בני הזוג חלמו במשך שנים לגדל עצי זית ולייצר מהם שמן. לפני כעשור ערכו את הצעד הראשון בדרך להגשמת החלום: הם רכשו במושב בעמק חפר נחלה ובה בית ישן וחשוך ועברו לשם עם שלושת ילדיהם (היום חייל משוחרר, חייל ובת 13).
לאחר כמה שנים הרסו את הבית הישן והתגוררו בקראוון במהלך בניית הבית החדש. את הבית, ששטחו 300 מ"ר, תכנן אדריכל אלון בן-נון, בסגנון מודרני עם קווים מינימליסטיים. לאחר שהושלמה הבנייה פנו בעלי הבית לקרן גנס, לעיצוב פנים הבית והלבשתו. "האתגר היה ליצור בית לא מנוכר, מזמין וחם, מתוחכם אך לא רשמי. בית שמחובר לאדמה אך לא כפרי ומתכתב בתחכום עם השפה האדריכלית המודרנית של המבנה", אומרת המעצבת.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- מטבח קטן עם רעיון גאוני שנשמח לאמץ בבית שלנו
- ציון ברוך ויאנה יוסף מבלים בחצר המדהימה שלהם
החלל הציבורי: בכניסה לבית נמצא חלל גדול ומרווח הכולל סלון, פינת אוכל ומטבח ופתוח כולו למטע הזיתים. "האתגר היה ליצור חלוקה של חלל אחד מלבני וגדול לשלושה אזורים שונים באופן שתהיה זרימה והרמוניה בין כולם", אומרת גנס. הכורסאות הירוקות הגדולות, הספה הארוכה בצבע חציל והמנורה העומדת בסגנון "גמל שלמה" יובאו מאירופה. אליהם צורפו שני כיסאות עור של תומר נחשון. במרכז הסלון הוצבו שני שולחנות ברזל צרים וארוכים. על הרצפה נפרש שטיח ברברי מ"צמר".
שולחן האוכל והספסל שלצדו עשויים מעץ אלון וברזל ותוכננו בשיתוף פעולה בין גנס ותומר נחשון, תוך שמירה על קווים חמים אך מינימליסטיים. מצדו השני של השולחן הוצבו כיסאות ראטן אפורים. לצד האי הוצבו כיסאות בר מעץ אלון.
אתגר לא פשוט היה בחירת המנורות בבית כולו ובפרט בחלל המרכזי הגדול, שתקרתו גבוהה ומשופעת. "בחרנו לפזר בחלל גופי תאורה לא נראים אך חמים ולא מנוכרים, הנותנים אור רב. הם משאירים את מרכז הבמה למנורה שנתלתה מעל האי – מנורת Vertigo של חברת Petite Friture. היא אהבה גדולה שלי מזה שנים והיא משלימה את התמונה באופן אוורירי ומושלם, נוכחת-לא נוכחת. בנוסף שולבו בחלל יצירות אמנות של אמנים ישראלים האהובים על בעלי הבית.
החדר של הבת: החדר נצבע בוורוד מעושן ואחד הקירות חופה בטפט בדוגמת מעויינים. גנס תכננה ארון בגדים לא גבוה מעץ אלון עם דלתות זכוכית ("הבלגן והשימושיות הם חלק מהחיים והיופי") עם ידיות שהביאה עם מחו"ל. בנוסף תכננה שתי שידות מגירות בשילובי עץ. על הקיר נתלו מראה של איקאה וארגזים המשמשים כמדפים. לארגז נוסף חוברו גלגלים והוא משמש לאחסון הילקוט. התמונות הן גלויות ממוסגרות שהנערה והמעצבת בחרו יחד.
חדרי הבנים: השניים אמרו שהם "לא זקוקים להרבה", מספרת המעצבת, ולכן החדרים תוכננו באופן מינימליסטי. בהתאם לאהבתם לים ולגלישה, הקירות נצבעו בצבעי כחול וירוק עמוקים. הרהיטים אווריריים ויש גם מתלים לגלשנים.
חדר ההורים: חדר ההורים נצבע בצבע אפור-חום חם, בעל טקסטורה מחוספספת מעט. המנורות המפוסלות יובאו מחו"ל. את שידת המגירות בשילוב מראות ייחודיות תכננה גנס. לצד המיטה הוצבו שידות ברזל אווריריות ועל הרצפה נפרשו שטיחים בסגנון אתני.
חדר הטלוויזיה: בחדר הוצבה "ספה" המורכבת משלושה מזרנים וכריות מבדים ייחודיים וצבעוניים, ופוזרו שולחנות ברזל בעבודת יד. כל אלו יובאו מאירופה. מתחת לטלוויזיה הוצב מזנון עץ ארוך ועל הקירות נתלו מסיכות ותמונה. אהיל המנורה עשוי ראטן.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
חדר עבודה: את השולחן עשה בעל הבית. על הקירות נתלו מדפים משושים ואוסף כלי עבודה של סבו של בעל הבית.
בגינה: נבנה דק מבמבוק ועליו הוצבו שני שולחנות ארוכים ואווריריים, שהוצמדו זה לזה ומדגישים את אורכו של המפתח (כמעט 30 מטר). לצדם הוצבו כיסאות בצבע ירוק בהיר, הבולטים על הדק הכהה ומכניסים בעדינות את הירוק לתוכו.
עיצוב פנים: קרן גנס
אדריכלות: אלון בן נון
"זו היתה זכות לעבוד עם משפחה נדירה שהתגייסה והלכה כולה אחרי החלום, שנה אחרי שנה, יום אחרי יום, בעבודת כפיים משולבת באמנות ובאהבת הארץ לצד ערכים כמו אהבת הזולת, נתינה לאחר, והנאה מהדרך הארוכה, המלאה בצעדים קטנים", מסכמת גנס.
