כמו שמוסדות החינוך בארץ זכו למתיחת פנים אדריכלית בעשור האחרון, גם המוסדות הלא פורמליים שמשמשים את בני הנוער של היום לא חייבים להיראות בדיוק כפי שנראו בילדות של ההורים שלהם. מבנים של תנועות נוער, למשל, מורכבים בדרך כלל ממכולות, צריפים או מבנה בסיסי אחר, לצד רחבת התכנסות. מעבר לערך הסנטימנטלי שיש לזה אולי אצל חלק מבוגרי התנועה, אין באמת סיבה לשמור על המראה המיושן. שבט צופים אחד בכפר סבא זכה לבית חדש, אלגנטי ומזמין במיוחד.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
>> לכל הכתבות בערוץ living
מרחב שהוא פלטפורמה למרדנות נעורים
שבט "שליט" הוקם ב-2016 ומונה כיום כ-800 חניכות וחניכים מכיתות ד' עד י"ב. הוא יושב במגרש ששטחו 465 מ"ר בשכונה הירוקה בכפר סבא ובמשך השנים קיים את הפעילות שלו בשלושה מבנים יבילים (שניתן להוביל אותם ממקום למקום), עד שעיריית כפר סבא ומפעל הפיס הזמינו מאתנו את פרויקט החידוש שלו, בתקציב של 4 מיליון שקלים.
בדומה לסניפים רבים של תנועות נוער, גם השבט הזה קהילתי, משרת את השכונות שסביבו ושואף להתקיים אתן בסימביוזה. המוטו בשבט, על פי ההגדרה באתר שלהם, הוא: "לאפשר מנהיגות חינוכית צעירה שבה נוער מנהיג נוער אל-עבר עשייה ערכית ומשמעותית, ובדרך משתדלים לייצר המון עיניים מחייכות". בתחילת העבודה קיבלנו פרוגרמה כללית שמתאימה לכל תנועת נוער: לתכנן חדרי פעילות, חדר לבוגרים, מרחב מוגן, שירותים, מחסנים וחלל רב תכליתי. כמו בכל פרויקט, גם פה היה לנו חשוב להיפגש עם "הדיירים" - המדריכים והנציגים של השבט בבית הזמני שלהם, וללמוד מהם מה חשוב להם במרחב מעבר לצרכים פונקציונליים. מהשיח אתם הבנו שזה חייב להיות מרחב שונה בתכלית מבתי הספר שלהם; יש להם ערכים אידאולוגיים וחינוכיים, אבל השבט מבחינתם הוא בעיקר פלטפורמה שמאפשרת חופש ומרדנות של גיל הנעורים. בקשה נוספת שחזרה כמה פעמים הייתה לאפשר עוד מרחבים לפעילות בקבוצות קטנות ולאפשר פרטיות בין חדרי פעילות.
סקיצה הובילה לרעיון, ולהפך
השאלה הראשונה ששאלנו את עצמנו בתחילת התהליך הייתה כיצד נוכל ליצור מקום עבור קבוצת נערים ונערות שבו יוכלו להתנתק מהשגרה היומיומית שלהם בבית הספר? הרצון שלנו להתמודד עם האתגר של מרחב אנטי ממסדי, שונה בתכלית מבית ספר, עזר לנו לפתח קונספט אדריכלי שחורג מהתאמה פונקציונלית וחלוקה פרוגרמתית. במקום זאת, התמקדנו ברעיונות כמו שקיפות, חללים דמויי מבוך, קיימות, גמישות ומחסה, וחקרנו אותם. לפעמים סקיצה הובילה לרעיון חדש, ולפעמים רעיון הפך לסקיצה. אחת הסקיצות הראשונות קבעה את סידור המועדון החדש: בסיס שהגדיר את המרחב, אוסף קוביות שיצרו חצרות, פרגולה גדולה ליצירת צל ומעטפת עם קיר תחרה שתעזור לאסוף את הקבוצה. התוכנית שלנו הציעה טיפולוגיה אדריכלית חדשה לצופים, שונה מהכיתות המסודרות לאורך המסדרון הלינארי המסורתי.
צבעים שמאפיינים את השבט
הפרויקט כולל שלושה אשכולות עצמאיים, כל אחד מהם עם שני חדרי פעילות המחוברים לשתי חצרות. החדרים מתחברים בפינות והכניסה לחדר הפעילות היא דרך חצר פתוחה לשמיים, עם קירות חצי-שקופים. כל החללים מחוברים גם לפטיו מרכזי. החללים נטולי הגג שצמודים לכל חדר פעילות מאפשרים חלוקה בין פעילות בתוך החלל לבין פעילות חוץ בחצר הצמודה. התנועה בין האשכולות מחייבת תמיד לעבור דרך החצר המשותפת, כך שתמיד אפשר לפגוש שכבות גיל נוספות ולחוות אינטראקציה ופעילויות משותפות. חצר הפטיו המשותפת סגורה על ידי אולם רב-תכליתי שפונה לרחוב, כך שגם הקהילה יכולה להשתמש בו כשאין פעילות של הצופים, ובו זמנית הוא מספק הפרדה אקוסטית בין שבט הצופים לשכנים (בעיה מוכרת לכל מי שמתגורר בשכנות לתנועת נוער).
תקציב נמוך מחייב אדריכל להיות יצירתי עם מעט אמצעים, ופה יצרנו שפה אדריכלית פשוטה ואלגנטית באמצעות שלושה חומרים: קירות מבלוקים של בטון מכוסים בטיח, קירות צבועים וקירות חשופים, כאשר בלוקי הבטון המחוררים משמשים כמחיצות. בחירת הצבעים נעשתה בהתאם לצבעים המאפיינים את השבט. השימוש במגוון של צבעים וחומרים חיזק את רעיון המבוך וגם בא לסייע בהתמצאות במרחב.
לאורך כל התהליך שיתפנו את החניכים והחניכות של השבט, להם אנו מחויבים כאדריכלים. אין תחושה טובה יותר מאשר לחזור למבנה שתכננתי ולראות אם כל החזון שלי יחד עם החלומות של ה"דיירים" נפגשים. עברתי שם כמה פעמים ומצאתי מקום חי, פעיל ושוקק חיים.
תכנון: דניאל אזרד, הילה דוד, שהם בן חמו ונויה גור - דניאל אזרד אדריכלים