כ-15 שנים לפני היווסדה של מדינת ישראל, נערך בתל אביב "יריד המזרח" הראשון. יריד מסחרי בינלאומי אשר קדמו לו שורה של תערוכות וירידים שנערכו בתל-אביב בשנים 1929-1923, ואורגנו ברובם על ידי חברת "מסחר ותעשייה" שהוקמה על ידי יזמים תל-אביביים (אלכסנדר יבזרוב-עזר, שלמה יפה ואברהם אידלסון). ככל שהתרחב היקף התערוכה, כך עלה הצורך בבניית מתחם קבע ליריד המרכזי. בתמיכתו של הנציב העליון בישראל, ארתור ווקופ, הועבר השטח בחצי האי הירקוני שמהווה את מתחם גני התערוכה לשעבר, לצורך בניית היריד. ב-17 באוגוסט, 1933, הונחה אבן הפינה בהשתתפות ווקופ, מאיר דיזינגוף וראשי היישוב העברי. שלשום, כ-80 שנים אחרי, החלו אירועי ההשקה של יריד המזרח החדש והמחודש בנמל תל אביב.
מתחם תרבותי וחברתי
גולת הכותרת של המתחם החדש שהורחב מ-10 דונם ל-70, ומשתרע מקצהו של רחוב דיזנגוף ועד שפך הירקון, בין הנחל לים - הינה הטריבונה, אמפיתיאטרון הכולל כ-350 מקומות ישיבה. שם מוזמנים המבקרים ביריד ליהנות ממופעים בחינם, הצגות לילדים ולמבוגרים והופעות חיות. מדי יום שני, בחודשים יולי אוגוסט יוקרנו בטריבונה סרטים ישראליים מוכרים ואף מופעי קרקס נודד.
"רצינו לבדל את המקום משאר מתחמי הבילוי בעיר תל אביב", אומר מנכ"ל חברת אתרים, איתמר שמעוני, השותפה לשחזור היריד. "המטרה הייתה ליצור תמהיל שיתאים למשפחות עם ילדים קטנים וגדולים יותר. מדובר באתגר שילוב בין מתחם מסחרי למתחם תרבותי עשיר וכולל מתחם ילדים ופעוטות, תוך שימור מורשתו ההיסטורית והאדריכלית של המקום". במתחם יריד המזרח החדש תוכלו למצוא מסעדות לצד חנויות דגל יוקרתיות ביניהן ארמני קאזה, בופי, גלריה ברונו, מטבחי סמל, בולטהאפ מטבחים ובולטהאפ B&B, אורג'ארד, קסטרו ועוד.
איך שגלגל מסתובב
בעבר הוצבו ביריד ביתני תצוגה של מדינות מהעולם, בהם ביתנים של פיתוח סביבתי, גינון, לונה פארק ופסלים, ביניהם, פסל הגמל המעופף של האדריכל אריה אלחנני. בסמוך אל שפך הירקון הוקם גם אצטדיון המכבייה הראשונה בשנת 1932. לאחר קום המדינה הוחלף המתחם במתחם חלופי בגני התערוכה. עם הקמת נמל תל אביב בשנת 1936, שימשו מבני "יריד המזרח" כמחסנים זמניים עד להקמת מחסני הקבע של הנמל, אולם במרוצת הזמן המתחם נזנח וחלק מהמבנים התפוררו או נהרסו.
שחזור התכנית האדריכלית משנות ה-30', התבצע בעזרת חברת "אתרים" והאדריכל צדיק אלקים. "עבדנו לילות כימים במאמץ רב על מנת להחזיר עטרה ליושנה ולהפוך את מתחם גני התערוכה הישן ליריד המזרח המפואר כפי שהיה בעבר", מספר שמעוני. "מבנים רבים נהרסו ובמקומם נבנו חדשים, סללנו דרכי גישה, הקמנו מרחבים ציבוריים עם גני משחקים ומשחקיות, והכנסנו מקומות בילוי וחנויות לרווחת המבלים. מדובר בפרויקט שאפתני וגדול שמבחינתי יש לו חשיבות לאומית".
מיזוג בין הישן והחדש
צדיק אלקים, האדריכל של "יריד המזרח" מוסיף: "ההיסטוריה של המתחם ידועה ומוכרת והתכנית עליה התבססנו הייתה של ריכרד קאופמן שעשה את תכנית הבינוי של "יריד המזרח" במקור בסוף שנות ה-20 תחילת שנות ה-30. בתכנית שלו היו שלושה אלמנטים מאד בולטים: שדרות ממזרח למערב, רחוב ראשי מרכזי וכיכר מרכזית שישבה מול בניין "תוצרת הארץ". כשהתחלנו את העבודה היה שוני בין התכנית המקורית לבין מה שמצאנו כי נוספו בניינים לא לפי המסטרפלן. כך היה שבככר המרכזית נהיה האנגר שהיום יושב בו 'אייסברג' והבניין של תוצרת הארץ נהרס ונשארו ממנו שתי חתיכות מקוריות: חתיכה מקורית עגולה שנשארה וחתיכה נוספת שנותרה שזו בעצם החנות שמול 'אייסברג'".
למרות השינוי בתכניות, אלקים והצוות שלו נצמדו לתכנית המקורית של קאופמן כמה שרק אפשר. "התכנית שאנחנו בנינו התבססה על אותן השדרות שקאופמן תכנן, הוספנו שדירה שלישית שמחברת בין הגשר החדש בירקון לכיוון צפון הנמל, שמרנו על קווי המתאר של הרחוב המקורי ואת הכיכר המרכזית חדשנו בצורה קצת שונה. במרכז הכיכר הצבנו את המזרקה. דגלי שש המדינות המרכזיות שהשתתפו ביריד בשנת 1932 נתלו בשדרת הדגלים כשנכנסים מרחוב בן יהודה-דיזנגוף, ופעם שנייה השתמשנו בהן כמעין פטרן לריצוף הכיכר המרכזית.
אלקים מספר שמערכת התנועה הינה מעגלית. "הרחוב הראשי מהתכנית המקורית חובר לנמל תל אביב ויצרנו לופ של תנועה מוטורית מכיכר פלנר שהיא כיכר הכניסה ההיסטורית ומשם הכביש ממשיך צפונה, מתחבר לנמל וחוזר דרומה לכיוון רחוב יורדי הסירה. זו הטבעת התחבורתית שמזינה ומשרתת את כל מערכת התנועה המוטורית בתוך שטח "יריד המזרח".
"פסטיבל מושקע ואיכותי"
כחלק מחידוש המתחם החליט שמעוני להחזיר את היריד לימי הזוהר. "החלטתי גם להחזיר את המתחם לימיו השמחים, עם פסטיבל מוזיקה מושקע ואיכותי, הכולל, זמרים מהשורה הראשונה כמו עברי לידר, נינט, אברהם טל, לצד מופעי רוק, מחול, מופעי רחוב ושירה בציבור". באירועי הפתיחה השתתפו עשרות אלפי אנשים. כחלק מאירועי חנוכת היריד המתחדש, תוצג במתחם תערוכת העיר הלבנה. תערוכה זו הוצגה לראשונה בקיץ 2004 במוזיאון תל אביב וציינה שנה להכרזת אונסק''ו על העיר הלבנה של תל-אביב כמרכז מורשת תרבות עולמית. בגרסתה החדשה כוללת התערוכה אלמנטים חווייתיים וביניהם: מיצג מולטימדיה, מתחם חוף ים ועוד.
מהסמטאות ועד הרובעים הכי שווים בתל אביב