ברחוב ותיק אך מתחדש אי שם ברמת השרון הושק ממש לאחרונה בית מרשים ויוצא דופן שאי אפשר בשום אופן להתעלם ממנו. זאת משום שהן הגדר והן החזיתות עשויות ברובן חומר גמר מפתיע המשמש לרוב את המגזר התעשייתי. "הדיירים ביקשו בית גדול, מואר ומרווח שיחיה את הפנים והחוץ בו זמנית", אומר אדריכל עדי סמט, בעלים ושותף בסמט אדריכלים יחד עם בת זוגו, אדריכלית תמר סמט. "אך ככל שהעמקנו את הקשר וההיכרות איתם, הבנו שאת עסק הפלדה של בעל הבית נוכל למנף לא רק כחומר גלם זמין לטובת המבנה הקונסטרוקטיבי של הבית אלא גם כחומר גמר ויזואלי, חשוף ויפהפה שישמש אותנו גם באפן פונקציונלי בחזיתות, בחלונות, באלמנטים פנימיים כעמודים וקורות, בפריטי ריהוט ואפילו בפיתוח השטח".
למרות שבתחילה היה קשה לשכנע את בעל הבית לעשות שימוש כה נרחב בפלדה שהוא מכיר מעבודתו היומיומית כבעל מפעל, ההתאהבות בחומר כחומר גמר לביתו הפרטי התרחשה בבת אחת. "ככל שהתקדמנו בתהליך התכנון המשותף, הבנו שנוכל לשחק עם החומר, לנצל את הידע הטכני שלו בשימוש בו ואף להביא מיכון לאתר הבנייה שהפך לזמן מה למסגרייה לכל דבר. לאט לאט האפשרות לעבור ממדיום של מכונאות למדיום של תכשיטנות בקנה מידה של בית מגורים, וכן החופש לשחק עם החומר באופנים חדשים, קסמו לבני הזוג מאוד. אפילו החלודה, שעד כה הוא נאלץ להתמודד איתה כסרח עודף, הפכה לחלק בלתי נפרד מהנראות של החומר והבית עד שהחלטנו להחליד את הפלדה במכוון ואף לקבע אותה".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
התחלה חדשה
הבית, שממפלס הרחוב נראה צנוע יחסית בממדיו, עומד על פני שטח מגרש של כ-830 מ"ר. שטח קומת הקרקע הוא כ-260 מ"ר ואילו שטח המרתף כ-340 מ"ר. בעלי הבית הורים לשני ילדים צעירים, שיחד עזבו דירה קודמת על כל תכולתה ועברו לבית קרקע שנבנה מהיסוד. המעבר, כסוג של הגשמת חלום, אמנם היה מלווה בדרישות בסיסיות שנבעו מאורך חיי המשפחה, אך אלו לא הציבו בתחילה כל אתגרים מיוחדים בפני האדריכלים עד רגע ההחלטה לעשות שימוש בפלדה כחומר ייחודי שיאפיין את משכנם החדש.
מכיוון שהפלדה בפני עצמה מהווה הצהרה אדריכלית ועיצובית משמעותית ביותר, בחרו האדריכלים להתאים לה מעט חומרים טבעיים וצבעוניות מונוכרומטית שחוזרים על עצמם שוב ושוב. באופן גורף רוצף הבית כולו, כולל שטחי החוץ שמסביב לו, באבן טרוורטין בגוון אפור בהיר. כדי למתן את המראה הקריר, לרכך את האווירה בחלל הציבורי המתנוסס לגובה של למעלה מארבעה מטרים ולהכניס חום וקנה מידה נעימים, חופתה דווקא התקרה בקורות עץ במראה של פרקט.
נוסף לפלדה, לאבן ולעץ, גם לזכוכית תפקיד מרכזי בבית, והיא קיימת בפתחים הרבים הסובבים אותו. הזכוכית, שמופיעה שוב ושוב בחלונות רחבים, בחלונות המסך, במעקי המרפסות והמדרגות, בחלון הפטיו במסדרון ובסרט החלונות המפריד בין קירות החלל הציבורי לתקרה, היא המאפשרת את כניסתם של האור והנוף אל תוך הבית ומייצרת קשר ומעבר בלתי אמצעי בין פנים וחוץ. "החוויה שמתקבלת ברוב הפרויקטים שלנו היא של ישיבה בחוץ בתנאי מיזוג של פנים. לכן, פעמים רבות מתקבלת התחושה שעם הכניסה לבית כאילו נכנסים החוצה", מסביר סמט. "גם בפרויקט הזה, חוויית המשתמש מבטלת כמעט כל מכשול בין הבית והחצר האחורית ומאפשרת כך לשטוף את הבית באור טבעי במהלך רוב שעות היממה וליצור תחושה נעימה של אוורור".
