מאז שנרצחו בפסטיבל הנובה ליד קיבוץ רעים שתי חברותיה הטובות, תאומות הנפש שלה שמהן לא נפרדה, לא הצליחה שון בר שלמה, 23, למצוא נחת לעצמה. עם נפש שבורה לרסיסים ובטן שורפת מגעגוע ביקשה להחזיר את הזמן לאחור, להמשיך את המסלול שטוותה לחייה, לחייהן, אבל ידעה שהיום הבא יכתוב בהם סיפור שונה, חדש. לאחר שגייסה את בן זוגה, את חברו הטוב ואת זוגתו, הקימה הרביעייה לזכרן של מאיה חיים ז"ל וקארינה פריטיקה ז"ל מתחם חדש על גבעה, שעליה מתנוססת עגלת הקפה "מיקה", שילוב השמות מאיה וקארינה.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> בזכות הפסנתר: זיהתה את בית הפאר ההרוס שלה בדרום לבנון
>> הרשת באובסס על מה שבעלה בנה לה מאחורי הספרייה
הלוקיישן: חצר המשק של ההורים
"היינו שלישייה שעושה הכול ביחד", מספרת בר שלמה. "את מאיה, חברת הנפש והאחות, הכרתי לפני עשר שנים בבית הספר, ואת קארינה הכרנו במסיבה לפני שנתיים והפכנו לשלישייה עם חברוּת עמוקה. עבדנו יחד באותו מקום, במסעדת מֶנא בתל אביב שנסגרה בינתיים, ואפילו נפגשנו לארוחת פרידה לפני הנסיעה שלי למזרח לחודשיים. היה לי כרטיס טיסה ל-8 באוקטובר. הייתי לחוצה בגלל הטיסה, ולכן הברזתי להן מהנובה. אמרתי להן שאבוא רק לסשן בריכה, אבל היה לי לחוץ עם הטיסה וויתרתי. זו פעם ראשונה שלא הלכנו יחד למסיבה. שתיהן נרצחו באותו יום, ומאותו רגע ירד עליי מסך שחור. יום אחד את קמה והחברות הכי טובות שלך, שהיה לך איתן קשר כל כך עמוק כמו של אחיות, לא נמצאות".
את "מיקה" פתחה הרביעייה בשבת האחרונה של אוקטובר (26.10.24), לאחר תהליך שארך כמעט שנה ולווה בהשקעה רבה ובהמון בירוקרטיה, אבל כזה שהביא אותם לתאריך סמלי – ערב יום האבל הלאומי לטבח 7 באוקטובר לפי התאריך העברי. בחיים הקודמים של כולנו, נכון ל-6 באוקטובר, תכננה בר שלמה להתחיל לימודי עבודה סוציאלית. הקלפים נטרפו באחת, ומאותו רגע לא הצליחה להבין מה היא רוצה לעשות בחיים. "כשהן נרצחו, הבנתי שאני צריכה לעשות משהו גדול לזכרן, ולספר את הסיפור שלהן כל יום מחדש בדרך שמחה", היא מספרת. היא התייעצה עם בן זוגה, ליאור, וביחד חשבו מה אנשים אוהבים וממה ישמחו. מאחר שהיא גם קונדיטורית שזנחה את המקצוע, השיחה נטתה לכיוון הקולינרי. "לא רציתי לפתוח מסעדה או בית קפה, אלא לעשות משהו בטבע, שמחובר למוות שלהן ואליי כבן אדם של מושב ומרחב", היא מסבירה. ליאור שיתף את ניב, חברו הטוב מימי בה"ד 1, וניב חשב מיד על חצר המשק של הוריו בבית חנן שבמרכז הארץ. "ניב חיכה להזדמנות לטפח את המקום, וכשנפגשנו ושון סיפרה על היוזמה לעגלת קפה, ידענו שהמקום יהיה מושלם, וצריך את הכוח של ארבעתנו כדי להרים את הפרויקט הזה", אומרת הדר דורון, זוגתו של ניב, שעיצבה את המקום והייתה אחראית למיתוג הגרפי שלו.
View this post on Instagram
מדובר ברביעייה שכאילו נולדה למיזם המשותף – שון חלמה להיות קונדיטורית; ליאור, 27, מסיים תואר ראשון בעריכת דין; ניב, 27, סיים תואר ראשון בכלכלה; והדר, 25, סיימה לימודי תואר ראשון בעיצוב פנים ותקשורת חזותית במרחב. הפאזל הזה התחבר בצורה מדויקת להקמה של "מיקה". ולא רק דיוק היה שם אלא טוטאליות של ארבעתם, שהביאה את ערמות החול, "הכלום והשום דבר" בחצר המשק, למתחם מושקע ושיקי, שעוצב תוך מחשבה על הבנות שאינן.
בר שלמה, שעברה בינתיים להתגורר בקרבת העגלה, בכפר הנגיד, מספרת כי הם שיטחו את השטח עם שופלים, שתלו דשא ועברו המון בירוקרטיה והתעסקות יום יומית, עד שאחרי שמונה חודשי עבודה קרמה מיקה עוד וגידים, והיא עדיין לא מאמינה שזה קורה.
תמונות של מאיה וקארינה במקום בולט לעין
העגלה יושבת על טרסה מתחת לבית ההורים של ניב ומשקיפה על נוף מושבי פסטורלי של שטחים חקלאיים, פרדסים, שורות-שורות של עצים, הרבה ירוק בעיניים ולפעמים נראים גם טרקטורים שחורשים את האדמות וציפורים נודדות במסלול קבוע בשמיים הכחולים. ההגעה אליה תוכננה מנתיב אחורי דרך החלקות החקלאיות כדי לא לעבור במושב הצפוף. ליד אזור החנייה נשתלו 50 עצי פרי כמו ליצ'י, מנגו ולימון, שעם הזמן יישאו פרי ויוכלו להיקטף על ידי המבקרים. הדרך לעגלה עוברת בשביל בטון נוח ונגיש, שיוצר מסלול טיולי וזורם בין המדשאות. תמונות של מאיה וקארינה עומדות במקום בולט ובכניסה יש שלט לזכרן. למרות הכאב הגדול שון ביקשה לספר לעולם מי היו חברותיה, אבל שלא ייצאו משם בוכים. "ואם מישהו מזיל דמעה, אני אומרת לו שאין מה לבכות, כי שתיהן שמחות עכשיו במסיבה מטורפת. יכולתי לעשות אנדרטה או עץ, אבל בחרתי מקום שמח שמספר סיפור, שאנשים ייצאו מכאן מחויכים עם קפה, כריכים, מאפים, עוגיית שוקולד מיקה ומוזיקה שמחה. ההורים תומכים בזה, והמקום הזה הוא גם בשבילם".
דורון, שרתמה למקום את כישוריה כמעצבת, מיקמה בשטח פינות זולה עם כריות, שולחנות קק"ל, שולחנות לזוג כדי לפנות לקהל שונה של זוגות, משפחות וחבר'ה צעירים אחרי צבא. עץ בן 30 שנה עם עלים בהירים סביבו יצרה אי בטון שהחיה אותו והפך אותו למרכזי. הלוגו בולט ונוכח ומעוצב כעלים עם פול קפה מעל האות i באנגלית, זורם בתנועתיות שיוצרת דיאלוג עם השביל המעוגל. "שון בחרה תפריט שהבנות אהבו לאכול ומזכיר אותן, כדי שייהנו מהמקום וישמחו בו. אנשים אומרים לנו שמרגישים אווירה אחרת. הם עומדים בכניסה ומיד שולפים מצלמה כדי לצלם את המקום עם הנוף עוצר הנשימה והירוק בעיניים", היא מספרת.
עיצוב ברוח הקעקוע המשותף של החברות
אחרי תקופה ארוכה בצמוד לשון, דורון מרגישה כאילו מאיה וקארינה היו החברות הכי טובות שלה. "הן היו יפהפיות ואסתטיות ולכן רציתי לתת מקום ליופי הזה גם ב'מיקה'. לא משהו פשוט עם שולחנות קק"ל וציוד זרוק, אלא איזון בין מיקום במושב ובין נשיות שבא לידי ביטוי בצבעי בז' וורוד עדין, לבן שיקפיץ את הדשא הירוק. מקום עם סטייל, שלם, נשי ומעודן ולא עוד עגלת קפה". הקעקוע המשותף לשלוש החברות - כדור פורח, קיבל ביטוי בצורת כדור תלוי על אחד העצים, בתפריט, על הפלייסמטים שעליהם מוגש האוכל ובלוגו. "היינו שלושתנו בטיול הגדול, ומאיה וקארינה, שהלכו לפסטיבל כדורים פורחים, אמרו שזה היה היום הכי טוב בחיים שלהם, אז החלטנו לעשות קעקוע משותף", מספרת שון.
עם הפתיחה הופתעה שון מכמות האנשים שאיבדו את יקיריהם בנובה ובמלחמה ובחרו להגיע למתחם העגלה, לספר לה אישית גם את הסיפור שלהם. "הם מספרים לי שזה המקום היחיד שבו הם מרגישים בסדר לבוא לבית קפה. שואלים אותי מה בתמונה ומי זו מיקה, ואני מספרת את הסיפור שוב ושוב, אולי 60 פעם ביום. זו התרופה שלי. הרגשתי שאני חייבת לצעוק לעולם שהן מתו. בנות כל כך שמחות שפשוט יום אחד כבר לא בעולם, והעולם ממשיך רגיל. אני לא יכולה לשכוח מזה אלא לחיות אותן כל יום מחדש דרך המקום שלי".
"אנחנו דור שאיבד את החברים שלו"
קיר הסטיקרים שנוצר במקום באופן ספונטני כולל בתוכו זיכרון לאנשים שאבדו מאז 7 באוקטובר. "אנחנו דור שאיבד את החברים שלו. גדל עם אנשים ואיבד אותם", אומרת שון. "אין בכך הכרה כמו שיש למשפחה שכולה, אבל חבר זה לפעמים אח. מאיה בת יחידה, גדלנו יחד ואנחנו אפילו יותר ממשפחה, משפחה שכן בוחרים. אנחנו דור בלי הכרה. איבדתי עוד חברים בנובה, לא רק את מאיה וקארינה, ולא יודעים לתת לזה מקום. אני שמחה לפחות ש'מיקה' נתנה לי את הבמה הזו והיא הקול שלי לחברים שאבדו".
מיקה פתוחה בימי שני עד חמישי בין 09:00-14:00 ובשישי בין 09:00-16:00, עם כוונה להאריך את שעות הפעילות ולקיים במקום פעילויות נוספות.
View this post on Instagram