לפני עשר שנים דוד ותחיה קלינגר, בעל עסק משפחתי ועורכת דין, החליטו לארוז את הבית ברמת השרון ולעבור עם בנם (שהיה אז בן שבע בלבד) לחווה מבודדת בסמוך לקיבוץ משאבי שדה שבדרום הארץ. החברים והמשפחה חשבו שהם השתגעו לגמרי כשהם השאירו במרכז את ארבעת בניהם הגדולים (הצעיר שבהם היה אז בן 15) ועברו לגור בבקתת עץ קטנה שבנה דוד במו ידיו. "אבא שלי נשאר ער בלילה שלא יגנבו את הפנלים הסולאריים", מספר בנם, בן קלינגר. "וגם עם הפנלים הם לא יכלו להפעיל את המזגן והטלוויזיה במקביל".
לאחר שלושה חודשים שם הם חפרו אגם. לפני שהיו חשמל או מים זורמים בבקתה, הביאו דוד ותחיה טרקטורים שחפרו בשממה, פיזרו יריעות פלסטיק ומילאו במשך שבועיים את הבור הענקי במי תהום. האגם הפך למקור חיים לחיות ולצמחייה, וכשהמים שוקעים הם משקים את 3,000 עצי הזית, שמהם מפיקים השניים שמן. הם נטעו עצי פרי, הקימו לול תרנגולות, אימצו עשרות כלבים וחתולים ובנו גם חוות סוסים לארבעה סוסים וחמור אחד. לפני חמש שנים, כשבנם הצעיר חגג בר מצווה, הם החליטו לחגוג אותה בחווה וחצבו בהר בית כנסת.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
בלי אורות סגולים
דוד, מהנדס בהכשרתו, "פשוט לקח מחברת סקיצות והתחיל לצייר עליה את הבקתה", מתאר בן. זו הבקתה השנייה מעץ שהוא בונה - קדמה לה הבקתה שבה הוא גר עם תחיה, ״אז היה כבר ניסיון ולמידה מטעויות", הוא צוחק. "הבקתה תוכננה לא לבלוט בנוף המדברי", מסביר בן, "לכן בחרנו להשתמש בעץ, שזה חומר חי". על בניית הגג היו אחראים שלושה מחמשת האחים, והם עלו עליו ובנו אותו יחד.
בן, מעצב תעשייתי במקצועו (כנראה כבר נתקלתם בשעונים הייחודים שעיצב יחד עם שותפו ל-studio ve), הצטרף לפני כמה חודשים לאביו כדי להשלים משימה נוספת: בניית בקתת אירוח במתחם הענק (כ-600 דונם בסך הכל). "לכל אחד היה תחום אחריות אחר: אבא שלי יותר חזק בבנייה ותכנון, אני באתי ממקום של עיצוב ושיווק", הוא מספר. כך הקימו השניים בקתה יפהפייה ומעוצבת למשעי.
בן בחר לשלב בתוך הבקתה חפצים בעיצוב ישראלי - מנורה של מעצבת הטקסטיל מיקה בר ומנורה של סטודיו צ'חה, לצד פוסטר של המעצב הגרפי רון נדל וכמובן שלושה שעוני קיר של studio ve. "רציתי עיצוב מיוחד ויפה אבל גם נקי ופשוט, בלי 'אורות סגולים' ודומיהם", הוא מסביר. גם הרבה רהיטים של איקאה נבחרו, "אבל רק מעץ מלא", הוא מבטיח.
רוצים לשריין לעצמכם בקתה?
הבידוד והריחוק של החווה מהמרכז היוו אתגר לא פשוט במהלך הבנייה. ״מבחינת ספקי השירות - המחירים מרקיעים שחקים ששומעים שהבקתה נמצאת דרומית לבאר שבע״, מספר קלינגר. ״חסרון נוסף הוא שאם חסר לך דבר קטן - אפילו כמה ברגים - אתה צריך לבזבז לפחות שעה כדי לנסות לחנות הקרובה ביותר ולהביא. זה מצריך תכנון מוקדם של הדברים".
לאחר שסימנה המשפחה עוד "וי" על הישג נוסף, מתפנה כעת בן לקידום הפרויקט הבא: הקמת בקתות אירוח נוספות בחווה. לאחר שהתנסה בעבר במימון המונים (שעון בעיצוב הסטודיו שלו גייס בעבר יותר מ-36 אלף דולרים), החל בן לגייס מימון להקמת הבקתה באתר headstart. "הולך לנו ממש טוב, ביום הראשון גייסנו 33 אלף שקל", הוא מספר בגאווה. אך התורמים לא עושים זאת רק מטוב לבם: כל תורם לפרויקט משריין לעצמו מקום באחת הבקתות שתבנה בעתיד, במחיר מופחת.
הבקתות החדשות, מבטיח בן, לא ייראו אותו הדבר. "הן יהיו עשויות גם מעץ, אבל הרבה אנשים שהגיעו לפרויקט בימים האחרונים מבקשים לבוא בהרכב משפחתי מלא ויכול להיות שנייחד בקתה אחת שתהיה למשפחה. גם מבחינת העיצוב יהיה שוני בבקתות - לא יהיו פריטי עיצוב זהים כדי לתת זהות שונה לכל בקתה, אבל הקו הכללי של עץ ולובן על הרקע המדברי יישמר". בחודש הקרוב הם מקווים להצליח להגיע לסכום היעד ובינתיים ממשיכים בני המשפחה הייחודית הזו ליהנות מגן העדן קטן שהקימו במו ידיהם, נווה מדבר חצי שעה דרומית מבאר שבע.