כולם ביחד
החלל הציבורי בבית מכיל מבואה, מטבח, פינת אוכל, סלון, פינת משפחה ושירותי אורחים. המונומנט הבולט והמרכזי באזור זה, הנמצא מול דלת הכניסה ונראה כמעט מכל נקודה בבית הוא, ללא ספק, הספרייה הדו צדדית. זו, כאילו צומחת מרצפת המרתף ועולה כלפי מעלה במקביל למדרגות ועד לתקרת קומת הקרקע. הספרייה משמשת גם כאלמנט התומך במבנה, גם כאלמנט המפריד בין החלל הציבורי והפרטי וגם, כמובן, כאלמנט דקורטיבי ופרקטי לאחסונם של חפצי נוי ואוסף ספרי האמנות העצום והמרשים של בעלי הבית.
הכניסה אל הבית היא באמצעות מבואה רחבת ידיים אם כי בעלת תקרה נמוכה יחסית המייצרת אינטימיות המכינה את הבאים להפתעת החלל הפתוח והגבוה והמבט אל החוץ. מכאן, ניתן או לפנות שמאלה לחלל הציבורי או ימינה לחלל הפרטי. "באזור המטבח, הנמצא משמאל לכניסה, בחרנו להנמיך את התקרה במטרה לייצר אווירה אינטימית המתאימה למפגשים משפחתיים", מסביר סמט, "לשם כך יצרנו מטבח שעובד שבו מתקיים איזון בין אזור עבודה נוח, אזור לישיבה אגבית, מקומות אחסון רבים ומיקומים נוחים של הפונקציות השונות המרכיבות אותו".
המטבח פתוח אל פינת האוכל הסמוכה ואל הסלון שעוצב במחשבה על סגירת מעגל. "עיצבנו את הסלון כך שהוא ישמש כמקום מפגש לא פורמלי ולא מהודק מדי בקנה מידה אנושי שבו הצבנו ספות וכורסאות שניתן לשבת עליהן בנוח ואפילו להניח עליהן את הרגליים", הוא אומר, "בחרנו בצבעוניות רגועה יחסית שעוררנו לחיים באמצעות יצירות אמנות של ערן פרטוש, פריטי אמנות ישראלית, ספרי אמנות וכריות נוי. אלמנטים אלה חוזרים על עצמם גם בפינת המשפחה החבויה מאחורי ספריית הענק וכוללת ספת רביצה נוחה ונעימה, פינת קריאה ומכשירי מולטי מדיה".
וכל אחד לחוד
סוויטת ההורים מכילה, פרט לחדר השינה, גם חדר ארונות וחדר רחצה מפנק צמודים שלכל אחד מהם מבט אל החצר האחורית המשמשת כשחקנית ראשית גם באזור זה. עץ אגוז אמריקאי נבחר כחומר בולט ומשמעותי המשמש גם כקיר גב מיטה, גם עבור חדר הארונות וגם לריהוט חדר הרחצה. האמבטיה, העומדת בפני עצמה בתוך חדר הרחצה שעוצב כספא פרטי, נושקת לג'קוזי החיצוני ויחד הם משמשים כמקווי מים מפכים.
חדרי הילדים, הפונים אל חזית הבית, עוצבו גם הם כסוויטות מפנקות על פי אופיו של כל ילד, בכל אחת מהם מרפסת המרחפת על פני החצר הקדמית וחדר רחצה צמוד. הארונות, העשויים עץ אגוז, מתכתבים בחומריות ובגוונים עם חפצים ודימויים מעולם המוזיקה, הרכב והמסעות האהובים על הילדים.
שעות הפנאי
המרתף, שאליו יורדים בגרם מדרגות עשוי פלדה, הינו רב תכליתי ובו חדר טלוויזיה רחב ידיים, אזור המיועד לתחביב הנגינה, פינות לימוד ומשחק, יחידת אורחים וממ"ד. לאורך המרתף ישנה חצר אנגלית התחומה בקיר שעליו טיח מינרלי אפור. גם כאן נעשה שימוש בגוונים מונוכרומטיים המקושטים נגיעות צבעוניות קטנות.
הבית, הניצב ברחוב משופע מעט, כמו מרחף בצדו הקדמי ומתמזג עם הקרקע בצדו האחורי. כך, סרט החלונות העליונים של המרתף יוצר בשעות החושך אלמנט של תאורה שמדגיש הן את הריחוף והן את הצמחייה המקדמת את פני הבאים. בניגוד לבית שתוכנן בקווים גיאומטריים, בטופוגרפיה של הגינה הסובבת אותו יש לא מעט אלמנטים אמורפיים בקווים מעגליים, ובהם טרסות, מדרגות וערוגות שממשיכות את המדשאה האחורית לכיוון פינות הישיבה החיצוניות. כחלק מתכנון הנוף נבחרו למשל עצי תות ששולחים את ענפיהם לרוחב, מצלים את פינות הישיבה בדומה לשמשיות ובו בזמן לא משירים ולא מלכלכים. עוד שולבה בגינה צמחייה ממסכת התוחמת את השטח ומגנה עליו מפני השכנים וכן עצים מניבי פרי, צמחי נוי ופרחים עונתיים.
