הדיירים: זוג עם שלושה ילדים בגיל בית ספר. שני בני הזוג עובדי מדינה.
הדירה: הבית ממוקם במזכרת בתיה. משתרע על שלוש קומות: מרתף, קומת קרקע וקומת חדרי הילדים. גודל הבית 260 מ"ר בקירוב. בקומת המרתף פינת משפחה וממ"ד. בקומת הקרקע – סלון, מטבח, פינת אוכל, שירותי אורחים ויחידת ההורים. במרכז קומת הקרקע חלל כפול עם תקרת עץ שבמרכזו ממוקמת פינת משפחה. בקומה העליונה נמצאים שלושת חדרי השינה של הילדים, חדר אורחים ושני חדרי רחצה.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- צעיף מנייר ומנורת ג'ריקן. החמישייה
- וילת פאר למכירה ברמות השבים
- נישה לטלוויזיה?! האלמנטים שחייבים להשאיר מאחור
חלל מרכזי כפול כמוטיב מרכזי
החזון: הבקשה הראשונה של הלקוחות היתה לבית חם ומזמין שעושה שימוש בגוונים חמים ובחומרים אותנטיים וטבעיים. לשם כך נבחרו חומרי הגלם עץ ברזל ואבן. הריצוף בחללים המרכזיים בבית הוא של אבן אימפיאל. חלק מהקירות הפנימיים והחיצוניים מחופים לבני פירוק. בחדרי השינה – פרקט עץ. גרם המדרגות חשוף ועשוי מתכת ומדרכי עץ אלון מבוקע. תקרת עץ מולבנת חשופה במרכז החלל הכפול, תריסי עץ בחלונות, רחבת כניסה לבית מרוצפת אריחי בטון בגוני תכלת ודרכה מגיעים אל דלת הכניסה הכפולה - עשויה גם היא עץ זכוכית וברזל.
הבקשה השנייה היתה ליצור חלל ציבורי פתוח ללא מחיצות שמתקשר עם הקומה השנייה. המוטיב העיקרי שסביבו נבנה הבית הוא החלל המרכזי הכפול שיוצר בקומה השנייה - גלריה שמשקיפה על כל החלל הציבורי בקומת הקרקע. בלב החלל הכפול בקומת הקרקע ממוקמת פינת המשפחה, ובקומת הקרקע נוצר חלל רציף פתוח של מטבח, פינת אוכל וסלון.
הבקשה השלישית היתה להקפיד על נוחות, שטחי אחסון ופרקטיקה. לשם כך נוצר חדר שירות גדול ומרווח, פתרונות אחסון הפרושים בכל שטחי הבית ומרחב. הבית מתאפיין כאמור באווירה חמה ועם זאת מאוד אוורירית ונעימה.
משך הבנייה והתכנון: כשלוש שנים בקירוב.
גוני חול ופשתן
הכניסה אל הבית נעשית דרך רחבת אריחי בטון מצוירים. דלת הכניסה כפולה, עשויה עץ, זכוכית וברזל, צבועה בכמה שכבות של צבע ושויפה ליצירת מראה מיושן. בכניסה לבית קיר מרחף מחופה לבני פירוק שמאחוריו ממוקמת פינת המשפחה.
המטבח: בגוון לבן שבור, עשוי עץ מלא ובמרכזו שולחן עבודה ישן. גובהו כגובה אי עבודה – אך מדובר בשולחן אותנטי אחד ויחיד. מהפרטים האהובים עלי בבית. החשיבה המקורית היתה למקם במרכז המטבח אי עבודה שיבוצע בצורה סטנדרטית על ידי נגר. למרות זאת, כשראינו את השולחן בטורקיז האוס, החלטנו יחד לוותר על הבחירה הפרקטית לטובת פריט חד פעמי שאין שני לו. ולכן תגברנו במדפיו בתחתונים ארגזי אחסון ובכך פתרנו חלקית את נושא האחסון. גם הבחירה בשרפרפים פשוטים סביב אותו שולחן בוצעה מתוך חשיבה שהישיבה במטבח תהיה לזמנים קצובים והשולחן ישמש בעיקר כמשטח עבודה פעיל. וכך גם מגירה של רהיט ישן שהפכה ליחידת מדפים לתבלינים ונתלתה במטבח (גם היא מטורקיז בבני דרור). גם כאן היתה בחירה בפחות שבלוני. הרהיט המדליק הישן גרר ויתור מרצון על יחידת מדפים שמרנית רגילה.
פינת האוכל: מיד בהמשכו עשויה עץ מאסיבי. הסלון כולו בגוני חול ופשתן עם שולחן עץ גדול במרכזו. קיר הסלון הגדול מחופה טיח נטורה מהודק. היציאה לגינה מתאפשרת גם מהסלון וגם מהמטבח. מהסלון יוצאים לרחבת אירוח גדולה ומהמטבח לפינת ישיבה אינטימית יותר לשניים.
יחידת ההורים: ממוקמת גם היא בקומת הקרקע ובנויה מחלל מרווח וגדול המאפשר מיקום של פינת עבודה אינטימית בפינת החדר. חדרי הרחצה כולם מרוצפים באריחים מצוירים עם ארונות עץ כפריים מיובאים. גרם המדרגות החשוף עשוי מתכת ובעל מדרכי עץ אלון צרפתי מבוקע. הגרם מוביל אל קומת חדרי השינה של הילדים.
חדרי הילדים: קירות חדרי הילדים חופו בטפטים ועוצבו בקווים בהירים ונקיים ללא עומס צבע.
דבר המעצב: הפרגון והאמון שנתנו בי הפך את המסע המשותף שלי ושל הלקוחות לחוויה מעצימה ומרגשת. העבודה התבצעה בשיתוף פעולה וחברות. המסע הארוך והמתמשך איפשר לא פעם חשיבה מחודשת ובחינת החומרים במובנים פחות אימפולסיביים. לכל אורך המסע התקיים דיאלוג ביני ובין הלקוחות. לשמחתי כמעט לא נעשו פשרות עיצוביות. הצלחנו יחד, הלקוחות ואני, לתת מענה לפנטזיות של שני בני הזוג. לספק את רצונו של בן הזוג הנועז יחד עם מתן מענה לבן הזוג המהוסס והשמרן יותר. המטרה היתה ליצור עבור כל אחד משניהם את התמונה המלאה המספקת, יחד עם הבנה שעבור כל אחד מהם הפנטזיות העיצוביות לאו דווקא זהות.
מראה גרם המדרגות הממוקם במרכז הבית לווה בדיונים רבים. בעוד שבן הזוג רצה גרם מדרגות חשוף לחלוטין, תעשייתי, דומיננטי, בת הזוג רצתה גרם מדרגות רך יותר, פחות חשוף ופרקטי. היכולת של הלקוחה להכיל לבסוף את הנושא היתה ראויה לציון. כך גם ברמה הפרקטית – האישה דרשה לתכנן פיר כביסה בקומת חדרי הילדים. גם כאן היה פרגון של בן הזוג לדרישה הנחרצת של בעלת הבית.
בכל הנוגע לבחירת החומרים והגוונים היו פערים בעיקר במינונים. לא פעם היתה הסכמה על הבחירה בחומר עבור שני בני הזוג, אך רמת הצבעוניות עוררה מחלוקות. תהליך בחירת האריחים המצוירים בחדרי הרחצה לדוגמה היה מורכב, זאת בשל חילוקי דעות על העומס הצורני ועל עוצמת הצבע. בכל התהליך התגלתה יכולת מופלאה של בני הזוג לפרגן ולהכיל זה את רצונו של זה למרות השוני.
התהליך עצמו היה מלווה במסעות משותפים, שיטוט, איסוף ובחירה מסקרנת של חומרים וצבעים. התהליך לווה בהרבה הומור והווי. נוצרה פשוט חברות. לדעתי שורש ההצלחה טמון בהרבה מקרים בחיבור הבלתי אמצעי עם הלקוח בהתבוננות והקשבה ללקוח, ביכולת להכיל אותו ולתת לו מענה טכני אך לא פחות גם במובן הרגשי נפשי. בשורה התחתונה, העבודה מול בעלי הבית היתה מספקת מאוד, נהניתי מכל רגע ורכשתי חברים לחיים.
נועה פריד – עיצוב פנים
אדריכלות: שמעון בן ישי