הערים שלנו הולכות ומצטופפות, משאב הקרקע הולך ואוזל, ועם זאת קיים צורך לשמור על שטחים פתוחים ולתת מענה לאוכלוסייה הגדלה ולמוסדות החינוך. ברחובות צומחים בניינים גבוהים, גנים מתקבצים במבנים בני כמה קומות, וגם בתי ספר חדשים או מתחדשים כבר לא נראים כמו בעבר. לאט לאט משתנה הנוף העירוני סביבנו, וכדאי להתחיל להתרגל למראה החדש של מבני החינוך בישראל.
השבוע אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה עדכון למדריך הארצי להקצאות לצורכי ציבור בנושא בתי ספר במגרשים קומפקטיים. קדמה לכך עבודה של מינהל התכנון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לקידום הנחיות חדשות לתכנון עדכני ויעיל של בתי ספר באזורים אורבניים צפופים, בין השאר על ידי יצירה של חצרות משחק על גגות ומרפסות כתחליף לחלק משטחי החצר המסורתיים על הקרקע וייעול השימוש בקרקע כך שבאותו מגרש יהיו מגוון שימושים לאורך שעות היום השונות, ומשרד החינוך היה שותף למינהל התכנון ולרשות להתחדשות עירונית בעדכון המדריך.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, מציין כי "עדכון המדריך הארצי לצורכי ציבור בנושא בתי הספר הכרחי בעידן שבו הצפיפות העירונית בישראל הולכת וגדלה ואילו משאב הקרקע היקר הולך ואוזל, ואנו מחויבים לחשיבה חדשנית ויצירתית מחוץ לקופסה כדי להיערך לאתגרי המחר. ההמלצות שהוצגו בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים נותנות מענה לאתגר זה, תוך שמירה על סטנדרטים חינוכיים גבוהים לצד ייעול השימוש בקרקע ומתן כלים תכנוניים ייחודיים כגון חצרות משחק על מרפסות וגגות של מבנה בית הספר".
<< לכל הכתבות בערוץ living
>> זה לא חדר במלון: הצצה לבית הכלא המעוצב בעולם
>> 40 שנה לאישור: הסודות שמאחורי ביג פאשן גלילות
כבר היום בערים כמו תל אביב, ראשון לציון וירושלים ניתן לראות דגמים מורכבים ומודלים ייחודיים של בתי ספר, שמייצרים שטחי חינוך מגוונים ושומרים על מענה פדגוגי לתלמידים ולמורים. בירושלים אושרה את תוכנית "מידטאון" על שטחי בי"ח שערי צדק לשעבר, עם ארבעה מגדלים בני 40 קומות, 1,000 דירות, משרדים ומלון, והמענה החינוכי יינתן באמצעות בית ספר ורטיקלי המשולב בשימושים הסחירים בשכונה.
בית הספר ואשכול גנים בפרויקט השוק הסיטונאי בתל אביב משולבים יחד במגרש שבו הוקם מבנה הקאנטרי העירוני וקניון TLV, ואולם הספורט משמש את בית הספר ואת באי הקאנטרי בשעות יום שונות. בית הספר "שבח מופת" בדרום תל אביב משלב שטחי גג ומרפסות פעילים לרווחת התלמידים ושטחי התכנסות למגוון פעילויות בתוך בית הספר. דוגמה נוספת לבית ספר על מגרש קומפקטי הוא בית הספר התיכון יצחק שמיר בשכונת תל ברוך בצפון בתל אביב: הוא בן חמש קומות ומשלב שטחי חצר מסורתיים ושטחי פעילות ומנוחה בחצרות רבודות במרפסות ואפילו גג פעיל. בבית הספר ביכורים בשרונה 24 כיתות בית ספר יסודי, שש כיתות חינוך מיוחד, שלוש כיתות גן וכן חצרות משחק בקרקע, בקומות ועל הגגות. אולם הספורט משותף לבית הספר ותושבי העיר בשעות היום השונות.
גם בבית הספר המיתולוגי הגימנסיה הריאלית בראשון לציון נערך שינוי בשנים האחרונות והוא עלה לגובה והתחדש בחצר פעילה על הגג תוך שילוב חצרות רבודות גם במרפסות כדי לתת מענה לציפוף העירוני והמחסור בשטחים הפנויים לבתי ספר חדשים.
"בתי ספר חדלו מלהיות מבנים אנונימיים, המתוכננים לרוב סביב אזורים מרוצפים וצחיחים", אומר אדריכל ערן זילברמן מ"רגבים + אדריכלים". "שיטות הלימוד העדכניות מתקיימות בכל מקום ובתצורות רבות, לא רק בכיתת האם, אלא בכלל המרחבים לרבות בחצרות ובמדשאות". לטענתו, בעיקר לאחר הקורונה, בתי ספר חדלו מלהיות מבנים מסוגרים. "הקמפוסים הלימודיים בימינו פותחים את שעריהם בתום שעות הלימוד בדגש על אזורי השטחים הפתוחים. הקהילה נהנית מהמשאב יקר הערך. בהתאם לכך, הן חללי החוץ הכיתתיים הממוזגים והן חללי החוץ הפתוחים לשמיים מקבלים חשיבות תכנונית בדגש על גמישות ומגוון חללים. זה כולל תכנון שטחים פתוחים רבים, ירוקים ומוצלים בעצים בוגרים ומבני הצללה נוספים, בדומה לקמפוסים אוניברסיטאיים".
קריית החינוך גני תקווה בתכנון המשרד מושתתת על עקרונות אלה. היא כוללת מבנים בהיקף המגרש, בקו אפס לרחובות, תוך יצירת ריאה ירוקה גדולה ומשמעותית בלב המתחם. השטח הפתוח המרכזי כולל מדשאות רחבות, כיתות חוץ, פרגולות הצללה, עצים בוגרים רבים ופינות ישיבה מגוונות. "התכנון מתבסס על עקרונות של בנייה בת קיימא, כך שהריאה הירוקה תהווה מוקד משיכה גם לתושבי השכונה המוקמת בימים אלה", מסביר זילברמן. מאחר שהמבנה יהיה בן ארבע קומות, מתוכננת חצר רחבה בקומה השלישית, שתאפשר לתלמידי הקומות הגבוהות ליהנות משטח פתוח ונעים בדומה לגינת פנטהאוז.
קריית החינוך קדימה צורן היא דוגמה לתכנון במרחב הכפרי, שבה מתוכננת ריאה ירוקה במראה גמיש יותר. הבינוי מתוכנן בצורה חופשית, והמבנים מאורגנים סביב חצרות, שלכל אחת מהן מראה שונה וגישה תכנונית אחרת. בלב הקריה אזור התכנסות הכולל טריבונות ישיבה היקפיות לרווחת התלמידים והקהילה, ועצים בוגרים מתוכננים ליצירת צל מיטבי. ברוח התקופה גם החללים הפנימיים של בתי הספר כוללים אזורי צמחייה ואף עצים אמיתיים, הצפויים לגדול בחלל המרכזי. "התכנון מייצר 'בניין ירוק' הלכה למעשה, כולל תשתית השקיה ותאורה טבעית באמצעות סקיילייט המחדיר אור טבעי ומרוכך ללב המבנה", מסביר אדריכל זילברמן.
אדריכל יואל דבוריינסקי מ"ליואי דבוריינסקי אדריכלים" מזהה שלוש מגמות בתכנון בתי ספר בשנים האחרונות: פתיחות רבה יותר לשינויים מבניים שמאפשרים חדשנות פדגוגית; עלייה לגובה של בתי ספר במרכזים אורבניים צפופים; עירוב שימושים ושילוב בתי ספר וגני ילדים עם פונקציות ציבוריות אחרות ואפילו מתחמי מגורים. "גם העלייה לגובה וגם עירוב השימושים בלתי נמנעים לאור הציפוף במרכזי הערים והצורך ההולך וגובר בשירותים ציבוריים במקומות שלא נותרה בהם קרקע ציבורית", הוא מסביר. "אנחנו כאדריכלים מנסים ליצור מערכת מענים ואיכויות אחרות כדי לפצות על העלייה לגובה וההתרחקות מהקרקע או ההתמעטות של הקרקע, בצורת מרפסות חצר, גגות פעילים, נוף פתוח, מרחבים פנימיים גדולים שיכולים לשמש כחצר פנימית תוך שילוב צמחייה טבעית ומערכות גמר שתורמות לביופיליה וחום".
השכונה הצומחת חרוזים ברמת גן נהנית מנוכחות העצים הוותיקים של פארק הירקון. מבנה הציבור, שתכנן משרד ליואי דבוריינסקי בשכונה, מכיל חמש כיתות גן, ספרייה ציבורית ואולם רב תכליתי לקהילה. מבנה גני הילדים דו קומתי, כך שחלק מהכיתות מצויות בקומה השנייה וחצרותיהן על גג קומת הקרקע. החצרות סגורות אל העצים הוותיקים שמעניקים למבנה איכויות של גינה. לכל הכיתות הפנייה וקשר לחצר הפנימית. האולם הרב תכליתי, שיחנך בקרוב, ישרת את הקהילה למטרות מגוונות. המבנה מוצב במרחב הציבורי ללא גדרות ברובו, והגידור קיים באזורים מצומצמים, שבהם לחצרות גן יש ממשק עם החוץ.
מבנה משולב אחר ברחוב החייל ברמת גן על דונם אחד מכיל שש קומות עם חניה, אולם רב תכליתי, מרפאת טיפת חלב וארבע כיתות גן עם חצרות בגובה. "כאן ליווינו את העיר רמת גן בתקופת צמיחת המגורים המסיבית של השנים האחרונות והשתתפנו למעשה בניסוי שיזמנו והובלנו עם שותפינו מאגפי התכנון והחינוך של העירייה - החל מהתייחסות לסביבה האורבנית, דרך תכנון הבניין ועד רמת הריהוט, מתקני המשחק והפרטים הקטנים ביותר, תוך חשיבה ודאגה לילדי הגן, לתינוקות טיפת חלב ולהורים".
מראה לא שגרתי יצר המשרד לבית הספר המונטוסורי בבאר יעקב עם חשיבות גדולה לסביבה הפיזית. האווירה אינטימית וכפרית בשל פירוק בית הספר למבנים ושימוש בהפרשי מפלסים, כך שהמבנים לא מתנשאים לגובה של יותר משתי קומות ממפלס הכניסה. מאחר שאין מסדרונות הוגדלו מרחבי הבית לכ-75 מ"ר במקום 60 או 53 בכיתה סטנדרטית. הכיתות במפלס קרקע ו-1 יוצאות לחצרות אינטימיות ומובחנות שמאפשרות לפעילות הלימודית לזלוג מחוץ לכיתה. בין המבנים מתוכננים מדרונות מדורגים להתכנסות ומשחק, ובמפלס העליון חצר משחק מרכזית.
חידוש אחר נמצא בתוכנית "לתכנן יחד" של עיריית תל אביב-יפו, שבמסגרתה הוכחה במרחב בית-ספרי תפיסה אדריכלית חדשנית, המציבה את הילדים במרכז תהליך התכנון. תלמידות ותלמידי כיתות ג'-ו' לקחו חלק בתכנון מרחב בחצרות בתי ספר ברחבי העיר. בבתי הספר החשמונאים ונופי ים, שהמרחבים בהם תוכננו עם הילדים על ידי האדריכלית לילך פלד - פלד אדריכלים, הפכו תלמידים מרקעים מגוונים בעיר לאדריכלים צעירים שחקרו את המרחב, מיפו שימושים, גיבשו קונספט עיצובי ופיתוח דגם תלת-ממדי. את התכנון של הילדים עם האדריכלית ביצעה העירייה במסגרת שש"ת ילדים (שדרוג השכונה על ידי תושבים), והתוצר הסופי מיושם לטובת קהילת בית הספר והשכונה.
"כשמתכננים עם ילדים נחשפים לכוח העל שלהם - היכולת האינטואיטיבית לזהות בדיוק מה חסר להם במרחב ולהציע פתרונות שנמצאים בהלימה מפתיעה עם מחקרים מקצועיים בתחום", אומרת פלד, "בניגוד למבוגרים, שמתחילים לחשוב על תכנון מהמגבלות, הילדים מתחילים מהאפשרויות, ובכך מובילים לפתרונות יצירתיים ומדויקים יותר. המרחבים שנבנו בבתי הספר ממחישים כיצד מעורבות קהילתית וחברתית, יזמות וערות לסביבה מחזקות בקרב הילדים שלנו את תחושת השייכות לעיר וכיצד אנחנו כחברה מרוויחים פרויקטים יצירתיים יותר כאשר אנחנו משתפים ילדים בתהליך התכנון ומקשיבים להם".
לא ייאמן אבל גם אלה בתי ספר:
זה לא צימר, זה בית ספר יסודי בקליפורניה.
תגובות