תכנון בנייני מגורים הם עניין מורכב ומאתגר, והאדריכלים האמונים עליהם צריכים לעמוד בחוקי תכנון ובנייה, שיקולים הנדסיים ובטיחותיים, פונקציונליות וכמובן אסתטיקה. המרחב העירוני מושפע מנראות הבניינים, ולכן ברור כי לחזות האסתטית יש משקל רב, אלא שזו נתונה כמובן לפרשנויות, דעות וטעם אישי, שלפעמים מעורר מחלוקות. אחד הבניינים שעוררו סערה השבוע הוא בניין דירות ברחוב הנגב בשכונה החיפאית רמת ויז'ניץ.

"לא כל עיצוב שונה מהסטנדרט הוא עיצוב חרא" ו"לא כל עיצוב שונה הוא יפה", נכתב באחת מקבוצות העיצוב בפייסבוק שבה הועלתה תמונת הבניין. "נכון, אבל הוא באמת מכוער", נכתב במענה לכך. וגם "בניינים מחרידים וכל כך שונים מכל מה שמסביבם וזה תקוע וחסר טעם לחלוטין". היו שכינו את המרפסות פלולות או יבלות, אבל היה גם מי שציין, כאדריכל, כי האדריכלות יפה מאוד ומבטאת חשיבה מחוץ לקופסה. "אם היו מתעמקים בקונטקסט של המקום והדיירים, היו מבינים שהעיצוב לא כזה נורא".

בניין בחיפה שורץ בסנוסוף אדריכלים (צילום: נמרוד לוי)
שורץ בסנוסוף אדריכלים | צילום: נמרוד לוי
בניין בחיפה שורץ בסנוסוף אדריכלים (צילום: נמרוד לוי)
צילום: נמרוד לוי

>> לכל הכתבות בערוץ living 

>> המומחים קובעים: כמה מגירות מטבח צריך באמת

>> האפור החדש: צבע הגרייז' מטפס מהרצפה לתקרת הבתים הישראליים

יצאנו להתעמק וגילינו כי בשכונה מתגוררים דיירים מחסידות סערט-ויז'ניץ, ענף של חסידות ויז'ניץ, עובדה שמסבירה את אדריכלות הבניין, שנבנה לפני כשמונה שנים. האדריכל גבי שורץ מ"שורץ בסנוסוף אדריכלים", המתמחים במבני אקדמיה, מעונות סטודנטים ומבני מגורים בהיקפים גדולים, מסביר כי הפרויקט כולל ארבעה בניינים עם חצר פנימית, שתוכננו בתקציבים נמוכים עבור אוכלוסייה חלשה יחסית, וההתנהלות הותאמה למסגרת זו.

"ידענו שהמרפסות אקטיביות ומשתנות מבחינת אקלימית במהלך השנה ובחג בסוכות, ולכן רצינו להטמיע מראש את הכאוס בתכנון. כל המהפכים והיצירתיות הוכלו בתוך הבניין, כך שאי אפשר לזעזע את המרחב"

"רצינו להטמיע מראש את הכאוס בתכנון"

מאחר שחלק בלתי נפרד מהבניינים, שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית, הוא מרפסות עם סוכות, החליטו במשרד להפוך אותן לאמירה האדריכלית שלהם. "מרפסות הסוכות במקומות כמו בני ברק או ביתר מנהלות את המרחב והן יצירתיות באופן שבו הדיירים מנצלים אותן. הבניין הוא בעצם שדה התגוששות של מציאות תכנונית סטטוטורית-אזרחית, מול הצרכים והמטלות של החיים על פי ההלכה. היה עלינו להישמע לחוקי הלכתיים בנוגע לסוכות כדי להיענות לצורכי הקהילה, ולאפשר לכל מרפסת בבניין להיות פתוחה לשמיים".

עם זאת, ביקשו להימנע מדירוג מרפסות, המאפיין בניית בניינים בערים שונות. "ידענו שהמרפסות אקטיביות ומשתנות מבחינת אקלימית במהלך השנה ובחג בסוכות, ולכן רצינו להטמיע מראש את הכאוס בתכנון. הן פונות לכיוונים שונים, יוצאות מחללים שונים – פעם מהסלון, פעם מהחדר ופעם מהמטבח, ושונות מכל פרויקט רגיל שאנחנו מכירים. כל המהפכים והיצירתיות המקומית הוכלו למעשה בתוך הבניין, כך שאי אפשר לזעזע את המרחב". 

כל מרפסת בנויה עם קירות ומעקות בנויים, וחלקה העליון פתוח. "בחלל יש גמישות להפוך לסוכה עם מאמץ קטן כדי לא לתמוך ביצירתיות של סגירה עם דיקטים שרואים ביישובים החרדיים. אין תשתית של פרגולה, אבל יש חלקי קירות שעליהם אפשר להניח סכך, כל אחד והפטנט שלו".

בניין בחיפה שורץ בסנוסוף אדריכלים (צילום: נמרוד לוי)
צילום: נמרוד לוי
בניין בחיפה שורץ בסנוסוף אדריכלים (צילום: נמרוד לוי)
צילום: נמרוד לוי
בניין בחיפה שורץ בסנוסוף אדריכלים (צילום: נמרוד לוי)
בניין בחיפה שורץ בסנוסוף אדריכלים | צילום: נמרוד לוי
בניין בחיפה שורץ בסנוסוף אדריכלים (צילום: נמרוד לוי)
צילום: נמרוד לוי

הדעות לגבי האדריכלות חלוקות מאוד.

"חיפשנו את הכאוס מהתחלה, ואני מניח שהוא מפריע לכל מיני אנשים ולא עובר בגרון, אבל חשבנו שזה נכון ומתאים לפרויקט ביקורתי, שמסתכל על המציאות המקומית ומובע גם בצבעי השחור-לבן שלו, בהשראת הביגוד החרדי. לא חיפשנו בפרויקט את היפה והאסתטי במובן הרגיל, אלא את הלא פורמלי ואת הדינמי. כך הבניין יכול להכיל את השינויים היצירתיים של הכנת סוכה".

"בעוד בשוק האזרחי ככל שהדירה ממוקמת גבוה יותר, כך ערכה עולה, בפרויקט הזה הדירה פחות אטרקטיבית. החלום הוא דירה בקומה הראשונה, כדי שיהיה לדיירים כמה שיותר נוח לעלות בשבת ובחג"

מדוע היה צורך לייצר דינמיות כזו במרפסות?

"כדי לקיים סוכה כהלכתה, מרפסת לא יכולה להיות מתחת למרפסת. כל אחת מהן מחפשת שמיים ונוצרת דינמיות במיקום המרפסות על חזית הבניין. חוק הסוכות ניצח את החוקים הרגילים של שיווק דירות בשוק הרגיל".

שורץ מסביר כי השוני בין צורכי הקהילה מול השוק האזרחי הוא רב. בעוד בשוק האזרחי ככל שהדירה ממוקמת גבוה יותר, כך ערכה עולה, בפרויקט הזה הדירה פחות אטרקטיבית, המחיר בהתאם ואף נשקל למקם בקומת הגג את מחסני הדירות. "החלום הוא דירה בקומה הראשונה. נושא המדרגות היה מרכזי בתכנון. צריך לייצר כמה שפחות מהן, כדי שיהיה לדיירים כמה שיותר נוח לעלות בשבת ובחג". הבדל נוסף היה בקשתה של העירייה לתכנן שתי חניות לדייר, אך מאחר שאנשי הקהילה לא מחזיקים בכל כך הרבה כלי רכב, התקן שונה.

"היה ברור שחניות לא מנוצלות יכולות להפוך לשימושים אחרים פחות נחוצים של הקהילה", אומר שורץ, "לכן התקן הורד לחצי חנייה ליחידת דיור". כשביקר בשכונה בחג סוכות, ראה כיצד המרפסות מתמלאות בסוכות, וכל מרפסת יוצרת סוכה משלה, "המראה שמח. אנחנו מרוצים מהתוצאה ואני אישית מחבב את הפרויקט".