האדריכלית ומעצבת הפנים יעל פרי תכננה ועיצבה לעצמה דירה למגורים בקומה העליונה של בניין משנות ה-40 באזור הצפון הישן בתל אביב. הדירה הקטנה, ששטחה 45 מ״ר, חולקה בעבר לחללים צרים, חשוכים ולא פרקטיים. החזון היה לייצר חלל מואר ופתוח, בדומה ללופט, אך שיהיו בו חללים מינימליסטים שמוגדרים על פי הפונקציונאליות שלהם, תוך שימוש בחומרי גמר שתואמים את סגנונה האישי של המעצבת.
באה מאהבה: הבית ההיסטרי של סיגל שחמון בכפר שמריהו
הטעויות שגורמות לחדר השינה שלכם להיראות זול
הדירה יועדה לשיפוץ מלא מהיסוד. בסיום שלב ההריסה התגלו אתגרים נוספים- לאחר שנים של הזנחה היה צורך להחליף את כלל התשתיות ולטפל בקיים. הנכס סבל מרטיבות בתקרה ובקירות ובליווי מהנדס קונסטרוקטור וקבלן הפרויקט, הכול טופל ונאטם. סך כל השיפוץ ארך כשמונה חודשים.
חלל הדירה חולק מחדש לחללים ריבועיים חדשים באמצעות אלמנטים שונים כגון מפלסים וגבהים שונים, קורות בטון חשופות, פרטי נגרות, זגגות ועוד. האזור הציבורי כולל סלון, מטבח, משרד ביתי ומרפסת והאזור הפרטי כולל חדר שינה וחדר רחצה.
למרות מידותיה הקטנות של הדירה, התקרה הגבוהה והפונקציות השונות יוצרות חלל נעים ומינימליסטי המותאם במדויק לצרכיה של המעצבת. גם הריהוט שנרכש ונאסף במהלך השנים מותאם לפלטה המונוכרומטית של הדירה על מנת לשמור על מינימליזם, רוגע ותחושה של חלל גדול יותר.
על מנת להאיר את חללי הדירה החשוכה הוסרו כל מחיצות הפנים ונוצר חלל פתוח מוקף בחלונות.
במרכז החלל תוכנן פרט נגרות מרכזי המחלק את החלל בין האזורים הפרטיים לציבוריים וכולל מערכות כמו מיזוג אוויר, מסך טלוויזיה, מוצרי חשמל אינטגרליים, אינסטלציה, ארון בגדים ועוד. אלמנט מרכזי זה ממסגר ומדגיש פונקציות שונות בכל אזור ויוצר דינמיות ותנועה. לכל פונקציה ופריט יועד מקום משלו כדי לשמור על המינימליזם.
כל פרטי הנגרות נצבעו בשחור ומפלסי הדירה וחדר הרחצה צופו ברזינה בגוון אפור בהיר על מנת ליצור חלל מונוכרומטי. בין החללים הותקנו מחיצות זכוכית דיכרואיות (נקראות גם "זכוכית קשת בענן") שיוצרות השתקפויות מעבירות אור וצבע לשני צידי החלל. בשעות שונות של היום נוצרות השתקפויות צבעוניות ומגוונות, המוסיפות אופי לחלל המשתנה בהתאם.
חלל חדר הרחצה צופה כולו ברזינה בהירה על מנת ליצור מראה קליל יותר. בין הקירות מפרידה זכוכית דיכרואית וכיוון שהיא רפלקטיבית, יש פרטיות בתוך חדר הרחצה.
חדר השינה נמצא במפלס גבוה יותר. קורת בטון חשופה חוצה את הבית בין החלל הפרטי לציבורי ויוצרת ניגודיות מעניינת למינימליזם בכל הדירה. בחלל הציבורי קיים המשרד הביתי ובו שולחן עבודה שיוצר אף הוא בזכוכית דיכרואית במבנה גיאומטרי. הגוונים שהיא יוצרת צובעים את רצפת הרזינה והקיר הלבן.
בסמוך לסלון נמצאת מרפסת ריבועית פינתית שגם רצפתה חופתה ברזינה. הוויטרינות הממסגרות את המרפסת נפתחות לשני הצדדים כך שנוצר חלל אחד פתוח בין הסלון והמרפסת.
משטח העבודה במטבח כולל את ארון הכיור, מדיח אינטגרלי וסט מגרות. מול ארון הכיור תוכננה יחידת נגרות ובה תנור אפיה, מיקרוגל נסתר, שטח אחסון ונישה למתקן מים ומכונת הקפה.
תכנון ועיצוב: יעל פרי
זגגות: ד״ר זכוכית
