בצד הזינוק בגילויי האנטישמיות בעולם מאז ה-7 באוקטובר, יהודים מרחבי העולם ממשיכים להגיע לישראל כדי לקבוע כאן את ביתם. לפי נתוני הסוכנות היהודית, חלה ירידה בעולים במזרח אירופה לצד גידול במספר העולים ממדינות המערב, ולארץ צפויים להגיע בשנת 2024 בין 30 ל-37 אלף עולים חדשים. נתוני משרד העלייה והקליטה מצביעים על עלייה של 16,414 איש מתחילת השנה ועד יוני (לעומת 46,590 בשנת 2023).
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> מאלה שתולים את הכביסה בחוץ? כדאי שתדעו את זה
>> אצל ספיר וליאור: "המרפסת היא הלב של הבית, הכל קורה בה"
בשנים האחרונות רכש הארגון היהודי בריטי JNF UK כ-50 דירות ונכסים בארץ בסכום של כ-150 מיליון שקלים, ומשכיר אותן בהנחה של עד 30 אחוז לטובת סיוע בקליטת עולים חדשים, משיכת בעלי מקצוע נדרשים לעוטף עזה וקידום תעסוקה איכותית ביישובי הדרום. העולים מגיעים ממגוון מדינות: צרפת, ברזיל, מקסיקו, ארה"ב, דרום אפריקה, רוסיה ובלרוס.
מדובר בארגון ותיק באנגליה שתומך בישראל ומתמקד בתמיכה בחיזוק ההתיישבות בנגב והעוטף, לצד המשך חיזוק הקשר והערבות ההדדית בין יהדות אנגליה לחברה בישראל. הארגון משקיע בדיור בארץ ומחבר תורמים בתפוצות לפרויקטים השונים. בימים אלה מתנהל משא ומתן לרכישת עשרות דירות נוספות באחת הערים המרכזיות בדרום, אותן ישכירו בהנחה של 50 אחוז למורים ורופאים שיסכימו לעבור להתגורר בעוטף עזה למשך שנה לפחות.
"האנטישמיות הפכה לאופנה בעולם"
"החיים בצרפת היו מאוד נעימים עד לפיגוע הירי בבית הספר היהודי בטולוז ב-2012, ולאחר מכן הטבח בתיאטרון הבטאקלאן ובהיפר כשר בפריז ב-2015. היה לנו קצב חיים אינטנסיבי מאוד. הילדים שלנו למדו בבית ספר יהודי, לשבתות חיכינו בקוצר רוח כדי למצוא שלווה ובימי ראשון הלכנו כמשפחה למסעדות כשרות, לקולנוע, ובילינו עם משפחה וחברים", מספרת סנדי שעלתה עם בעלה ובנותיהם ב-2022 והמשפחה מתגוררת בדירה של הארגון ברעננה. "לאט לאט התפתח חוסר הביטחון. לא הבנו עד אז שקיומו של העם היהודי מהווה בעיה. היינו צריכים ללמוד לחיות עם האנטישמיות חסרת העכבות שהתגלתה. היום יש לנו הרושם שהאנטישמיות הפכה לאופנה".
גם נטליה, בעלה ושני ילדיהם הגיעו לארץ בעקבות הפגנות נגד השלטון בבלרוס ומעצרים בשנים 2021-2020 ומאוחר יותר הגיע בן נוסף והתגייס לצה"ל. הם התמקמו בקיבוץ אור הנר ב-2023, וב-7 באוקטובר עזבו עצמאית לשוהם. "משם עברנו לפנימייה שבה לומד הבן, אחר כך למלון בטבריה וכעבור חודש לירושלים. כששמענו על התוכנית של הארגון לשכור דירה בהנחה, הגענו לפתח תקווה".
הזדמנות להתאקלם בתנאי דיור ותעסוקה נוחים
הדירות האחרונות שהארגון רכש הן בפרויקט חדש בכרמי גת. 13 הדירות היו מיועדות לאכלוס של עולים חדשים, אך בשל המלחמה שוכנו ב-11 מהן מפונים מקיבוץ ניר עוז, בדירה נוספת גר זוג עולים מארה"ב, ובדירה האחרונה זוג צעיר עם צרכים מיוחדים. בניין שלם עם נוף לים נרכש בנתניה (6 דירות), ברעננה (6 דירות) ובמרכז גבעתיים (11 דירות) והדירות מושכרות ברובן לעולים. 3 דירות בנות 4 ו-5 חדרים נרכשו בפתח תקווה ומושכרות לעולים חדשים מרוסיה ואוקראינה, שעלו לקיבוץ יד מרדכי בעוטף כחודש לפני המלחמה, פונו מיד ועברו טלטלות רבות. זהו פרויקט משותף לארגון ולעמותת "גבהים", שמעניקה להם ליווי תעסוקתי.
בנוסף, הארגון רכש 6 בתים בפרויקט חדש בירוחם, המושכרים לטווח ארוך של 10 שנים ובתנאים נוחים לחברת מיינדסט בירוחם, המשכנת בהן את משתתפי תוכנית החממה לפיתוח טכנולוגיה חינוכית. במצפה רמון נרכש האנגר המושכר בחלקו הגדול לחברת הפרסום מקאן אריקסון, בתנאים נוחים ולטווח ארוך. שאר ההאנגר מושכר לעסקים מקומיים המקדמים תרבות ונתינה לקהילה. "בשני המקרים המטרה היא לקדם תעסוקה איכותית בפריפריה עם משכורות המקובלות במרכז הארץ במטרה למשוך אנשי מקצוע נוספים להתיישב באזור", מסבירים בארגון. שני בתים שנרכשו באשקלון מושכרים לארגון "אור שלום", שמפעיל בתי אומנה בתנאים נוחים ולטווח ארוך של 10 שנים. רוב העולים נכנסים לדירות עם הגיעם לישראל ומתגוררים בהן מספר שנים, מה שמאפשר להם להתאקלם ולהיקלט מבחינה כלכלית ובתנאי דיור נוחים.
התשואה מהדירות חוזרת לפעילות של הארגון
חלק מהדירות מתקבלות מרוהטות עד הפרט האחרון, כדי לאפשר למי שזקוק לזה להיכנס בקלות ובנוחות - החל מטלוויזיות, ספות ומיטות, דרך מצעים ומגבות ועד כלי מטבח וסכו"ם, מקרר ופח לשירותים ואפילו מצנם למטבח. "שמרנו על קו עיצובי נקי שעל בסיסו הדיירים יכולים להוסיף פריטים ולהביא את האישיות והטעם שלהם לידי ביטוי", אומרת נעמה פוס, מנהלת פרויקט דיור האימפקט בארגון. "בשל המלחמה רתמנו ספקים לתת הטבות כדי לרהט את הדירות החדשות במהירות, ואנשי הארגון מקפידים על רמת אבזור וריהוט גבוהים שיאפשרו נוחות מרבית ומענה לצרכים. בדירות אחרות העולים בחרו לעצב ולרהט לבד". שיטת איתור העולים נעשית באמצעות ארגונים המסייעים בקליטת עלייה. "הארגון פיתח שיטת ניקוד שעל פיה נקבעת ההנחה לעולים והיא מתחשבת בהיבטים שונים של העולים. במקרים מסוימים מתכנסת גם ועדה שקובעת את גובה ההנחה על פי רמת הנזקקות לסיוע". לדבריה, אין בכוונת הארגון למכור את הדירות, מאחר שהן נרכשו כדי לייצר שינוי חברתי.
"השקעות בנכסי דיור על ידי גופים פילנתרופים יהודים בעולם והשכרתם בתנאים נוחים ומוזלים הן הדרך להוביל לשינוי חברתי בישראל, הן בקליטת עלייה והן בחיזוק ההתיישבות בפריפריה ובמשיכת בעלי מקצוע נדרשים לנגב. זאת במיוחד לאור המחסור שנוצר בעקבות האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר", אומר שמואל חייק, יו"ר JNF-UK. "התשואה מהדירות חוזרת לפעילות הפילנתרופית של הארגון, ובהמשך הכוונה לגייס משקיעים שירכשו את הדירות ויאחזו בנכס ממשי בישראל. את הנכס ישכירו באמצעות הארגון בהנחה לעולים, וההשקעה הזו תתווסף לתרומות". חייק קורא לארגונים פילנתרופיים נוספים "להגדיל את ההשקעות הישירות בישראל ולהצטרף לשינוי החברתי שההשקעות מחוללות, כחלק מהגברת המעורבות והזיקה וחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות".
