הדיירים: זוג בסוף שנות ה-20 לחייהם, ללא ילדים.
הדירה והחזון: דירת 2.5 חדרים בשטח של 70 מ"ר, בבלוק מגורים ותיק בחולון שהייתה שייכת לזוג בגיל הזהב. הדירה היתה פונקציונלית מאוד ומחולקת בצורה נכונה, מה שאיפשר שמירה על עלות שיפוץ נמוכה. עם זאת, היא היתה קצת צפופה וחשוכה ובעיקר מזכירה את בית סבתא בסגנון העיצובי. הרעיון היה לפתוח את החללים באופן מקסימלי כדי להרחיב ויזואלית את הבית, ויחד עם זאת לשמור על האינטימיות של כל חלל. בנוסף, שתתאים לאירוח של חברים רבים.
עלות השיפוץ: כ-120 אלף שקל. כוללים בין היתר: חלונות אלומיניום, שבירת קירות, החלפת המטבח, כלים סניטריים, עבודות נגרות ופרקט.
משך השיפוץ: שלושה חודשים.
ספספל בסלון, פינוקים באמבטיה
החלל הציבורי: הסלון, המטבח ופינת האוכל מוזגו לחלל אחד. בני הזוג הם חובבי בישול ואירוח ורצו קשר בין המטבח לחלל הישיבה. עם זאת, הם לא ממש רצו להיות מוטרדים מהסדר במטבח בעת שהם מארחים. לכן, כדי לשמור על הפרדה מסוימת, תוכננה מחיצה דו תכליתית בין המטבח לסלון שמשמשת מצדה האחד את חלל המגורים כארון טלוויזיה, ומצדה השני כארון אחסון למטבח.
המחיצה אומנם מסתירה את האזור הפעיל של המטבח: הכיריים, התנור, הכיור והמקרר, אבל לא מגיעה לתקרה, מה שיוצר רצף ויזואלי בין הסלון למטבח. צמוד למחיצה הגבוהה נוצרה חציצה נוספת, נמוכה יותר, שמשמשת כארון אחסון למטבח וכדלפק מעץ לסלון. הדלפק יכול לשמש כמשטח עבודה וכשולחן אוכל בלתי פורמלי.
אלמנט נוסף המחבר בין החללים הוא ספסל ישיבה הנמתח מהסלון עד למטבח. הספסל מאפשר את הגדלת אזור הישיבה בסלון בזמן אירוח ללא העומס הוויזואלי שיוצרות ספות וכורסאות. הספסל יוצר מערכת ישיבה קז'ואלית וצעירה, בהמשך לאדן החלון, במינימום השקעה. אגב, כל עבודות הנגרות בבית נעשו מעץ אגוז אפריקני. בסלון הוצבו הספות שבני הזוג העבירו מביתם הקודם - ספות עור בצבע חום כהה. לרצפה נבחר פרקט סינטטי בצבע אלון.
הקורה שהפרידה בין הסלון למרפסת עובתה בגבס והפכה לאלמנט המשלב תאורת ספוטים חמימה שיוצרת התכתבות נוספת בין האגפים.
המטבח: על מנת להבליע את המסה הגדולה של ארונות המטבח, נבחרו חיפויים וארונות עליונים בגוון שמנת שמשתלבים עם הקיר. הארונות התחתונים והשיש הודגשו באפור כהה, מה שיצא למעשה שני גושים שבולטים אחד מתוך השני. כך הוסבה תשומת הלב במטבח אל החלק הפעיל שבו, בעוד החלק העליון משמש כרקע.
חדרי השינה של ההורים: חדר השינה של ההורים אוחד עם המרפסת כדי להגדיל את שטחו ולהכניס יותר אור. הקיר נצבע בגוון במבוק, והוצב ארון לבגדים מעץ ונגה.
שירותי האורחים והאמבטיה: שני החללים חוברו ליחידה אחת, מוארת ומרווחת. עמוד שהיווה גורם נתון במרכז החלל נהפך למחיצה על ידי מיקום מדפי עץ אגוז אפריקני בינו ובין הקיר. המחיצה אפשרה להשאיר את אזור השירותים מוצנע אך לא תחום בין קירות.
המציאון: למרות המודעות הגדולה לחשיבותה של התאורה, התקציב היה מוגבל ולכן רוב התאורה בבית משמשת כאמצעי טכני-פונקציונלי ופחות כגורם עיצובי. רוב הבית הואר בספוטים ובגופי תאורה חמימים המונחים על הקירות.
שני גופי התאורה המעוצבים שנתלו בפינת האוכל ובאזור הספסל בסלון, הוזמנו ישירות מבעל מלאכה שבונה אהילים בדרום תל אביב. מדובר בגופי תאורה גדולים שתורמים לחימום האווירה, ועלותם הכוללת היא כ-700 שקלים.
טיפ: כשיש תקציב מוגבל, חשוב מאוד שיהיה ריכוז כמויות מסודר, שמפרט את כל העלויות של השיפוץ: מהריסה, בינוי וחשמל ועד נגרות וריהוט נייח. כל קבלן מבצע מפרט מחיר של כל אלמנט בשיפוץ ורצוי להרכיב טבלת עלויות עוד לפני תחילת העבודות.
דבר המעצבת: במבט לאחור אני מרוצה מהאופן שבו הדירה תוכננה והותאמה לדיירים. יחד השכלנו להפריד בין עיקר וטפל, ולהתמקד בדברים שהיו חשובים להם: חלל מגורים המאפשר לארח הרבה אנשים ועדיין מתפקד ביום-ביום כחלל אינטימי שאינו עמוס בריהוט. החללים המוארים והפתוחים שנוצרו יחד עם החומריות הנעימה והתאורה המרוככת שמהווים מקום שכיף לחזור אליו בסופו של יום.
רוב המשפצים הלא מנוסים נוטים להיסחף בתחילת הדרך ונותרים ללא תקציב לדברים חשובים כמו נגרות ותאורה. בשיפוץ הזה בעלי הבית ויתרו על תריסים חשמליים בחלון החזיתי של חדר המגורים והאור רוכך על ידי וילונות פשוטים בלבד. בסופו של דבר בני הזוג עמדו בתקציב, היו מרוצים ממראה הדירה ואפילו מכרו אותה לאחרונה ברווח נאה.
מיכל שירון דרימר היא אדריכלית ומעצבת פנים
>> למדור הקודם: דירת שמנת
>> לכל הבתים במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו