תקופת הקורונה נגעה בכל אחד בדרך שונה, והסגרים שינו את שגרת החיים. עבור יונתן קילמניק, מתכנן ומעצב ממושב בשרון, התקופה הזו הייתה הזדמנות לבנות לעצמו בקתת עץ בחצר המשק שלו, כמקום עבורו לחשוב ולהתבודד ובעיקר כניסוי אדריכלי. היום, לאחר כשנתיים שבהן היצירה שלו חיה, בועטת ועומדת בפני עצמה, הוא החליט למכור אותה כדי לאפשר לאחרים לחוות אותה, ולהמשיך לפרויקט הבא.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> קריפי: למה אף אחד לא רוצה לשכור את הבית במקומה?
>> הגיע הזמן: החלק שאנחנו לא מנקים במטבח, אבל צריכים
הבקתה משמשת את קילמניק כמקום לשינה ולמידה, ומחוץ לה יש מטבח חוץ, ספסל עץ קטן ומקור אש ייחודי מתוף של מכונת כביסה שעומד על רגלי קמין ישן, שבנה אביו של קילמניק. "החוויה בבקתה היא כמו קמפינג באוהל, רק יותר יציב ונוח", הוא מספר. "זו חוויה מדהימה להתעורר בתוך חורש". גודל הבקתה 3X4 מטרים והיא בנויה מקורות עץ אורן וחלונות בלגיים מברזל שריתך לבדו. את החלונות הקדמיים צבע בגוון תכלת שאליו הגיע בעצמו, ואת החלונות האחורִיים הותיר בגוון הטבעי שלהם.
קילמניק עבד על הבקתה כמה חודשים, כולל לבכות על הטעויות שבדרך, להיות מתוסכל מהן ולמצוא להן פתרונות. יש בה במה מעץ ממוחזר עם מגירות אחסון - שאריות מהאנגר שבנה קודם לכן בעזרת חברים, והיא יושבת על רצפה מלוחות עץ אורן שמתחתיהם צמר סלעים לבידוד. הקיר החיצוני בנוי מפנל מבודד שפורק מבית ספר ונאסף לפני זריקה, ומבפנים קירות מ-OSB. "בפנים נעים בצורה מפתיעה", הוא מוסיף. "בזכות מיקום החלונות הרוח נושבת במעין מסדרון אוויר בתוך המטע, כך שנעים להיות בה גם באוגוסט או בפברואר".
View this post on Instagram
בצד אחד של הבקתה מותקנים שקעים למאוורר ובצד השני כוננית ספרים. בכניסה אליה ניצב שולחן כתיבה. "היא אולי לא פונקציונלית לאדם הממוצע ואין בה את הנוחיות שמצפים ממנה למגורים, אבל בשבילי זה חלק מהניסוי", מסביר קילמניק, "הרי לא כל צורת מגורים צריכה להיות אסופה במבנה מסיבי כבד כמו שאנו רגילים לראות. אם משתמשים בחומרים מבודדים, אפשר ליצור מבנה נעים עם שני כיווני אוויר מתחת לעץ שנעים יותר מכל בית אחר".
View this post on Instagram
קילמניק בן ה-27 הוא בן למשפחה של אנשים עם ידיים טובות – אביו מהנדס מכונות, סביו הוא אריק קילמניק, מייסד סדנת ההדפס בירושלים וחתן פרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות והספורט, וגם לאמו לא חסר כישרון, הוא מעיד. לאחר שחרורו מהצבא הוא בנה בחצר המשק האנגר כסדנת עבודה לצורכי המשפחה. כשסיים נסע לספרד כדי ללמוד נגינה בגיטרה לריקוד פלמנקו, וכשחזר לארץ הפתיעה מגפה את העולם.
לא קל להיות שוליה של נגר
לאחרונה שב קילמניק מהתלמדות נוספת, הפעם בצרפת כשוליה של נגר יפני בשם טאקאמי קאוואי, שמלמד אנשים בכל רחבי העולם טכניקות נגרות יפניות מסורתיות. הוא נחשף אליו כשביקש להתמחות בנגרות יפנית, שעיקרה חיבור קורות עץ ללא מסמרים ומחברים מכניים כמו דבק וברגים, אלא תוך יצירת מחברים בעץ באמצעות מַפסָלות ומַקצוּעות. אתו הגיעו גם נגרים מסין, ספרד ואנגליה וביחד הם כרתו עצים, עיבדו אותם והפכו אותם לקורות בשטח פרטי ביער בצרפת, מרחק שעה מפריז. "לא קל להיות שוליה של נגר, במיוחד כשאין לך את השפה ואתה לא אחד מבני המשפחה, אבל שלחתי לו מייל ועוד מייל, גם כשנעניתי בסירוב. בהתחלה פסל אותי מאחר שאין לי ניסיון, אחרי עוד מייל הסכים שאגיע רק לצפות". קילמניק לא ויתר, שלח עוד מייל וזכה לתשובה שהוא יכול רק להשחיז את הכלים. הסוף ידוע – ההתעקשות עזרה ובסופו של דבר הגיע, התחבר אליו ושהה שם במשך שנה, עד שנבנה בית עץ עם טיח אדמה בגודל 6X6 מטרים כיצירת אמנות שתשמש למדיטציה וסדנאות.
תהליך הסדנה בצרפת עד למוצר הסופי- בית יפני בעבודת יד:
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
הסרטון של בניית הבקתה של קילמניק גרף ביוטיוב יותר מ-2 מיליון צפיות. כעת הוא מבקש למכור אותה במרקט פלייס ב-37 אלף שקלים, מחיר המשקלל את חומרי הגלם, את התכנון ומציאת פתרונות פתיחה וסגירה של החלונות, ואת שעות העבודה. "בדרך כלל מחפשים שם פתרונות זולים ולאו דווקא עבודות יד או אדריכלות מעניינת, אבל אני מנסה את מזלי בזירה הזו כי המחיר היה יכול להיות גם פי 2 או 3", הוא מסביר.
לרקע קרקור תרנגולות, וכשהסדנה שלו לידו והבקתה ממתינה לו לשעת לילה, קילמניק יצר לעצמו מעין בועה משלו בתוך הטבע: "אני חי 'אוף דה גריד' במרכז הארץ בתקופה משוגעת, מנותק כאילו אני במקום אחר. מצד אחד זה פריבילגי ואבא שלי אמר לי באיזשהו שלב 'מספיק, תחזור הביתה או תמצא קירות לישון ביניהם', אבל אחרי שישנים ככה ומתעוררים בין העצים, נראה לי מוזר לישון בחדר של בלוקים ובטון עם חלון אחד שאין בו מספיק אוויר. מצד שני, זה מעורר שאלות על צורת החיים, באיזה גודל חיים ואיך להזדקן בבית מסיבי וכבד שגורם לנו להשתעבד אליו, כמו משקולת שצריך לתחזק". בית פשוט וקטן אולי לא ישרוד מאות שנים, אבל מבחינת קילמניק גם תקופת חיים תספיק. הוא עצמו לא יודע היכן יגור בעוד חמש שנים, אבל מאמין שאפשר להיות יצירתיים עם בקתה כזאת ולהוסיף לה חיי משפחה וילדים.
View this post on Instagram