על מגרש של דונם על הכרמל, צופה לים התיכון, נבנה בית מגורים המחובר לשורשים ולשפת המקום, לחומרים בו ולצמחייה המקומית. בסביבתו קיימים מבנים היסטוריים מאבן כורכר לצד מבנים חקלאיים חד קומתיים עם גגות משופעים. מבנים אלה הקיפו חצרות פנימיות ויצרו מרחבים חיצוניים מוגנים, וכך גם בעלי הבית, זוג עם שלושה ילדים, ביקשו חוויה של בית סביב חצר פנימית.
בשל צורתו המשולשת של המגרש, שלא אפשרה העמדה של בית החובק חצר, בחר האדריכל דובי וויט לתכנן עבורם שני מבנים נפרדים. האחד מבנה דו קומתי המחופה באבן כורכר ומדמה בסגנונו את מבני הכורכר ההיסטוריים באזור. המבנה מכיל בקומת הקרקע את חלל המגורים ופינת האוכל, ובקומה השנייה נמצא חדר השינה של ההורים, הפתוח למרפסת נוף.
המבנה השני אורכי וחד קומתי עם גג רעפים. מצויים בו חדרי השינה של הילדים. מסדרון מוביל אל חדרי השינה ומכיל לאורכו מקצב דלתות, הפונות ישירות לגינה. הפתחים במבנה חדרי הילדים מקושתים עם תריסי עץ חיצוניים, תזכורת למבני המגורים של המתיישבים הראשונים.
הכי שכונה בעיר: שיפוץ לדירה מוזנחת במעוז אביב
וריאציה על אדריכלות ישראלית מקומית
מבנה חד קומתי נוסף עם גג שטוח וחזית זכוכית מחבר בין שני המבנים הללו ופונה גם הוא לגינה. הוא מקשר בין חדרי השינה, החלל הציבורי והגינה, וכולל בתוכו את המטבח. פטיו חיצוני שנוצר בין המבנים מעניק תחושה של מרחב אינטימי. במרחב זה מצויה בריכת גלישה הגולשת לכיוון הנוף לים ולעבר בריכת מים חיים ויוצרת תחושה של מקור מים טבעי, וכן פרגולה שמחפה על מרחב אירוח וצמחייה מקומית הגדלה ברחבי הפטיו. "מי שנכנס לבית לא נחשף לגינה באזור זה, אלא עובר סינון של צמחייה ובנייה גבוהה ממפלס הרחוב, שלא מאפשרת הצצה", מסביר וויט.
שטח הבית, כולל המרתף המשמש כמרחב שהייה ובילוי לבני הבית, הוא כ-400 מ"ר, והאדריכל מכנה אותו "וריאציה על אדריכלות ישראלית מקומית". "בתוך מרחב האקלקטיות הישראלית שמחתי לפגוש משפחה שורשית, המחוברת למקום ואוהבת את נוף הכרמל ואת הצמחייה הטבעית. הם אוהבים לארח וביקשו בית שישדר שייכות למקום עם החומריות והצמחייה שלו, ולא יהיה נטע זר. בעיני רוחם ראו חצר פנימית נגישה מכל מקום בבית ויצירת חיבור בין בני המשפחה, במקום שכל אחד ישהה בפינה מנותקת משלו".
את כלי הרכב משאירים בני הבית בין עצי החורשה בסידור חופשי. בכניסה למגרש נשתלו עצי אלון בוגרים כדי לקבל חוויה של מעבר דרך "חורשה" אינטימית. שביל עם שפע צמחייה, כמו עשבי תיבול מהרי הכרמל, מוביל את הבאים אל כניסה מקושתת מאבן כורכר. הצמחייה, שפריחתה משתנה לפי עונות השנה, יוצרת פינות אינטימיות בגינה. שיח יסמין מפיץ ריח באזור הפרגולה בזמן הפריחה, ובגב חדרי השינה נשתלה רצועה של יער מאכל עם עצי פרי.
"ניסינו ליצור סיפור מקומי, שבמהלכו מגיעים למשטח מרוצף בין עצי אלון, ודרך חורשה קטנה המגוננת בצמחייה טבעית נכנסים לבית במבנה כורכר קלאסי עם קשת ופרטי אבן שמסמלים את הבנייה של פעם", מסביר וויט. שימוש בחומרים טבעיים של אבן, עץ וטייחים מינרלים תואמים לחוויה הכפרית. קורות העץ של גג הרעפים נשארו חשופות לחיזוק אותה חוויה. חלונות בלגיים, דלתות עץ ותריסי עץ הותאמו לחזיתות הבית.
מאחר שהמגרש פונה לכיוון מערב, הפרגולה ועץ הערבה הבוכייה שנשתל לפני ויטרינת המטבח מסננים שמש אגרסיבית בשעות אחר הצהריים. עם זאת, כשהשמש מאירה על מי הבריכה, היא יוצרת נצנוץ קל ומשרה אווירה מיוחדת. לאלה נוספו מערכות הצללה כתריסים, ויטרינה מזכוכית המונעת קרינה אולטרה סגולה אך לא משנה את הגוון הטבעי שלה, ווילון המצמצם את עוצמת האור. "רוב חדרי השינה מוגנים מהשמש ומהרוח על ידי הצללה באופן טבעי, שמונעת מטרד בשעות אחר הצהריים. מערכות תריסי העץ החיצוניים תורמות לכך ויוצרות אווירה שתואמת לשפת הבית, עם צלון חשמלי ששלביו ניתנים לוויסות כדי לצמצם את קרינת השמש".
מעבר דרך דלת עץ עתיקה מכניס אל הבית דרך חלל מרכזי הפתוח לפרגולה ואל נוף הים והפטיו האינטימי. הזכוכיות חושפות את חזית המבנה האורכי של חדרי הילדים, עם החלונות והפתחים המקושתים. ההליכה במסדרון עם קמרונות מדמה הליכה סביב החצר הפנימית לצד הבריכה.
השראה יפואית לפריטים בעלי טעם
כפי שהמבנה מחובר לבנייה ולשפה המקומית, כך עיצוב הפנים תואם בחומריו לאופי המבנה. בעלי הבית ביקרו ביפו כדי לקבל תמונות השראה לבחירה של פריטים איכותיים, בעלי טעם ושאינם מנקרי עיניים.
במבנה הכורכר נכנסת האבן לתוך הבית סמוך למטבח. המדרגות לקומה העליונה עשויות מעץ, והמעקה הוא פרזול קלאסי עם מאחז עץ. המטבח מרוצף אבן שעליה עיבוד פטינה מיוחד שנעשה באמצעות שבלונות. המטבח כפרי וקלאסי וכך גם הריהוט שנבחר, הנאמן כמו כל הבית, לתרבות, לאקלים ולמקום.
בסלון סבכת פליז מסתירה מאחוריה ספרייה ומעניקה בעצם נוכחותה שקט ויזואלי בבית מלא אלמנטים. בפינת הטלוויזיה ספריית עץ בסגנון וינטג' משלבת עץ וברזל.
בקומה העליונה סלון ההורים, הממוקם לפני חדר השינה, כולל פינת עבודה ופינת ישיבה עם מבט למרפסת. ספרייה לבנה מפרידה בינו ובין חדר השינה, וכך אם בעלי הבית מבקשים לארח במרפסת, אין צורך לעבור דרך החלל הפרטי.
לחדרי הרחצה נבחרו פלטות מדוקקות במראה בטוני, המונעות בעיות תחזוקה, ושידות עץ טבעי. מסדרון הגישה לחדרים עוצב עם מקצב קמרונות המזכירות ארקדה סביב חצר פנימית. חדרי השינה של הילדים במבנה האורכי קיבלו תחושת מרחב עם גג מוגבה וקורות עץ, שתואם למראה המבנה החקלאי.
המרתף נבנה מתחת למבנה הכורכר ויש לו כניסה חיצונית דרך חצר מונמכת, המגדירה אזור עצמאי לבילוי עם חברים. הוא כולל חדר קולנוע, שולחן ביליארד, ממ"ד לאורחים וחדר רחצה צמוד. עיצוב החלל מייצר חוויה של מקום אחר, תיאטרלי, עם קירות שנצבעו באפור והודבקו עליהן מסגרות חלוקה. בין המסגרות נתלו תמונות באווירה של פעם.
עיצוב פנים: שרלוט אלן
מפקח: תומר ברינבאום
קבלן: שרת מדברי
אדריכלות נוף: סמדר מור, מור אבידן
חלונות ותריסי עץ: רוני קרש
גג ורעפים: רעפים גדעון בן שמואל