בני זוג שילדיהם גדלו ועזבו את הבית, החליטו לעבור מהבית הפרטי הגדול לפנטהאוז ששטחו 190 מ"ר ועוד מרפסת ששטחה 30 מ"ר בשכונה ותיקה בתל אביב. הפנטהאוז נמצא בבניין משנות מתוחזק היטב משנות ה-70, אך הוא עצמו לא שופץ שנים רבות, והחלוקה הפנימית הייתה מסורבלת, בלתי יעילה ודמויית-מבוך, ואזורים נרחבים היו מקורים בגגות מאולתרים. לשיפוץ הדירה פנו בני הזוג לאדריכל דני רוזן.
"מטרת השיפוץ הייתה ליצור דירה אלגנטית ונוחה שתאפשר אירוח של חוג החברים או אירוח ללילה של הנכדים, תיטיב לנצל את הנוף העירוני הנשקף ממנה וגם תאפשר להציג את אוסף האמנות הקטן של הדיירים, הכולל ציורים ופסלים מעשה ידי האישה", אומר רוזן. "המעברים, הדלתות ואזורי הרחצה תוכננו כך שיאפשרו שימוש נוח ונגיש, גם בתרחיש עתידי הכולל מגבלות תנועה". תהליך השיפוץ נמשך מעט פחות משנה.
פנים הדירה נהרס כולו כדי לאפשר בנייה על פי התכנון החדש. "למרות שטח הדירה הגדול, ותודות למיקומה בקומה האחרונה, שמחנו לגלות שעובר בה עמוד אחד בלבד שבו נאלצנו להתחשב, וכן שני מרזבים, ששולבו בקירות", אומר האדריכל. "צוואר הבקבוק" שבין פיר המעלית לבין חדר המדרגות יוצר הפרדה טבעית בין החלל הציבורי (הכולל סלון, מטבח ופינת אוכל) לבין חדרי השינה והרחצה. המסדרון המוביל אל החדרים הוסט כדי לשפר את חלוקת החלל. מחסן מרפסת ישן חובר אל המטבח בדלת במישור הקיר והוסב למזווה מרווח ונוח. הרצפה חופתה בפרקט אלון טבעי בלוחות בשלוש מידות רוחב שונות. השילוב האקראי של הלוחות יוצר עניין במשטחי הרצפה הגדולים ולאורך המסדרון. התאורה בבית מבוססת על מנורות שקועות (אס.טי אור) המשולבות בגמר השפכטל של התקרה והקירות ליצירת מראה נקי וחלק. קטעי הגג המאולתרים הוחלפו בגג קל ומודרני. "בחירת הרהיטים, יצירות האמנות, השטיחים וגופי התאורה המיוחדים נעשתה במידה רבה תודות לטעמה המצוין של בעלת הבית ולחוש הטבעי שלה להתאמת צבעים", הוא אומר.
הכניסה: במקור הייתה במרכז הדירה מבואה שאליה נפתחה דלת חדר המדרגות ולשם הגיעה מעלית הבניין (שמגיעה לקומת הפנטהאוז בעזרת מפתח). "במהלך השיפוץ המבואה פורקה והשטח שולב באזור הכניסה המחובר לחלל המגורים בתוספת קומת אור גבוהה המחדירה אור טבעי לעומק הדירה – אחד המאפיינים המוצלחים בדירה, לטעמי", מסביר רוזן. "ככל שרק אפשר, כדאי לנסות ולהחדיר אור טבעי מבוקר אל עומק הבית. לא ניתן להגזים בתיאור ההבדל בין התחושה הנוצרת במסדרון אפל לבין התחושה באותו חלל כשהוא מואר". הכניסה מפרידה בין החלל הציבורי לחדרי השינה, והותקנו בה נישות גבס ומעמדים לפסליה של הדיירת.
החלל הציבורי: שטחו של החלל הציבורי כ-70 מ"ר ושניים משלושת הקירות שלו הם קירות זכוכית, שאחד מהם מוביל למרפסת הדרומית המוארכת. בקיר הנותר, כמו ביתר קירות הזכוכית לאורך החזית המזרחית, שולבו בזכוכית הקבועה חלונות עם פתיחת ציר במיקומים המאפשרים ניצול של הבריזה מהים וגם ניקוי החלונות מבחוץ. רוב החלונות מוצלים מבחוץ ברפפות מתכווננות (חברת "פתח חלון ודלת").
המטבח בנוי משני קווים מקבילים – קו ארונות עם משטח וכיור, ואי המשלב מקומות ישיבה וארונות. קיר המטבח מחופה דקטון אפור, וארונות העץ צבועים בדיוק באותו גוון אפור. "בעיניי, בפרויקט זה השכלתי לראשונה לשלב בהצלחה בין הגבהים השונים של משטח האי ושל שולחן האוכל", אומר רוזן. כך, שולחן האוכל נראה כהמשך ישיר של פס הניתוק בגוף האי, העשוי פורניר אלון.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
מסך הטלוויזיה בסלון משוקע בתוך קיר עץ ובו נישה מסרגלי לביד במבוק אשר חושפים חתך ריבועים מעניין, וארונות הכוללים בר משקאות וזוג יחידות מיזוג אוויר אנכיות. כורסת הנדנדה מורכבת ממסגרת פלדה דקיקה ועליה עור. "בלתי אפשרי להתיישב בה ועוד יותר קשה לקום – אבל כמה שהיא יפה", אומר רוזן. במקביל לסלון עומד שולחן אוכל ארוך עם פלטת עץ וכיסאות שחורים, ולידו יש יציאה למרפסת המחופה דק טיק. המרפסת חופתה מחדש בטיח ומעקות הבטון והפלסטיק הישנים הוחלפו במעקה זכוכית. קטע ממעקה המרפסת הפונה אל דירה בבניין הסמוך הוחלף במסך כבלי נירוסטה מתוחים, המאפשר צמיחת מטפסים ויצירת חיץ ירוק וחי. בקצה המרפסת יש ערוגה שקועה והיא מחופה בפרגולת אלומיניום צפופה ולבנה.
חדרי השינה והרחצה: במעבר אל אזור חדרי השינה נמצאים חדר השירות ושירותי האורחים המעוצבים בסגנון נקי אך דרמטי. הקירות כאן וברוב חדרי הרחצה והשירותים בבית מחופים לכל גובהם באריחי פורצלן דמוי-אוניקס בגימור מבריק. כיור עמוק ומפוסל מונח על משטח עץ וקוריאן נמוך מהמקובל, והברז יורד מהתקרה. מעל הכיור יש מראה עם תאורה אחורית. בהמשך נמצאים שלושת חדרי השינה, שלכל אחד מהם צמוד חדר רחצה פרטי, רחב ומואר. הארונות בחדר השינה לבנים עם פס פורניר אלון בגב הידיות השקועות, היוצר חיבור ויזואלי לפרקט.
אדריכל: דני רוזן – רוזן אדריכלים
קבלן: שקד גיא פיקוח ובנייה
נגרות ומטבח: איציק כהן, נגריית לייבל
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן