הדיירים: לאחר שנים של מגורים במרכזי עיר שוקקים (סן פרנסיסקו, לונדון ותל אביב) החלטנו – בן זוגי ואני, לחפש לעצמנו מקום מגורים בשכונה שלווה ופסטורלית בתל אביב, מתוך רצון להעניק לשלושת ילדינו (בני 1, 6 ו-10) סביבה קהילתית וחופשית שמשלבת חיי עיר וטבע.
הדירה: הדירה שרכשנו ממוקמת במעוז אביב, שכונה בצפון העיר שהוקמה בשנות החמישים כמגורים לאנשי צבא קבע, ומבני ה"רכבת" שלה עם הצמחייה הענפה ביניהם והמדשאות הרחבות הקנו לה את הכינוי "הקיבוץ של תל אביב". הבניין הוותיק היה במצבו המקורי וכמוהו גם הדירה בקומה הראשונה ששטחה 80 מ"ר, שמעולם לא שופצה. היא הייתה כמו מבוך, עם שני כיווני אוויר בלבד ושני קירות קונסטרוקטיביים לכל אורכה. הדירה יועדה לשיפוץ מאסיבי הכולל תוספת בניה צפונית ודרומית, בהיתר, עד לשטח המקסימלי של כ- 120 מ"ר, בהתאם לתכנית ההרחבות של השכונה. את התכנון החדש והעיצוב עשתה אתי השותפה שלי, האדריכלית שלי ארליך.
החזון: החיבור הראשוני שלנו לדירה התבסס על המיקום שלה בשכונה טובלת ירוק, ומשאלת הלב שלנו הייתה להנכיח את זה בתוך בית המשפחה, עם העדפה ברורה לחללים גדולים ופתוחים ודגש על החלל הציבורי, שבו בני המשפחה שלי שוהים במרבית שעות היום. מבנה הדירה היה מאתגר מאוד - הדירה הקיימת בתוספת הרחבות הבנייה (כפי שמאושרות בתוכניות עירוניות) יצרו דירה צרה וארוכה כשהקירות הנישאים לאורכה מגבילים לכאורה את גודל החללים, התנועה והמבטים ביניהם והחוצה.
משך ועלות השיפוץ: התהליך החל בהגשה וקבלת היתר להרחבות, שארך כ- 10 חודשים. שלב הבניה והשיפוץ שאחריו ארכו כ-9 חודשים; סה"כ כמעט שנתיים. השיפוץ עלה כ- 1.5 מיליון שקלים, וכלל החלפה של כל התשתיות הקיימות, שינוי מרחבי מוחלט ותכנון קונסטרוקטיבי מחודש בהתאם, ובחירה מוקפדת של חומרי גמר איכותיים כמו ריצפת אבן, פרקט, חלונות ברזל בלגי ועוד.
שני מהלכי תנועה בבית
במסגרת השיפוץ גילחנו את שטח הדירה המקורי לחלוטין והוספנו לו שני אגפים - הרחבה צפונית ודרומית. התכנון החדש, עם המרחב הציבורי הפתוח והנוכחות הדומיננטית של החוץ, נשען על אלמנט של "קובייה" מרכזית המוקפת נגרות פונקציונלית ודקורטיבית ומשמשת את כל חלקי הבית. בתוכה מכילה הקובייה את חדר הרחצה הכללי, והיא מחלקת את הדירה באמצעות ביטול המסדרונות והגדלת החללים על חשבונם. כך נוצר חלל ציבורי רחב ורב-תכליתי לחיי המשפחה. משני צדדיה של הקובייה נוצרו צירי מבט מקצה אחד של הדירה לשני, המאפשרים לראות בו זמנית את הנוף הירוק העוטף את הדירה מצפון ומדרום.
באמצעות הקובייה נוצרו שני מהלכי תנועה בבית: מהלך פיזי המפריד בין הפרטי לציבורי (באמצעות כניסות מוצנעות לחדרים ולחדר הרחצה), ומהלך היקפי, המשרת את תפיסת החיים של המשפחה ומאפשר קשרי מבט ותנועה נוספים בין החללים, כמו פתח שמשמש גם כחלון וגם כדלת בין חדר הילדים ופינת העבודה והמטבח ובכך מאפשר קשר בין ההורים לילדים, אך בלילות הוא יכול להסגר לחלוטין עם וילון החשכה ולייצר פרטיות מוחלטת בחדר.
שימוש לכל צד של הקובייה
כבר בכניסה לבית פוגשים באלמנט המרחבי הראשי של הקובייה - דופן המשמשת כספרייה ומשלבת גם תאי אחסון סגורים ומגירות (לנעליים, מפתחות ועוד). משמאל לקובייה נמצא האזור הציבורי ובו סלון, פינת אוכל, מטבח ואזור שירות. בין הפונקציות השונות יש הפרדות עדינות, דוגמת אלמנט ברזל מחורר ובתוכו הטלוויזיה, המאפשר חציצה חלקית בין הסלון והמטבח. כיוון שהמטבח פתוח וחלק בלתי נפרד מהחלל הציבורי, היה לנו חשוב לשמור עליו נקי ומינימליסטי. הפונקציות העיקריות סגורות ומוצנעות בנגרות - מקרר אינטגרלי, מסנן מים תת כיורי, מדיח אינטגרלי, פח, מיקרו, מיקסר ומכשירי חשמל נוספים- לכולם מקום ייעודי בארונות הסגורים. בניסיון למצוא איזון במרחב הציבורי בין קוביית העץ הדומיננטית (על כל המוצג בה) למטבח עובד, בחרנו בפלטת צבעים וחומרים עדינה, וכך המטבח הממוקם מאחור, הכולל גם את האחסון הגבוה, הוא בגוון הקיר, המשטחים בהירים עם נימים עדינים, ואילו לאי נבחר גוון ירקרק-אפרפר שמתחבר גם לרצפת האבן האפורה.
מתוך הסלון נראית דופן נוספת של הקובייה ובה המשך הספרייה הנרחבת לצד ארון מעילים ותיקים סגור ותאים ייעודיים לציוד אודיו-וידאו נסתר. הדופן השלישית, המקבילה למטבח, מאכלסת את פינת העבודה ומאפשרת אזור חצי פרטי עם קשר עין עם יתר המרחב וכן חיבור ויזואלי ומעבר אפשרי לחדר הילדים, דרך פתח ובו חלון בלגי עם זכוכית פסים שקופה למחצה. מימין לקובייה נמצא המרחב הפרטי ובו מאסטר ההורים ושני חדרי ילדים, כשמולם הדופן הרביעית של הקובייה ובה כניסה נסתרת לחדר הרחצה הכללי.
טיפ ממעצבת: נקודה מרכזית שמלווה את הגישה של שתינו כאדריכליות היא איזון תכנוני ועיצובי - לעיתים נכון להדגיש אזור ספציפי או אלמנט מושקע אחד בחלל ולשמור על שקט עיצובי יחסי ביתר המרחב, כך שלא ייווצר עומס. בפרויקט הנוכחי, הקובייה שנבחרה כאלמנט המחולל הודגשה באמצעות חומריות דומיננטית של עץ אלון וברזל שחור, ומבחינה פונקציונלית היא נועדה להכיל את העושר הצבעוני של ספרי ואוספי המשפחה. מנגד, החלל מסביב שקט ומאופיין בניקיון צורני, בחומרים ובסקלת גוונים מונוכרומטית, לאיזון.
אדריכלות ועיצוב פנים: שלי ארליך ואורית גולדשטיין מאיר
קבלן: תומר כפיף
חלונות בלגיים: תובל מינימל
רשימת מכולת:
* שולחן אוכל נפתח Pas Normal 11,000 שקלים
* מיטת קומתיים של הנגר נדב שליט: כ- 7,000 שקלים
* תמונת קובייה של @dearbalcon 350 שקלים
* מיטת הורים, הולנדיה: 18,000 שקלים
* ספה פראט ליבינג: 13,000 שקלים
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן