תכנון בית למשפחה הוא משימה מורכבת שמשלבת רגשות וחלומות יחד עם הרגלים, צרכים ומצבים נתונים. משפחות עם ילדים צעירים (0-12) שמתלבטות בשלבי התכנון השונים לגבי מידת ההתאמה של הבית לילדים שואלות תמיד לגבי "פתרונות", ואני כלל איני רואה בעיה. בבואי לתכנן בית למשפחה עם ילדים צעירים אני נוהגת בילדים כבמבוגרים, ובודקת, עוד בשלבים המקדימים ובהכנת הפרוגרמה, אילו הרגלים והעדפות יש לילדי המשפחה, מה הם רוצים ומה הוריהם מבקשים בכל הקשור אליהם – מסרים וערכים מתורגמים בשלבים אלה לשפה אדריכלית של תכנון המרחב. חלומות מתגבשים לכדי ממש ותפיסות עולם באות לידי ביטוי באמצעות תלת ממד, התאמה לטעם ואסתטיקה. כמעט כל רגש, מחשבה ואמונה לובשים צורה לפתע ומקבלים מקום של כבוד משלהם. מספר כללי יסוד שאני מציעה למשפחות עם ילדים צעירים מתבססים על תפיסה פלורליסטית ומכבדת, שבודקת את הקצב הטבעי של הילדים, ה"דופק" המשפחתי, ההרגלים והמסלולים היומיומיים, השגרתיים והייחודיים של בני המשפחה ועוד.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
בית צריך לשקף את האנשים שגרים בו
קיימים קווים מאפיינים בין משפחות באותו השלב של החיים, אבל כדי לתכנן באופן שיתאים ביותר למשפחה ולילדי המשפחה, יש לבדוק על אודותיהם, על מנת לאפיין אותם ואת הדינמיקה המשפחתית ולנסות להעלות רעיונות עיצוביים שיהפכו את החיים בבית לקלים ומהנים יותר. כדאי להכיר מקרוב גילים, העדפות ונטיות לב בתחום המשחק, הלימוד, שעות הפנאי והחברים, היחסים עם ילדי המשפחה האחרים ועוד.
תכנון בית צריך לשקף את מבנה המשפחה בהתייחסות לשינויים הטבעיים של הזמן
תכנון הבית יביא בחשבון את המצב המשפחתי בהווה ובעתיד. בשלב מאוחר יותר, כאשר הילדים גדלים, הצרכים שמוגדרים היום משתנים, ותכנון הבית אמור להשתנות בהתאם. תכנון בראייה לטווח רחוק מאפשר בקלות יחסית להתאים את הבית לשינויים בצרכים הטבעיים של הילדים. לדוגמה חדר משחקים שמתאים לילדים צעירים יהפוך בעתיד לחדר אוכל או משרד ביתי, בעזרת הכנות כפולות בתשתיות נוכל לכוון לכמה מצבים.
היכרות מעמיקה באמצעות מסמך מילולי משתף
לפני שיוצאים לתהליך התכנון, השלב הראשון נעשה על ידי האדריכל והוא יצירת מסמך פרוגרמה ראשוני, שמציף שאלות וסוגיות לאנשים שלהם הבית מתוכנן. כל הצרכים וההעדפות בכל הקשור לבית וסביבתו, הן מבחינה פרקטית והן מבחינה עיצובית, מוצאים דרכם למסמך זה ובאים לידי ביטוי באופן מדויק. זהו הבסיס הראשוני להחלטות ארגוניות, תכנוניות ותקציביות.
הפרוגרמה מורכבת משאלות פונקציונליות רבות, לדוגמה כמות חדרים, חדרי רחצה, האם המטבח פתוח או סגור? למעשה לכל חלל ייכתב תיאור מילולי. סוג השאלות הנוסף שעל בני הבית לענות הוא ברמת החלום והשגרה, כלומר, איך שותים את הקפה בבוקר? איך רוצים לארח? עד לרמות מופשטות ורעיוניות, כגון, איך רוצים לגדל את הילדים?
אל תיבהלו אם על חלק מהשאלות עוד אין לכם תשובות ו/או אם חלק מהתשובות שלכם תהיינה מנוגדות
זה לגיטימי לחלוטין שבני אותה המשפחה מחזיקים ברצונות ודעות שאינם מתיישבים זה עם זה בקלות, אבל דווקא מהמפגש בין התכנים הקוטביים נוצרים פתרונות מפתיעים ומרגשים. תשובותיכם יעזרו לי להבין וללמוד את דפוסי התנהגות שלכם כמשפחה ובנפרד. בניית בית היא תהליך חשוב ומשמעותי בחיים, ויש להיות ממוקדים על מנת שתוכלו להשיג לא רק את המיטב בתוצאה – אלא גם להפיק הנאה מתהליך התכנון והבנייה. ביתכם הוא אישי, מה שטוב לאחרים לא בהכרח טוב לכם, כי בסופו של דבר הוא אמור להכיל את הרצונות שלכם, הטעם שלכם, "זיכרונות העתיד" שלכם.
התכנון יתייחס לכלל דיירי הבית – הצעירים והבוגרים. תנועה מעגלית – מאפיינת ילדים
בתכנון למשפחות עם ילדים צעירים יש להתייחס לילדי המשפחה באופן ספציפי וכן למאפיינים של ילדים באופן כללי. לילדים יש את המקצב שלהם, את מסלולי הנוכחות שלהם בחללי הבית ואת המקומות שהם מוצאים לעצמם לרגיעה, משחק או מחבוא. אחד הדברים הבולטים אצל ילדים צעירים זה הרצון לנוע או להסתובב סביב אותה הספה או לשחק סביבה, או לראות שוב ושוב את אותו הסרט, ילדים אוהבים להסתובב במעגלים, לחוג סביב בהליכה או ריצה. אין הכוונה לתכנן חללים עגולים, הכוונה ליצר מרחב שבו החללים מתחברים והמעברים דרך חלל לחלל מאפשרים תנועה פיזית מעגלית. לדוגמה נקפיד שלכל חלל תתאפשר יותר מכניסה ויציאה אחת מעבר מהסלון למטבח ומשם לחדר המשחקים ומחדר המשחקים לחצר ובחזרה לסלון. אני נוהגת לשלב מרחבים שמייצרים תנועה מעגלית, שממוקמים באזורים ציבוריים בבית, הסמוכים לאזורי משחק, כדי שהתנועה הילדותית השמחה תזכה לעידוד ולא תיתפס כמפריעה.
זה הזמן לכל בני המשפחה להביע רצונות וחלומות
כל נתון שיאפשר לאדריכל לתכנן את המרחב האישי של כל אחד ואחת מבני המשפחה – חשוב מאוד בשלב המקדים. השאלות שחשובות עבור האדריכל הן: מהי צורת החיים שלכם, מי חי איתכם, מהם הרגלי האירוח שלכם, מה קורה סביבכם, מה אתם אוהבים, על מה אתם חולמים, מה הייתם רוצים לשנות בהשוואה למקום המגורים הנוכחי ועוד. זו העצה שמשלבת בין ההורים לילדים בגילים השונים, במטרה ליצור תשתית אחידה והסכמות לגבי התוכנית שנוגעת לכל אחד ואחת מבני המשפחה, שתמומש בהמשך.
התעקשו על מרחבים ייעודיים לילדים שמייצרים זמן איכות משפחתי
בתכנון המרחבים הציבוריים כדוגמת סלון, מטבח, פינת אוכל ועוד אקפיד לתכנן את חדר המשחקים או פינת המשפחה. מיקום חלל זה יעשה במחשבה ובדיוק מוקפד כמו כל תכנון החללים הציבוריים בבית. מיקום חדר המשחקים במרחב הציבורי שמחובר לכל תחומי הבית יזמין את הילדים על בסיס קבוע ואת ההורים לפי הצורך להיכנס לאזור נעים, מואר מתוכנן ומעוצב בקפידה, באותה שפה תכנונית ובאותם חומרי גמר של יתר הבית. בכך תהיה אפשרות לראות ולשמוע את הילדים ותיווצר השגחה כמעט מכל זווית, מרחק או מצב. מיקומו המדויק של החלל במרחב ייעשה אחרי הבנה עמוקה של הצרכים, האהבות והתחביבים של ההורים דווקא, כיוון שילדים צעירים אוהבים בשלב הזה להיות בסמוך להורים. לדוגמה בבית שההורים אוהבים במיוחד לבשל, אתכנן את חדר המשחקים באזור המטבח, כך תוכל להתממש הנטייה הטבעית של ההורים לשהות במקום הטבעי והמועדף עליהם ובמקביל לשמור על קשר עין עם הילדים בחדר המשחקים הסמוך. חשוב לאפשר שחדר המשחקים יוכל להיפתח ולהיסגר בצורה נוחה ואלגנטית. בבתים פרטיים נקפיד שתהיה ממנו גם יציאה רחבת ידיים לחצר. בכך נימנע מהטעות הנפוצה של חדר משחקים לילדים רחוק ממרכז הבית, אזור שאף אחד לא רוצה להיכנס אליו ואז כל הבלגן נמצא תמיד בסלון ובמטבח. משחקים משותפים אמורים להיות מהנים ומגרים לשני הצדדים וגם לחברים ולהוריהם, המבקרים תדיר.
אפשרויות לאחסון – מילת המפתח
שאלה שעולה תמיד בעת תכנון הבית היא "איך שומרים על סדר וארגון אחרי שכבר השקענו כל כך הרבה כסף? איך בסוף היום הבית בעשר דקות חוזר להיות מקום שמאפשר זוגיות?"
היום כמות הצעצועים הרבה של הילדים והצבעוניות שלהם גורמות לעודף גירויים. להם קשה לבחור ולהורים זה גורם לתחושה של חוסר סדר, לכן, מדפים פתוחים עם סלסילות לא פותרים את הבעיה.
ההמלצה שלי היא ארונות אחסון גדולים גבוהים ורחבים ככל האפשר, סגורים בדלתות בגון הקיר, כאלה שלא מקבלים ביטויי עיצובי במרחב אלא "נראים כמו הקיר". הארונות הסגורים יהיו מחולקים לפי צורכי הילדים, ובהם במדפים הנמוכים נמקם את הצעצועים שהילדים משחקים בהם עם החברים שלהם ובמדפים הגבוהים נמקם את המשחקים שבהם אנו משחקים איתם.
מרחב פרטי – חדרי השינה
בבית שמתוכנן עם מחשבה על הילדים הצעירים, נקפיד שהמרחבים הפרטיים של ההורים והילדים, חדרי השינה והרחצה שלהם, יהיו סמוכים. בשלב זה נימנע ככל האפשר ממדרגות בין חדרי הילדים וההורים. הקטנת המרחק תאפשר התנהלות לילה נוחה, בטוחה וקצרה יותר. אם מתאפשר בשלב זה, נעשה אפילו דלת מקשרת בין חדר ההורים לילדים. נקפיד שחדרי הילדים יהיו קרובים זה לזה. אמליץ לפעמים לפי הגילים וההעדפות של הילדים וההורים על חדרי ילדים משותפים, על מנת שבשלב מאוחר יותר יוכלו להשתנות לחדרים בודדים. ילדים צעירים בגילים קרובים אוהבים לישון ביחד. הסמיכות בין הילדים להורים משרה הרגשת ביטחון ומחזקת את תחושת הקרבה שהילדים זקוקים לה. באותה שפה תכנונית של יתר הבית נעצב גם את חדרי הילדים.
בטיחות – לא פוגעת ביופי התכנון
רוב התאונות קורות בבתים עצמם. במהלך התכנון חובה להקפיד על הבטיחות ולשאול את השאלות הנכונות בעניין זה. גם בבתים קיימים נתאים את הבית, המבנה והסביבה לגיל הילדים. מעקות, שערים ומדרגות, כל אלו יהיו מתוכנים לפי תקן. מדרגות ומעקות הינם אחד האלמנטים האדריכליים והפיסוליים היפים ביותר. נחשוב על תכנונם בצורה שתשמור על יופיו של הבית ועל רמת הבטיחות במקביל. נמקם אלמנטים אלה בשלב התכנון במקום מרכזי, שגם נוכל ליהנות מיופיים ומהאור שהם מעבירים מקומה לקומה וגם נעשה בהם שימוש כדי שבאמצעותם נוכל לשמור על קשר עין עם האנשים בבית.
בבתים שבהם מתוכננות ברכות שחייה נקפיד על מעקות בהיקף הבריכה. ניתן לתכנן גם מעקות שהעין לא מבחינה בהם. ניתן לבחור גם ברצפת בריכה שעולה ויורדת, המאפשרת סגירה מוחלטת של הבריכה. נמקם שערים חשמליים עם קוד גישה, כיסויים חשמליים שנותנים הגנה נוספת ובלי קשר גם שומרים על ניקיון הבריכה ועל חום המים.
תכנון בית עם ילדים - הצצה לתכניות האדריכליות:
