הדיירים: זוג הורים בגילאי 34,40 ושתי בנותיהן (10 ו-3). זהו הבית שלי ושל משפחתי ואני תכננתי ועיצבתי אותו. מאז שהתחלתי לתכנן אותו בראשי הוא עבר לא מעט גלגולים - מודרני, ים תיכוני ובסוף כפרי עכשווי שמשלב בתוכו גם אלמנטים מודרניים.
הבית: נמצא במושב מגדים, בנחלה חקלאית פעילה ששייכת למשפחה של בעלי. שטח הבית 220 מ"ר במפלס אחד ויש בו 4 חדרי שינה. התחלתי לתכנן אותו בשנותיי הראשונות כאדריכלית עצמאית, אותן שנים שבהן מתגבש הסגנון העיצובי שבוער בך לתכנן. הרבה מאוד זמן הרגשתי שזה לא זה, והגשת ההיתר נדחתה עד לרגע הנכון. בשנת 2017, אחרי שלוש שנים כמעט, כבר הרגשתי שאני בשלה מספיק בכדי לדייק באיזה בית הייתי רוצה לגור. ב-2018 התחלנו לבנות, תוך שנה וחודשיים סיימנו ונכנסנו לגור.
החזון: בעלי הוא בן מושב (דור שלישי בנחלה); אני במקור מהעיר אך הסתגלתי מהר מאוד לחיים בכפר ואת רוב הזמן שלנו בבית אנחנו מבלים בחוץ, מאוד מחוברים לקרקע, לגינה. לפני הבית הזה גרנו במשך 10 שנים בצימר קטן בשטח 40 מ"ר עם חדר שינה אחד, מחובר לקרקע ולגינה מרווחת צמודה. הבעיה העיקרית הייתה מחסור משמעותי באחסון ובחלונות ובמהלך רוב היום הבית היה מאוד חשוך. זו הייתה נקודת המוצא בתכנון הבית החדש - שפע של אור טבעי לאורך היום. במושב יש שפע של אפשרויות תכנון וזכויות בניה, ומעצם היותי חיה כאן התכנון במגזר הכפרי, נחלות ומגרשים במושבים וקיבוצים הפך למומחיות שלי. בתכנון הסופי הבית תוכנן בצורה כזו שבבוקר ובשעות אחה"צ כל החזיתות יקבלו את מקסימום האור שניתן. היה חשוב לאפשר לבית להתחבר לקרקע ולסביבה הטבעית של החיים במושב, ולייצר ככל הניתן את התחושה שהחוץ נכנס פנימה. במקום בו עומד הבית עמד בעבר בית סוכנות שנבנה בשנת 1942 ובו גר סבא של בעלי עד יומו האחרון. מאחר ויש דיר של כבשים במשק לא היו יותר מידי אופציות מבחינת מיקום ונאלצנו להתכנס לרצועת שטח קטנה יחסית והגינה בהתאם.
משך ועלות השיפוץ: הבנייה של הבית נמשכה כשנה וחודשיים, העלות כ-2 מיליון שקלים (לא כולל אגרות, היטלים, דמי היוון, יועצים וכו'). אני חושבת שאני הלקוחה הכי מורכבת, כיוון שאני חשופה לכל החידושים בענף וזה מה שגרם לתקציב הבניה לגדול מעבר למצופה.
החלל הציבורי מקבל את קרני השמש לאורך כל היום
מול הדלת הראשית לבית תוכננה ויטרינה ענקית ברוחב של 6 מטרים מול חצר בצורה של האות "ח", וכך המבט הראשון שמתקבל מיד שנכנסים זו גינה ירוקה בתוך הסלון והחלל הציבורי. הדבר היחיד שבעלי ביקש ממני זה שהכניסה למשרד (שתוכנן כיחידת דיור עתידית בעת הצורך) תהיה מהחזית לרחוב, וזה אילץ אותי לתכנן את החזית הראשית לבית מתוך הנחלה ולא מהרחוב. בדיעבד, אני מבינה שזו הייתה החלטה מצוינת ומברכת על כך. הבית מתוכנן בצורת H, עם שתי "צלעות" – מזרחית ומערבית, שחובקות את החלל המרכזי ומייצרות מבואת כניסה ישירות אל תוך החלל המרכזי של הבית. המטרה הייתה לפתוח את דלת הכניסה אל מול חלון גדול שמשקף ומכניס את הגינה מולו, לייצר חלל גדול שהוא רחב ידיים מצד אחד ועוטף ומחבק מצד שני, והחלל הציבורי מקבל את קרני השמש לאורך כל היום. באגף המערבי יש 3 חדרי שינה של הילדים, מקלחת וחדר שירות עם יציאה למרפסת שירות. באגף המזרחי סוויטת הורים מפנקת, מרוחקת מחדרי הילדים, עם ויטרינה שיוצאת לגינה ומשקיפה לעץ אנונה שאנחנו אוהבים. בצמוד לחזית הרחוב תכננתי משרד, ובו מתנהלת כל הפעילות של העסק במהלך היום.
המטבח צבוע בצביעה ידנית קפדנית בשילוב מריחות פטינה, הנותנת לו מראה מיושן. באי הגדול משטח בוצ'ר ענק מעץ בגודל 400×100 ס"מ שבוצע בנגרות בהתאמה אישית ותואם לפרקט, ולו 6 כיסאות גבוהים. ממול לאי משטח אבן גרניט שחורה טבעית בגימור מכובס, עם כיור בנוי מאותו חומר וברז מפליז טבעי, והכל על רקע קיר דומיננטי שחופה באריח פורצלן המדמה אריחי נחושת כמו של פעם. אנחנו משפחה שמארחת רוב הזמן, וכמעט תמיד בחוץ. ביום יום אנחנו מאוד אוהבים לאכול סביב האי הענק, והחלטנו לשמור על המרחב הפתוח בבית ולהוציא את פינת האוכל לגינה. בחלקו הצפוני של הבית נמצא המשרד שלי, שתוכנן מבפנים באופי מעט שונה, נקי ורגוע יותר ומאפשר סביבת עבודה נעימה. זה משרד ביתי במלוא מובן המילה - אני והצוות ממש משפחה קטנה והיה לי חשוב לייצר מחיצה שתאפשר מצד אחד פרטיות ומצד שני עדיין יש קשר עין כל הזמן.
אני מאוד אוהבת את החיבור לטבע ולחומרי הגמר בצורתם הגולמית הלא מעובדת, וזה בא לידי ביטוי בפרקט אלון אמירים מבוקע, מסורק בגמר שמן שדורכים עליו נותן תחושה של לוחות עץ גושניים, בחיבור עם ריצוף חוץ מאבן בזלת בצורה אמורפית ללא סילר, חיה ונושמת כמו שרק אבן טבעית יכולה. אפשר לראות את זה גם בצביעה של הנגרות במטבח ובאריחים על הקיר. החלונות והדלתות בבית בוצעו מפרופיל בלגי ברזל, וזה היה אחד הסעיפים המושקעים בבית שלא הייתי מוכנה להתפשר עליו. זו עבודה שצריכה להיות מבוצעת בתשומת לב והקפדה כדי להימנע מבעיות קורוזיה בעתיד.
טיפ ממעצבת: מאחר וההתמחות שלי היא בנייה בישוב הכפרי ובנחלות, הטיפ הכי חשוב שהייתי רוצה לתת לבעלי נחלות הוא לבחור אדריכלים שמתמחים בשטח כזה, כי מעבר לתכנון של הבית יש המון גורמים שמושפעים מהחלטות של רשות מקרקעי ישראל ואם הם לא מתוכננים נכון הם עלולים להכניס את בני הבית להוצאה ענקית לא מתוכננת.
אדריכלות ועיצוב פנים: חיננית שריד
חלונות בלגי ברזל: תובל מינימל
נגרות כל הבית: טבת הנגריה