במשך שנים ניצב בית דו מפלסי צנוע משנות ה-70 על שטחו של היישוב ארסוף בשרון בין בתיו המתחדשים והיקרים, ולא היה לו קונה. בשנה האחרונה התעורר לחיים, כשרכשו אותו מסעדן ומטפלת בפסיכותרפיה, בני זוג בשנות ה-60 לחייהם, והפכו אותו לאחר שמונה חודשי שיפוץ לבית ברוח הפשטות והחופש האהובים עליהם.
"האהבה האמיתית שלהם לארח בשילוב הצניעות, הפשטות והאנושיות שביקשו לשדר במקום מגוריהם היו הקווים המנחים לתכנון ועיצוב הבית", אומר האדריכל דן טרוים. "צביון הבית הושפע מרוח בעלת הבית, אישה צנועה בנראות, בתנועה ובשיח. האהבה הגדולה של שניהם לארח הייתה משמעותית בתכנון – מהמטבח הפתוח למטבח בחצר, דרך פינות ישיבה בתוך הבית ומחוצה לו ועד אזור המדורה בחצר, המיועדים כולם לאירוח, מאירוח לא פורמלי ועד ארוחות ארוכות ונינוחות".
טרוים מוסיף כי השניים אוהבים את תחושת הריטריט, אבל מחוברים מאוד לישראליות, ולכן העדיפו להימנע מתחושת ניכור ויוקרה שעשויה להיקשר לאזור ולתת מקום לטבע, לים ולאבן הכורכר. "החומרים שתכננו איתם את הבית והרהיטים היו פשוטים – ברזל חשוף צבוע לבן ששימש לקורות ולעמודים של הבית והחלונות, עץ אלון ואורן לרהיטים, למטבח, לארונות, לספרייה ועוד, ברזל חלוד לאי במטבח, ואבן כורכר לריצוף השבילים של הבית ומסביב לבריכה". לרהיטים שתוכננו ועוצבו לבית נוספו רהיטי וינטג' שנאספו במהלך הבנייה.
הבית נמצא מול חורשה וים פתוח, אך נבנה במקור בצורת חי"ת החובקת דווקא את אזור הכניסה, כשהגב לים. טרוים בחר להשאיר את צורתו של הבית כמו שהיא, התבסס על יסודותיו והוסיף לו מרפסת בקומה העליונה ושטח מתחתיה כדי להרחיב מעט את הסלון. כך מבית רעפים בשטח של 250 מ"ר הוגדל שטחו ל-300 מ"ר. מאחר שלא הייתה קיימת התייחסות לים מתוך הבית, נוספו לו פתחים רבים וגם סקיילייט בסלון.
כדי להימנע מתחושת ניכור כפי שהרגישו בביתם הקודם בין קירות אטומים בגובה 7 מטרים, נהרסה התקרה המקורית ונבנתה מחדש עם קונסטרוקציית ברזל ועץ אורן צבוע לבן, כשהיא מותאמת לפתחים החדשים של הבית. גם בקומה העליונה נחשפה התקרה הגבוהה ונוספו לה קורות עץ צבועות לבן, הממלאות את מלוא גובהה.
הכניסה הראשית לבית נעשית דרך שער שממנו מובילות מדרגות אחדות לחצר פנימית. מבואת הכניסה נמצאת מול השער, וכך דרך הקירות שנפתחו בחזית ניתן לראות את החצר האחורית הגדולה, את הבריכה ואת הים עוד לפני שנכנסים פנימה. שאר צלעות החי"ת, שבעבר היה בה שביל בין קירות אטומים, קיבלו פתחים לחצר.
מצד ימין מוקם חלל יוגה עם ויטרינה שקופה מקיר לקיר ווילונות פשתן בעלי מראה זרוק מקומט שנועדו לספק פרטיות. מצד שמאל מוקמה הקליניקה של בעלת הבית. "הסרנו כ-70 אחוז מהקירות ובמקומם קבענו ויטרינות, כך שמכל חלל בבית ומחוצה לו אפשר לראות חלל אחר כשהווילונות פתוחים".
עם הכניסה לבית נפרש מול העיניים החלל המרכזי, עם מעבר ישיר ושקט, נטול מכשולים, החוּצה לחצר האחורית. שם נמצאת גם הבריכה, כמו נחבאת מהעין ושומרת על תחושת צניעות ופרטיות. רצפת עץ בגוון מונוכרומטי פרושה בכל הבית ומייצרת גוון אחיד ושקט למראה, השומר על פשטות.
מימין לכניסה שידת עץ אלון שטרייף וברזל שיוצרה במיוחד עבור אוסף תקליטים ופטיפון.
הסלון נתחם בצד אחד בארון שתוכנן כחלק מגרם המדרגות, המוביל לקומה השנייה וממשיך גם בה. מעל אזור הספה נוצר, כאמור, חלון בתקרה בגודל מדויק לאזור הספה, כדי להגדיר את האזור, להכניס אור נוסף לחלל ולראות את השמים בשעת שכיבה נינוחה על הספה. בסלון ספת רי"ש וכיסא ברצלונה שעליו רקמה בדואית שהוכנה במיוחד מאוסף פרטי של הבעלים, שולחנות קפה חדשים בסגנון וינטג' ומנורה עומדת משוק הפשפשים. בכל הבית חוזרים וילונות הפשתן.
משמאל לכניסה מוקמו פינת האוכל והמטבח, ומהאחרון קיימת יציאה החוצה למטבח חיצוני עם טאבון בנוי ואזור ישיבה במרחב הפתוח. בפינת האוכל שולחן עץ וברזל על גלגלים, שיוצר בהתאמה לבית וסביבו כיסאות בסגנון יווני ווינטג'. מנורות וינטג' משוק הפשפשים מעטרות את החלל. המטבח מוגדר על ידי תקרת לוחות עץ נוטפדר ברוחב 8 ס"מ צבועים לבן, ועל ידי ריצוף מאבן בלוסטון שחורה שנחתכה לגודל 20X20 ס"מ במראה מט לא מלוטש ולא אחיד, שיושם עם פוגה רחבה. יחידות המטבח עם חזית אלון שטרייף. מעליהן משטח שיש טרוונטין, שממשיך גם לקירות ומשמש גם לספי החלונות בכל הבית. האי עשוי ברזל והוא הברזל היחיד בבית שלא נצבע בלבן אלא נותר חלוד. מעליו הונח משטח שיש אמפרדור.
בקומת הכניסה מצויים גם הממ"ד והקליניקה של בעלת הבית, שם היא מטפלת. הקליניקה פונה לחצר הפנימית ובצדה השני חלון לים. "גם חלל הקליניקה הורחב מעט כדי להבליט אותו לכיוון דרום, וההרחבה אפשרה ליצור חלון אנכי נוסף שממנו משקיפים לים", מסביר טרוים. הספה עברה עם בני הזוג מביתם הקודם, והכורסאות בגוון אוף ווייט נרכשו משוק הפשפשים ושופצו. לצד הספה ארון דלתות עם מסגרת עץ ורשת ראטן טבעי, ובסופו, ליד היציאה החוצה, כניסה לחדר הרחצה של הקליניקה.
בחזית האחורית הבריכה שמסביבה אבן כורכר ובתוכה אבן שחורה, המעניקה למים גוון ירוק טבעי במקום כחול כמקובל. בחצר קיימת גם מדורה להתחממות, אף היא מאבן כורכר.
דרך הספרייה בסלון, המשמשת כגרם המדרגות שעולה לקומה השנייה, עולים לאזור העבודה של הבעל. מהאזור הזה נכנסים אל חלל חדר השינה, שבו הוסרה כאמור תקרת הגבס, נחשפה התשתית הבסיסית שהייתה עשויה עץ ומחזיקה את גג הרעפים. נוספו לה בידוד ופלטות עץ צבועות לבן. המיטה והשידות עשויות עץ וארון הבגדים מ-MDF צבוע לבן.
דרך הארון נכנסים לחדר הרחצה עם אמבטיה פרי סטנדינג, שידת כיור מעץ עם משטח שיש אמפרדור ומקלחון בצד השני, שתוכנן כך שכאשר מתקלחים ניתן לצפות אל הים. מנורת וינטג' משוק הפשפשים מעטרת את החלל ומוסיפה נופך נוסטלגי. יציאה למרפסת דרך שני החללים מאפשרת תצפית לחצר האחורית, לבריכה ולים.
אדריכלות ועיצוב פנים: דן טרוים
תכנון נוף: איתי שלם
אבזור: אדוה הופשטיין