הדיירת: בעלת הבית, בשנות ה-30 לחייה, מנהלת עמותה להפצה, שימור ועידוד אמנות ומוסיקה בארץ ובעולם. הדיירת רכשה את הדירה התל אביבית לאחר שנים רבות של מגורים בתל אביב, ניו יורק ולונדון שם למדה ועסקה באמנות. דייר נוסף: צ'לו (על שם כלי הנגינה), חתול ג'ינג'י, שנאסף מהרחוב לפני כמה שנים ואומץ על ידי הדיירת.
הדירה: דירת 67 מ"ר, ממוקמת בצפון הישן של תל אביב בקומה השנייה מבין שלוש. הבניין, שנבנה בשנות ה-50, למרות סימני הגיל הניכרים עליו, משומר ומתוחזק על ידי השכנים והוא טובל באי ירוק של צמחייה מחיית נפשות.
במקור הדירה נבנתה כדירת חדר שינה אחד, סלון עם מרפסת ענקית הצמודה אליו, מטבח סגור כפי שהיה נהוג בבנייה של שנות ה-50, מקלחת ושירותים קטנים בכניסה לבית וכמובן ההול המסורתי - שארית האדריכלות האירופית שהייתה נהוגה בארץ בשנים אלו. במשך כל שנות קיומה של הדירה היא מעולם לא עברה שיפוץ. המרפסת הייתה סגורה לטובת חדר שינה נוסף והוויטרינה המאירה הייתה חסומה על ידי קיר גבס. הדירה הייתה צפופה, חשוכה וישנה.
החזון: האילוץ הראשון היה תקציב וכמובן לוחות זמנים. בעלת הבית, שהתגוררה כמה שנים בניו יורק וכמה שנים בלונדון, רצתה לקבל את המראה הלופטי והפתוח של דירות הסטודיו המקובלות במדינות אלו. הרצון היה דירה מוארת ובהירה, בעלת קווים ישרים וללא מניירות עיצוביות - תחושת מרחב וחלל מרכזי גדול ופתוח.
כמעצבת, אני יושבת לעיתים ימים על מנת להגיע לתכנון נכון של חלל וכמי שמתמחה בשיפוץ דירות ישנות, האתגר הראשוני שלי הוא להיפטר מהמסדרונות הצרים שהיו מקובלים פעם, להיפטר מהבוידעמים שהנמיכו את הדירה, אבל בתמורה לזאת אני חייבת למצוא פתרונות אחסון חדשים וגישה נכונה ואינטימית מספיק לחדרי השינה והרחצה בחלל, וזה היה האתגר גם בדירה זאת.
משך השיפוץ: שישה שבועות של שיפוץ, שכלל בעצם הכל: החלפת תשתיות, הריסה ובנייה של קירות, ריצוף חיפויים, נגרות וכלים סניטרים, כולל החלפה של כל החלונות והדלתות בדירה.
עלות השיפוץ: 150 אלף שקל, שכללו בתוכם את התכנון, עבודת הקבלן, החומרים והחלונות, יחד עם המטבח והמכשירים החשמליים.
תיאור כללי של השיפוץ: השינוי העיקרי בתכנון הבית היה החלפת מיקום חדר הרחצה והשירותים במיקום המטבח הקודם. ברגע שעשינו זאת, פתרנו למעשה את כל תכנון הבית, קיבלנו את המראה הפתוח שרצינו. הפכנו את המטבח לחלק מהחלל המרכזי ועדיין יצרנו הפרדה בינו לבין חלל המגורים.
ראשית הרסנו את קיר הגבס שחסם את כניסת האור לדירה, פתחנו את חדר השינה שנוסף והחזרנו אותו לחלל המרכזי, את חדר השינה הקיים לא שינינו כלל, אבל סגרנו חצי חדר שהפך להיות חדר עבודה\חדר אורחים שקיבל חלון צרפתי מאיר ופתוח.
במטבח הרחבנו את החלונות הקטנים שהיו נהוגים בזמנו בחדרי הרחצה והפכנו אותם לחלק מהמטבח, עם אדני חלון רחבים וכך גם הכנסנו אור נוסף לדירה.
הרצפה הישנה בדירה חופתה בפרקט למינציה עמיד, כל החלונות בדירה הוחלפו בפרופילים חדשים ובהירים. בסך הכל העבודה עם הלקוחה זרמה, בעיקר מאחר והלקוחה ידעה בדיוק מה היא רוצה לקבל בסוף התהליך, היתה מאוד מציאותית בקשר לתקציב וידיעה כי את מרבית התקציב היא משקיעה בעבודות התשתית והקבלן.
רהיטים בירושה משפחתית
נכנסים ישירות לכניסה מרווחת, שכוללת בתוכה את המטבח שנרכש באיקאה, חוץ ממשטח העבודה שהוחלט כי יהיה מאבן קיסר. פינת האוכל כוללת כסאות שבעלת הבית רכשה בשוק הפשפשים ושנצבעו בלבן ואליהם התווסף כיסא ירוק. המבואה הרחבה כוללת בתוכה פינת אחסון לצד דלת הכניסה, שכרגע היא פתוחה ומשמשת לתליית מעילים, אבל בעתיד תוכל להיסגר עם דלתות ולשמש כארון אחסון.
מהמבואה אנו נכנסים ישירות לחלל הסלון ולמרפסת שסופחה אליו כיחידה אחת. הסלון גדול, רחב ומאיר עיניים. הריהוט בסלון הוא עירוב אקלקטי של רהיטי וינטג', שעברו בירושה משפחתית: רהיטים שהיו שייכים לסבתה של בעלת הבית ורופדו מחדש, מזנון דני שהיה שייך לצד השני של המשפחה וגם הוא שופץ. ביו לבין ניתן למצוא פריטים שימושים מאיקאה שמתמזגים טוב ומאזנים את סגנון הוינטג'.
בעלת הבית, שעסקה בין השאר באוצרות, תלתה בינתיים פריטים מעטים על הקירות, אך כל פריט שנתלה או ייתלה הוא בעל ערך אמנותי. כמו כן ניתן למצוא בדירה פריטים מחמר שעוצבו ונעשו על ידי אמה של בעלת הבית (כדוגמת הכבשה או אגרטל הפרחים).
לצד הסלון נסגר חצי חדר המשמש כחדר העבודה של בעלת הבית, והוא מאכלס את ספריית ספרי האמנות הרבים ואת האורחים המגיעים לשהות בדירה. בחדר חלון צרפתי נמוך שמכניס אור רב ומהווה אלמנט עיצובי .
חדר השינה הראשי לא שונה ונשאר כמו בתכנון המקורי של הדירה, כולל ארון הקיר המכסה קיר שלם.
משמאל למבואה, חדר הרחצה החדש: רצפת דמקה בטורקיז ולבן וחיפוי קיר לבן, מהווים את האלמנט העיצובי בחדר זה. מקלחון ענק משמש את בעלת הבית. ארון חדר רחצה שנרכש באיקאה הוגבה וקיבל רגלים שהותקנו על ידי הקבלן והוא משרת ומשמש גם משטח לכיור ולברז.
מחדר הרחצה יוצאים למרפסת שירות מרווחת שמשמש לאחסון מכונת הכביסה וכמובן לשירותים של הדייר בעל ארבעת הרגליים - החתול הגדול.
דבר המעצבת: כמי שעובדת בתחום שנים רבות, אני יודעת כי כל פרויקט הוא עולם ומלאו וכל לקוח הוא עולם ומלואו. תמיד חשוב לי להכיר, יחד עם הפרוגרמה של הבית, את האישיות של הלקוח, לדעת היכן להתעקש כמעצבת והיכן להרפות ולתת ללקוח להתוות את דרכו וכמובן את טעמו האישי בפרויקט, שבסופו של דבר הוא ביתו שלו.
טיפ: גם בפרויקט הזה כמו בכל הפרויקטים שלי עבדתי עם גילי הקבלן הקבוע שלי. טיפ חשוב ביותר: עבדו עם אנשי מקצוע מוכרים ובעלי ניסיון. חשוב שגם המעצבת וגם הקבלן יכירו את האתגרים שיש בשיפוץ דירות ישנות, כמו אינסטלציה ישנה וסבוכה, צנרת שצריכה לעבור ממקום למקום ומציאת פתרונות טכניים עבור כל אלו. בבתים ישנים מספר ההפתעות תמיד גדול יותר: קורה שלא ניתן להרוס קיר שמתגלה כבטון, עמוד שמסתתר ולא ידענו עליו.
כיום, לאחר שנים במקצוע, אני לא מתחילה פרויקט בדירה ישנה בלי להביא מודד על מנת להכין תכניות חדשות (הקשר בין תכנית מקורית בת 60 שנה למה שקורה במציאות הוא מקרי בהחלט) ובלי להביא קונסטרוקטור שיעבור על כל הקירות ויקבע מה ניתן להוריד ומה לא.
טיפ 2: מחפשים מעצב או מעצבת? הדרך הנכונה תהייה לדבר עם ממליצים ולראות תכניות של לפני ואחרי. לעיתים קרובות אנשים שוכחים שבית יפה ונוח מתחיל ראשית בתכנון נכון.
פריט אהוב: האלמנט האהוב עלי ועל בעלת הבית בדירה הם שני החלונות שפתחנו במטבח והופכים את כל מראה הכניסה לאלגנטי ומואר יותר. הפריט האהוב עלי: השידה הדנית (כחובבת ואספנית של פרטי וינטג'), שעברה בירושה משפחתית. ומה הכי אהוב על בעלת הבית? החתול הג'ינג'י שחולק איתה את החלל.
תכנון ועיצוב פנים: מרב שדה, לבלוג, לפייסבוק
צילום: סיון אסקיו, sivanaskayo
במדור הקודם: חדר לכל ילד בדירת 100 מ"ר
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו