרות מעצבות הפנים הילה גל ואנה וייל מסטודיו מטקה.
הרצפה: פרקט
פרקט הוא אחד האלמנטים האהובים על הישראלים ונתפס כמרכיב שמוסיף חום לבית. בתחילת העשור הוא נתפס כלא פרקטי, והוגבל לאזור חדרי השינה על ידי מביני דבר. "את החללים הציבוריים ריצפנו לפני עשר שנים בשיש או באבן. היום מתקינים פרקט גם בהם, ואפילו בחדרי רחצה. השימוש בפרקט מקובל בארצות קרות והפופולריות שלו כאן ממחישה את הנטייה שלנו לאמץ אלמנטים מעבר לים, גם אם הם לא תואמים את האקלים שלנו", אומרת מעצבת הפנים גילי רשף גול.
"השינוי הגדול שהוביל לכניסה של הפרקט לבתים הישראליים קרה כשהשתנתה התפיסה לגבי תחזוקת הבית. כניסתם של שואבי אבק כמו דייסון ואיי-רובוט לבתים הובילה להבנה שלא חייבים לשפוך דליים כששוטפים את הבית, פעם בשבוע מעבירים סמרטוט לח וזה מספיק", אומרת טלי אדרי מאבני טל. "זה הביא לעלייה בפופולריות של הפרקט, והיום יותר מחצי מהבתים שמגיעים אלי בוחרים ברצפת פרקט".
מה יהיה: "בשנים האחרונות יש התפתחות לכיוון של שימוש בקורות עץ ברוחב שונה, הנחה בדוגמת פישבון ואריחי ורסאי. גם מבחינת תקציב זול יותר לחפות את כל הבית בפרקט ולא באבן", אומרת אדרי.
צבע הקירות: לבן
וליתר דיוק, לבן שנוטה לכיוון האפרפר. "באירופה גובה המשכנתה הוא של כ-70 משכורות, כלומר תוך שש שנים אפשר לרכוש דירה. בישראל מדובר על כ-170 משכורות לדירת שלושה חדרים ממוצעת. הפרמטר של יוקר המחיה מוביל לבחירות שיחזיקו מעמד לאורך זמן – לבן, בז' או קרם. מי שחייב כתמי צבע בבית יעדיף להשקיע בפריטים מתחום הלבשת הבית, שהם זולים יחסית", אומרת ניבה יחיאב, מנהלת שיווק אדריכלים, עיצוב והשראה בטמבור.
מה יהיה: "בשנה האחרונה נכנסו לבתים גוונים חזקים כמו כחול וירוק. זה חלק ממגמה הפוכה למה שהיה בעשור האחרון ואני מאמינה שאנחנו לפני תקופה צבעונית יותר", אומרת יחיאב. גם מעצבת הפנים ורד בונפיליולי מאמינה שהצבע יהפוך למיינסטרים: "צבע מאפשר ביטוי אישי ומשפחתי ולכן אני מאמינה שנראה מעבר ממונוכרומטיות מאופקת ושמרנית יחסית לצבעוניות חמה ומרגשת".
הסלון: ספה אפורה וטלוויזיה ענקית
אפור נחשב לצבע פרקטי שפחות רואים עליו את הלכלוך. "הספה האפורה מספקת פתרון עיצובי ועדכני לצד תכונות פרקטיות. אפור הוא צבע שמשמש רקע ניטרלי להרבה צבעים וקל לשלב אותו עם כל דבר כמעט, אנחנו מתייחסים אליו כאל הג׳ינס של הרהיטים", אומרת יעלה ברקוביץ מריהוטים. "זה צבע ניטרלי שמשתלב היטב עם גוני השחור והלבן שבלטו בעשור הזה באדריכלות וגם עם מוטיב הבטון שהפך פופולרי. אפשר להתאים לו כל צבע וסגנון עיצובי ומכיוון שהוא גוון קר, הוא מספק ערך נוסף בישראל החמה", מוסיפה לירון שוורץ גילת מטולמנ'ס.
ישראלים מתקשים לוותר על הטלוויזיה בסלון, ומול הספה האפורה תלוי מסך ענקי, גם כשיש בבית פינת משפחה או חדר הקרנה. "בהרבה מאוד בתים ישראליים יש יותר מסכי טלוויזיה מדיירים. הישראלים מתקינים מסך בסלון, במטבח, בחדר שינה של ההורים, בכל אחד מחדרי הילדים ובחדר המשפחה. המהדרים תולים מסך גם בגינה", מגלה מעצבת הפנים עדי אדליס.
מה יהיה: שני המרכיבים האלה כנראה ימשיכו איתנו. "אני מאמינה שהספה האפורה תישאר איתנו גם בשנים הקרובות, אולי נראה נטייה לגוונים כחולים יותר או הדגשים", אומרת ברקוביץ. למעצבת הפנים עדי חמיצר מלוי-חמיצר אדריכלים יש פתרון למסך: "אנחנו משתפים פעולה עם הבקשה לשילוב טלוויזיה בסלון כדי להבטיח שהסלון יהיה חלל שימושי. האתגר מבחינתנו הוא להצניע את המסך ולשלב אותו בחלל", היא אומרת.
חדר הילדים: הכי מפנק
"תנעימו את חיי הילדים", זו אחת הבקשות החדשות שחוזרות בקרב לקוחות שבונים או מעצבים בתים. עיצוב החדר מושפע מהטרנדים ששולטים בעיצוב בכלל, והילדים הם חלק פעיל בקבלת ההחלטות ומתבקשים להביע את טעמם ורצונותיהם. "אחת המגמות הבולטות כיום בעיצוב חדרי נוער היא החשיבה לטווח הארוך. הורים רבים מעצבים את החדר כך שיהיה רלוונטי לילדים גם אחרי תקופת הצבא, כדי שיוכלו להישאר בבית גם בתקופת הלימודים. זה בא לידי ביטוי ברכישת מיטה וחצי, היכולה להתאים ללינה של בן/בת זוג, ארון בגדים בעל שלוש דלתות יותר, פינת למידה מעוצבת ובוגרת ופינה אינטימית יותר עם כורסה ואף ערסל תלוי", אומרת מיכל איתני פארי, סמנכ"לית הסחר ברשת ביתילי ומותג הנוער BTEEN.
מה יהיה: נמשיך לפנק את הילדים.
חדר הרחצה: ספא ביתי
בתחילת העשור התקבע הסטנדרט על שני חדרי רחצה נפרדים, לילדים ולהורים. עם הזמן, ובהשראת מגמת ה-Wellness בעולם, חדר הרחצה שלנו הפך מחלל שימושי למקום שנרגעים בו. השטח שלו גדל כמו גם ההשקעה בעיצוב ובאלמנטים שמותקנים בו. את הקירות שלו, למשל, אנחנו מעדיפים לחפות באריחים גדולים שמספקים מענה פרקטי לקרבה למים ומראה נקי ואחיד בלי הרבה חיבורים. "חזרתי לא מזמן מסיור במפעל לקרמיקה באיטליה וסיפרו לנו שהשוק הישראלי, שהוא שוק קטן יחסית, הוא השוק עם הדרישה הגדולה ביותר בעולם לאריחים גדולים", מספרת מעצבת הפנים ליאור וסלי.
"בעשור האחרון הישראלים הפכו לאנשי העולם הגדול וקיימת עלייה ברצון להתפנק וליהנות. הם משקיעים בפינוקים דוגמת חדרי רחצה", מסכם אדריכל עדי וינברג.
מה יהיה: "חללי הרחצה ימשיכו לגדול, והצרכן יבקש להעמיק את חוויית השימוש. הצורך בחללים שישדרו אופטימיות ויהוו מפלט מהמתחולל בחוץ ילך ויעלה, וגם ההקפדה על בחירה במנגנונים חסכוניים ובחירה במותגים בעלי ערך ירוק ושל תרומה לקהילה", אומרת ענת פרץ דוידי מחברת אלוני.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
מעבר לבית חדש: מחליפים הכל
ספות, מיטות, שולחנות, שטיחים, פינת אוכל ואפילו חלק מאוסף האומנות – כשישראלים עוברים לבית חדש הם רוצים להחליף כמעט הכל, או לפחות את הפריטים במרחב הציבורי. "לפעמים אני ממש מחפשת אוצרות ישנים בבית הקודם כדי ליצור מבחר אקלקטי", מספרת עדי חמיצר. פריטי ריהוט ואמנות שווים במיוחד אמנם יועברו לבית החדש, אבל יוצבו במקומות מרכזיים פחות, למשל במרתף.
מה יהיה: רגם כאן לא צפוי שינוי, לצערם של רוב אנשי המקצוע שדיברנו אתם. בעיניהם, שילוב של ישן וחדש מוסיף לבית יופי ועומק, אבל אנחנו אוהבים לקנות ואין לנו סנטימנטים לרהיטים.
החלום הישראלי החדש: בריכה
את הקשר ההדוק בין הבית הישראלי לסביבתו לא המצאנו בעשור הזה, אבל כן שכללנו את ההתייחסות וההשקעה בתכנון הקשר הזה וסביבת הבית עצמה. "הישראלים מבקשים להכניס את החוץ הביתה, ליצור פתחים גדולים ככל הניתן ומשקיעים במרפסות ובחצרות שלהם. כמעט בכל בית אנחנו מתבקשות לתכנן בריכה, אפילו בדירות פנטהאוז", מספרות מעצבות הפנים קרן אלון ואורנה ברוש מברוש-אלון. "מעבר לתחושת הפינוק, בריכה מעלה את הערך הכלכלי של הנכס, וזו עוד סיבה להשקיע בה", מוסיפה אדריכלית לילך גורפונג.
מה יהיה: "בעשור האחרון גדלה ההשקעה התקציבית בתכנון החוץ. הבריכות שהיו בעבר פנטזיה לעשירים, הפכו לנגישות עם היצע חדש של בריכות מתועשות מחומרים קלים כמו פיברגלס, פח, פלסטיק או נירוסטה. גם הגודל משמעותי פחות, פיתוחים כמו בריכת זרמים או בריכה עם סילון שמאפשר לשחות נגד הזרם, הם אופטימליים למגרשים קטנים, מרפסות או גגות", אומר שי דוד מכרכום עיצוב נוף.
