הדיירת: מעצבת פנים בת 42, שעיצבה את הדירה.
הדירה: דירת 80 מ"ר, בת שלושה חדרים פלוס פינת עבודה, ממוקמת באחד הרחובות השקטים בצפון הישן של תל אביב (בין רמז לאבן גבירול). הבניין, אחד משישה בניינים המקיפים גינה גדולה ופרטית, בן 6 קומות. הדירה בקומה שלישית וחצי (שלושה כיווני אוויר) ופונה לגינה גדולה ומשותפת - מעין פארק קטן המשמש את דיירי הבניינים.
החזון: אפשר לתמצת בארבעה קווים מרכזיים שהם בעצם אני: טבע ואור טבעי, פרטיות, מרחב, בית חם, פתוח ומזמין. בולטת בי היא האהבה לטבע, לאדמה, לפשטות ולמרחב הפתוח. חיפשתי בתל אביב האורבנית דירה בה האור הטבעי והירוק המשרים רוגע ומגדילים את תחושת המרחב הפנימי - נכנסים הביתה. האור הטבעי משלים את עיצוב הדירה כך שהיא משתנה עם שעות היום. הפרטיות מתאפשרת בזכות הגינה הגדולה העצים מכל עבר והמרחק בין הבניינים. בחירת החומרים והצבעים מזמנת בית פתוח.
עלות השיפוץ: כ-250 אלף שקל, הכוללת את עבודת הקבלן – תשתיות, עבודות גבס, כלים סניטריים, החלפת חלונות בחלל המגורים בלבד, מיזוג אוויר, נגרות, משטחים במטבח ובחדר רחצה, ריצוף ופרקט.
תיאור כללי של השיפוץ: במקור הדירה הייתה בת שני חדרים וחצי ולאחר השיפוץ הפכה לשלושה חדרים ופינת עבודה. כל הקירות הפנימיים בדירה נהרסו, כולל התקנת התשתיות מהיסוד. הגינה, החוץ והירוק ומבנה הדירה הכתיבו את הישארות החלוקה בין החלל הציבורי לפרטי. החלל הציבורי בו אני נמצאת במשך רוב שעות היום פונה לגינה (לצפון, עובדה המייתרת את השימוש במזגנים כמעט באופן מוחלט) וכך גם חלונות המטבח ופינת העבודה. החלל הפרטי פונה לדרום-מערב.
המטבח, שהיה מוסתר בין קיר למרפסת שירות, מוקם מחדש כחלק מחלל המגורים. חלק מהקיר החיצוני המערבי בחלל המגורים - בו שובצו מלבנים קטנים זכוכיות צבעוניות המשתנות בהתאם לאור היום וארבע נישות בנויות - הושלם בגבס. שתיים מארבעת הנישות הקיימות בו בוטלו לטובת יצירת קומפוזיציה מעניינת יותר.
המטבח והסלון שומרים על קשר עין
הכניסה לבית ופינת העבודה: כבר בצעדים הראשונים בכניסה לבית פוגשים בירוק הניבט מהחלון הגדול בפינת העבודה. את פינת העבודה השארתי פתוחה לכניסה, כולל חלון הצצה ממנו רואים את המטבח והירוק בחלון הסלון הגדול. חשובה הייתה לי תחושת הזרימה והמרחב, להרגיש כחלק מהחלל כולו, גם כשנמצאים ליד המחשב. את חלונות הבית השארתי ללא תריסים ובמקומם הוזמנו וילונות בהירים. שולחן העבודה של אבי וסבי ז"ל לצד התמונות, מחזקות את תחושת המשפחתיות וחלק מהשורשים שבי. נראה כי הפרקט בו השתמשתי בכל הדירה, למעט חדר הרחצה, מאפיין גם הוא את תחושת החום והביתיות אליה כיוונתי, כך שבאורח פלא (או שלא), רוב האנשים הנכנסים חולצים נעליים. ולא, אין זו בקשת המארחת.
חלל המגורים: עוד צעד אחד וחלל המגורים מתגלה אף הוא. אחת האהבות שלי היא לארח ולבשל, אהבה הבאה לידי ביטוי בדירה בתכנון ובעיצוב. דגש גדול הושם על החלל הציבורי בו חלון גדול ממנו רואים את הגינה היפה. הריהוט עם השטיח בגווני העץ השונים, ירוקים אדומים, כתומים, לרבות הזכוכיות השזורות בגוף התאורה בסלון, בריבועי הזכוכית בקיר החיצוני ובגוף התאורה מעל פינת האוכל.
אני מוצאת כי הצבעים האלו חמים ונעימים, מלאי תשוקה והעזה ומשרים הרבה רוגע. לקירות ולעבודות הנגרות נבחרו צבעים בהירים על בסיסים מודגשים. כל הפריטים האחרים ועבודת הקרמיקה של אמי מכניסים נגיעות של צבע, בעיקר בגווני הירוק/כחול. אופייה של השידה לאורך קיר הפלזמה תואם את ארונות המטבח במטרה ליצור המשכיות וחיבור שני החללים.
פינת האוכל: המשך ישיר לחלל המגורים בסמוך למטבח ובמקום הכי ירוק בבית ממוקמת פינת האוכל. לצד השולחן הושאר מקום לא מבוטל כך שאפשר יהיה להגדילו בעת הצורך וליצור שולחן מלבני גדול בו יכולים להתארח כ-20 איש.
חדר רחצה: אחד מהמקומות האהובים עלי. מקום בו מסירים את היום, מתחדשים ומתכוננים לבאות. חשוב היה לי לשמור על הרוגע ועל תחושת האינטימיות ולכן גם כאן בחרתי בצבעים הבהירים, כולל צבע השיש והדלת, מרצפות הבטון המצוירות בגווני אפור ותכלת שהושלמו בקיר תכלת אחד, רצועת עץ הזהה לעץ בו השתמשתי במטבח ובחלל המגורים והציפורים של אמי. על החלון הגדול שהיה בחדר הרחצה במקור שמרתי ובחרתי להשאירו בזכוכית שקופה, בשל עצי השדרה של הרחוב ממול. היות ומדובר בחדר רחצה, התקנתי וילון בהיר בגוון המרצפות על אף בהירותו, לטובת הכנסת האור הטבעי, מאפשר את השמירה על הפרטיות.
כניסה אל סוף היום
החדרים: בדירה שני חדרים - האחד החדר שלי והשני חדר אורחים. לחדר השינה בחרתי בפרקט בגוון כהה יותר מהפרקט בדירה כולה, במטרה ליצור תחושה טיפה שונה בכניסה אל סוף היום. הארונות נצבעו בגוון בהיר בדומה לשאר פרטי הנגרות בדירה וגופי התאורה הקיימים מאירים באור עמום, דרך חוטי נחושת אל עבר מספר תמונות קטנות ממסוגרות במסגרות כסף מושחר ועץ.
בשל מגבלת מקום ולטובת שמירה על תחושת מרחב, ויתרתי על מיטת העץ המלא אליה כיוונתי לטובת בסיס המרופד בבד פנינה בהיר. את מוטיב העץ והשורשיות הבאתי לידי ביטוי גם בשתי שידות העץ הלא אחיד לצדי המיטה. נקודת הצבע היא השטיח הבורדו בכניסה לחדר. חדר השינה בו פונים החלונות לכיוון מערב ודרום התברך בפחות ירוק מחלקה האחר של הדירה. במטרה ליצור את תחושת הפרטיות והרוגע כוסו החלונות בשני וילונות בגווני הפשתן.
דבר המעצבת: הכי חשוב, ליהנות ולעשות את הדברים באהבה. לא להתעלם מהתחושות הפנימיות וממה שעושה לנו טוב ומוצא את מיקומו בבחירת החומרים והצבעים ליצירת אופי הדירה. לזרום עם השינויים המתגלים במהלך הדרך, לקבלם בברכה ולהיות כלפיהם סבלניים. ליהנות מהמפגש עם בעלי המקצוע והאומנים שבדרך ולא להיות "מאוימים" מסיפורי השיפוצים הבלתי נגמרים של השכנים ממול.
פריטים אהובים: שולחן פינת העבודה – שולחן משנות ה-30 ששימש את סבי בבית הדפוס שהיה בבעלותו ובשלב מאוחר יותר גם את אבי ז"ל. שולחן פינת האוכל: שולחן שהיה שייך לסבי וסבתי וכמו שולחן העבודה עובר איתי מאז ועד היום. פרטי הקרמיקה והפסלים מעשה ידיה של אמי: פסלים העטופים ביופי, רוגע ובהרבה אהבה. מסגרות העץ הצבועות במעבר לחלל הפרטי: ירמי זטלנד, חבר יקר, משמר רהיטים עתיקים ואומן במהותו, שהולך איתי מאז ועד היום.
עיצוב פנים: עידית גרינבוים, 054-2613757, תכנון: גלי ג'נח ועידית גרינבוים
במדור הקודם: איך לשפץ דירה ולהרוויח?