אם התארחתם פעם בבית דרוזי, אולי שמתם לב שיש בו שני מטבחים – מטבח גדול ומושקע, ומטבחון פשוט. "חשוב שהמטבח המרכזי יישאר נקי ומסודר, ובמטבחון מטגנים, מבשלים, עושים הכל בעצם. גם אוכלים שם. המטבח המרכזי הוא פתוח, ומתחבר לחלל הציבורי – סלון, פינת אוכל ופינת ישיבה", מסבירה אחלאם סעד, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים משפרעם.
"בבתים דרוזיים תמיד יש קומה מסודרת וגדולה עם המטבח, שם הכל מסודר ופיקס, ואת הקומה של המשפחה הגרעינית עם המטבחון, שעונה על הצרכים המשפחתיים המצומצמים. אם מישהו בא במפתיע לבקר - אז הבית שלהם מסודר וערוך, לא משנה כמה שעות היו מחוץ לבית", מתארת ד"ר רנדה עבאס מהמכללה האקדמית גליל מערבי. "הסיבה לכך היא שמצד אחד, הדרוזים רוצים להיות חלק מהעולם המודרני, לקבל את כל מה שקשור במודרניזציה ובפיתוח קריירה, גם של הבעל וגם של האישה, אבל מצד שני, חשוב להם לשמור על קבלת אורחים ודאגה למשפחה המורחבת".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- איפה ייפתח הסניף החדש של איקאה בישראל?
- חיפה: החליטו לוותר על חדר שירות - וזו התוצאה
"במטבחון לא משקיעים הרבה כסף מבחינת חומרים, משתמשים בעיקר בשיש ועץ. עושים אותו הכי זול שאפשר כי הוא רק לעבודה", אומרת ועד סעד (אין קשר משפחתי לאחלאם), בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים מכפר מע'אר. "אפשר לתכנן מטבחון בעשרת אלפים שקלים. מטבח אפשר לעשות גם ב-100 אלף. המטבח הוא לב הבית אצלנו, מכל מקום את רואה אותו".
"במטבח המרכזי הדרוזים משקיעים בסביבות 200 אלף שקל, כשבמגזר היהודי משקיעים כ-70-80 אלף שקל במטבח", מאשר שלומי כהן, המעצב הראשי של חברת "אביבי מטבחים". "חשוב שהמטבח המרכזי יהיה נקי ומסודר, ולכן מתאימים מטבחים עם שילוב של דלתות הזזה, משטחי עבודה ומוצרי חשמל נסתרים – ברגע אחד אפשר להסתיר את כל הלכלוך ולהתפנות לאורחים, למשל".
אמרו שזה מקצוע של גברים
בעבר כשמשפחה דרוזית בנתה בית היא נעזרה בעיקר בבעלי מקצוע - נגר, חשמלאי, רצף ועוד – מחוג המשפחה והחברים. היום, לעומת זאת, בוני הבתים פונים יותר ויותר לאדריכלים ומעצבי פנים מקצועיים. "אנשים מסתכלים במגזינים, בפייסבוק. הם רואים דברים שנגר פשוט לא יכול לעשות: שימוש בחומרים יקרים, פרזולים, מסכי טלוויזיה שנכנסים לתוך האי במטבח וחידושים אחרים", אומרת אחלאם סעד.
"רוב האנשים במגזר הדרוזי בונים בתים פרטיים גדולים. המשפחות גדולות וגם אוהבים לארח. הצעירים מעדיפים בתים יותר קטנים, כשבשבילנו קטן זה 160-170 מ"ר, ובית גדול – 250-300 מ"ר", היא אומרת. "לאנשים במגזר שלנו יש הרבה בקשות, אז אני אישית לא ממליצה על בתים קטנים. מבקשים סלון, פינת ישיבה, מטבח ומטבחון, פינת אוכל, שירותי אורחים. הם רוצים שני חדרי ילדים עם מקלחת, חדר הורים עם חדר ארונות ומקלחת גדולה, חדר כביסה, מרפסת שירות ומרפסת כניסה. העיצוב הקלאסי מאוד נפוץ במגזר. אנשים אוהבים את המטבח הקלאסי, את השילובים עם העץ והאבן. זאת, למרות שיש התפתחות גדולה גם ביחס לעיצוב מודרני יותר, שכולל חומרים דמויי פח, מתכת, נירוסטה וצבעים נקיים כמו אפור, שחור ולבן".
אחת הלקוחות של סעד היא דועא חסן, נשואה ואם לשלושה, שהפקידה בידיה את הבית שקנתה בשפרעם. "הבית היה ישן, עשינו בו שיפוץ כללי. ביקשתי בית שיתאים לגודל המשפחה ושיהיה נוח לשימוש, בעיצוב קלאסי, שלא יתיישן אחרי כמה שנים", מספרת חסן. "עברה שנה וחצי, ואני עדיין מרגישה שהכל נעשה אתמול. העליתי תמונות לאינסטגרם וקיבלתי המון תגובות ומחמאות".
החדר האהוב עליה בבית, הוא לדבריה, חדר השינה. "זה חדר מאוד יוקרתי וגדול. היו במקור שני חדרים ומרפסת שירות, ואיחדנו אותם לחדר שינה, מקלחת וחדר ארונות. קנינו אקססוריז בשווי 15 אלף שקל. החומרים בחדר מאוד איכותיים, בדגש על עץ אלון בצבעי שמנת, עם קצת ירוק וחרדל. גם התאורה והווילונות מאוד מושקעים".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
לפני כמה שבועות ערכה אביבי מטבחים אירוע מיוחד ל-40 נשים אדריכליות ומעצבות פנים מהמגזר הערבי והדרוזי. "האירוע נועד להגדיל את נתח השוק שלנו במגזר הזה", אומר כהן. "הדרוזים אוהבים חדשנות. הם הולכים לחברות, לתערוכות, והם קהל לא מבוטל".
האירוע שערכה חברת "מטבחי אביבי" היה על טהרת המין הנשי. "לפני 10 שנים אף אחת לא למדה הנדסאות אדריכלות או בניין, כי חייבים לצאת לשטח ולבקר בתים של אנשים שלא מכירים. אמרו שזה מקצוע של גברים", אומרת ועד סעד, שלמדה הנדסאות אדריכלות. "היום הכל השתנה. כל הבחורות הדרוזיות הולכות ללמוד ולעבוד, אין משהו שמגביל אותן. לא מסתפקים כבר בהכנסה אחת של הגבר, הנשים חייבות להשתלב בשוק העבודה".