הדיירים: משפחה בת 5 נפשות - זוג הורים בני 39 עם שלושה ילדים. האב יזם והאם בנקאית. שתי הבנות הגדולות בחטיבת ביניים והבן הקטן ביסודי.
הבית: ביישוב קהילתי בצפון הנגב. היישוב ממוקם בין קיבוץ להב ליישוב מיתר. עם נוף מדברי הררי השוכן ליד יער אורנים. שטח המגרש, הממוקם מעל ואדי, כ-1,200 מ"ר, מתוכו בנוי 245 מ"ר במפלס אחד.
חזון בעלי הבית: הדרישה הראשונה של בעלי הבית היתה לתכנן בית במפלס אחד עם הפרדה בין החלל הפרטי לחלל הציבורי, בית שיהיה גם חם וגם מודרני. דרישה נוספת היתה לנצל כמה שיותר את אזורי הנוף הפתוח ואת משאבי הטבע, ובכך לצמצם את השימוש בחשמל.
משך השיפוץ: משך הבנייה היה שנה בדיוק. התכנון התחיל שמונה חודשים קודם לכן וכלל גם הגשה וקבלת היתר בנייה.
עלות השיפוץ: כ-1,800,000 כולל עיצוב פנים.
עוד באתר לעיצוב הבית:
לגעת בנוף כבר בכניסה
בפעם הראשונה שירדתי אל המגרש נפעמתי מהנוף המדברי שבהדרגתיות נגלה אלי, והיה לי ברור שעלי לשמר חוויה זו ואף להעצים אותה דרך הכניסה אל הבית. לכן דלת הבית נפתחת למבואה העשויה כולה ויטרינה גדולה הפונה אל הנוף לוואדי במערב. כך יורדים ממפלס הרחוב בהדרגה, ושביל של משטחי בטון מוחלק מוביל אל הבית. ואכן, כשהדלת פתוחה, המבט משביל הכניסה אל עבר הוואדי חודר ומפלח את הבית לשני אגפים, הפרטי והציבורי.
בחלל הציבורי משמאל לכניסה סלון גדול ופינת אוכל. בסלון הישיבה מופנית אל ויטרינה אחת גדולה לכיוון הנוף אל הוואדי, וכן כלפי קמין גז המשמש רבות את דיירים הבית בתקופת החורף. מן הסלון ניתן לצאת למרפסת האחורית של הבית (הפונה מערבה), המקורה בפרגולת עץ. בהמשך לפינת האוכל מתוכנן מטבח, ולצדו פינת המשפחה והטלוויזיה, שם מתרכזת המשפחה ערב ערב.
במרכז המטבח אי גדול של 340/100 סנטימטר בגימור צבע עם משטח עץ אלון. האי משמש הן לעבודה והן לישיבה היומיומית סביב שולחן גבוה. בהמשך למטבח יש מרפסת הפונה מזרחה, המקורה בפרגולה יצוקה, והיא שמשמשת את המשפחה לישיבה בחוץ ולאירוח.
מקום מפגש בין הציבורי לפרטי
בחלל המבואה שירותי אורחים וארון מעילים, ומעבר להם מתחיל האגף הפרטי של הבית. חדרי השינה ממוקמים סביב חלל פתוח המשמש פינת עבודה/משחקים עבור המשפחה. חדר השינה של הבת הבכורה תוכנן כסוויטה כך שתשמש גם כחדר אירוח. הילדים הקטנים יותר חולקים חדר אמבטיה משותף הממוקם בין חדרי השינה שלהם, ובהמשכו חדר כביסה. לחדר הכביסה יש יציאה למרפסת שירות עבור תליית כביסה. זו מופנית לחזית הצפונית ומוצנעת מהחזית לרחוב ומהחצר האחורית.
בקצה החלל המרכזי של הבית ממוקם חדר השינה של ההורים. לבקשת בעלי הבית גם חדר ההורים ממוקם כך שחלונות חדריהם פונים לכיוון הנוף אל הוואדי. החלונות בחדר תוכננו כך שמכל זווית בחדר נשקף הנוף היפה שסובב את המגרש, וכך כבר כאשר פותחים את דלת חדר השינה הנוף מקבל את פינינו בחלון הגדול ממול וכן בחלון נוסף בחזית השנייה של החדר. לחדר ההורים תוכנן חדר רחצה מרווח עם מקלחת גדולה לבקשתם. הממ"ד משמש כחדר אורחים נוסף, והחלל הפתוח כפינת עבודה תוכנן כך שניתן יהיה לסגור אותו בעתיד לחדר שינה נוסף אם יידרש.
סגנון מודרני וחם
כאמור בעלי הבית מאד מתחברים לסגנון המודרני, ועם זאת ביקשו לייצר אווירה חמה ומשפחתית בבית. השימוש בתאורה בבית היה ברובו מן הקירות וכמה שפחות מהתקרה (במטבח מובן שהתאורה מן התקרה לשם פונקציונליות). השימוש בתאורה קירית הניתנת לעמעום לפי הצורך תורם רבות לאווירה אינטימית וחמה של הבית, ומאפשרת גם שימוש פונקציונלי כאשר נדרשת תאורה חזקה יותר.
השימוש בפרקט בכל חדרי השינה וכן משטחי עץ בנגרות הבית מכניס חמימות לאופי המודרני של הבית. אלמנט נוסף המשדר חום הוא נישת בולי העץ בסלון. אף שהקמין פועל על גז, החלטתי לתכנן נישה עבור בולי עץ המתחבר רעיונית לקמין, מה שמכניס אלמנט רומנטי וחמים באווירת הבית.
דבר המעצב: לפני הכל – להכיר את הסיפור המשפחתי. לפני שהתחלתי בתכנון הבית היה לי חשוב להכיר ולהבין את הדינמיקה בתוך המשפחה. ראיתי שזו משפחה מגובשת שה"ביחד" מאוד חשוב להם. הרגשתי משהו מאוד טבעי וזורם במשפחה. מבחינתי המילה "טבעי" היא מילת המפתח בתכנון הבית, שבאה לידי ביטוי על פי כמה עקרונות:
א. טבעי = לאפשר תנועה במרחב. בתכנון הבית כאמור יצרתי הפרדה מוחלטת בין הפרטי לציבורי. אך גם בחלוקה זאת יצרתי חללי המהווים נקודת חיבור/מפגש עבור דיירי הבית, והמעבר ביניהם הוא טבעי שמאפשר תנועה במרחב לכל דיירי הבית.
ב. טבעי = להרגיש את הטבע בבית. היה לי חשוב להכניס את הטבע לבית, ליצור כמה שיותר אזורים פתוחים לנוף. לאפשר למשפחה להחליף אקלים, לגלות את הנוף מזוויות שונות בתוך הבית ולהשלים את האווירה בחללים השונים עם הנוף הייחודי של המקום. שימוש בחלונות גדולים במיוחד באזור הציבורי אפשר להכניס את הנוף לבית אך בצורה כזאת שלא יהווה גשר קור מבחינת תנאי האקלים בבית.
ג. טבעי = בנייה ירוקה. יצרתי תוכנית אדריכלית שמבוססת על עקרונות אקלימיים שיכולים לעזור בחימום וקירור הבית וכך למעשה לחסוך בהוצאות חשמל. השתמשתי בטכניקת בנייה ירוקה הנקראת ESB לבידוד טרמי. הבנייה מייצרת מעטפת טרמית לבית, כך שקירות החוץ של הבית בעובי של 30 סנטימטר לפחות, וחתך הקיר בנוי משלוש שכבות - שכבה חיצונית של בלוק קלקר, שכבת אמצעית של בטון יצוק והשכבה הפנימית מבלוק איטונג.
בשל הבדלי טמפרטורה גדולים בין היום ללילה באזור זה, ובהמשך לרציונל הבנייה הירוקה של לבידוד טרמי מקסימלי, כל חלונות הבית נעשו בטכנולוגיית חלונות PVC. בארץ כמעט לא רואים שימוש בחלונות מסוג זה, אך באירופה ניתן לראות שימוש רב בחלונות PVC המשמשים לבידוד טרמי בשל תנאי מזג האוויר הקשים בחורף. מובן שבכל תהליך התכנון והבנייה היה לי חשוב לייצר אסתטיקה פונקציונלית שתשמש את כל המשפחה. בסוף, רציתי לתכנן בית שיהיה הכי טבעי למשפחה לגור בו.
טיפ: לטבע חוקים משלו. למרות שבשלבים ההתחלתיים של תכנון הבית היה טבעי, וברור שצריך לנצל את אזור המערבי של הבית – האזור הפתוח שמשקיף אל הנוף המדברי הקסום של הנגב; הרי שככל שהתעמקתי ושהיתי בשטח בשעות שונות של היממה, הבנתי שהחל משעות אחר הצהריים עולות רוחות עזות מכיוון הוואדי, וכמעט בלתי אפשרי לשהות בחצר המערבית. לכן נדרשתי לדינמיות תכנונית וכך מיקום הבית במגרש הוזז כלפי מערב כדי לאפשר יצירת חצר ומרפסת בחלק המזרחי הפונה כלפי הרחוב. בכך יצירתי מקום מפגש נוסף של המשפחה שם הם יושבים בשעות הערב לארוחה משפחתית בגינה.
פריט אהוב: בחדר ההורים תכננתי נישה המשמשת לטלוויזיה ולשידת מגירות לאחסון אך בעיקר היא מייצרת הפרדה בין חלל החדר לבין ארון הבגדים הגדול ובכך מייצר אינטימיות באזור ההלבשה.
אדריכלות ועיצוב פנים: ענת בלושטיין
במדור הקודם: דירה אקלקטית מלאה אמנות ביפו
לכל הכתבות במדור בשיפוץ