מי ואיפה: משפחה ובה זוג הורים – שניהם עוסקים בתחום הטיפול, ושלושת ילדיהם הצעירים. הבית שלהם נבנה בהרחבה של קיבוץ דביר בנגב המזרחי, על מגרש של 500 מ"ר. שטח הבית כ-180 מ"ר והוא בעל מפלס אחד וקומת גלריה.
>> תגדלו את הצמחים האלה, הם ירחיקו מכם את היתושים
>> חזרתם מהים? הפעולה הראשונה שכדאי לעשות
החלום של בני הזוג היה בית במפלס אחד, עם הפרדה לפרטיות בין החלל הציבורי לחדרי מגורים ובין חדרי ילדים לחדר הורים, שסגנון הבית יהיה קלאסי עם תחכום בפרטים הקטנים, ושיורגשו בו חמימות והרבה אור טבעי. המטרה הייתה שהתכנון האדריכלי ישתלב בנוף הקיבוצי-כפרי, ועיצוב הפנים ובחירת החומרים ישקפו טעם אישי וייחודיות - למשל להכניס צבעוניות אבל במינונים הנכונים. תוך כדי התכנון נולד רעיון הגלריה כחלל משחקים לילדים, ובני הזוג הבינו שיש כאן הזדמנות לניצול חלל שייקח את הבית למקום אחר. בנוסף, הם ביקשו קשתות בבית, ואחרי בדיקה של כמה כיווני מחשבה הוסכם שזה משהו שצריך להיות נוכח בחזיתות או בחלל ציבורי, והתוצאה היא 2 חלונות מוקשתים במטבח. אחד הדברים העוצמתיים בבית זה הגג החשוף והשונה, שאין בו קורה מרכזית כמו שרואים כמעט בכל גג חשוף.
משך השיפוץ: תכנון וקבלת ההיתר ארכו כשנתיים, תוך כדי הקורונה. הביצוע - עד רמת הווילון והתמונות על הקיר, ארך 11 חודשים. עלות בנייה: 2.3 מיליון שקלים. יצרנו צוות עבודה של אדריכל, מעצבת פנים ומנהל פרויקט שעבד בהרמוניה, ואפילו זכה לכינוי החיבה "משולש הזהב".
הכניסה לבית היא דרך שביל אבני לקט ומרפסת מזרחית מקורה, המאפשרת ניצול של הגינה הקדמית. המרפסת מובילה לכניסה הראשית וגם לכניסת מטופלים חיצונית, לקליניקה המחוברת לבית. מבואת הכניסה מייצרת תחושת עטיפה וחיבוק ומכילה ארונות אחסון נעלים, תיקים, מעילים ומפתחות. מתוך המבואה יש מעבר לשרותי אורחים ולקליניקה הפרטית, כך שלמטופלים יש כניסה אינטימית חיצונית ותא שירותים צמוד ומנותק משאר חללי הבית.
מהמבואה מגיעים לחלל הציבורי, שפותח את הלב עם תקרת עץ משופעת וחשופה מפתחי אור רחבים המחדירים אור טבעי לחלל. לחלל זה בחרנו אריחי טראצו גדולים בגוון אפור, שהם פרקטיים מאוד להסוואת רצפה מלוכלכת. הסלון משקיף על הנוף ונהנה מהבריזה הנכנסת ממערב. כיוון שהבית גבוה, נוף השדה משתנה מול העיניים כשעונות השנה מתחלפות. דרך הסלון יוצאים למרפסת מערבית גדולה ובה פינת ישיבה נמוכה ושולחן אוכל מרווח וגדול. המטבח מוצף באור טבעי הנכנס דרך החלונות המוקשתים הרחבים, ולעת ערב רואים ממנו את השקיעות היפות. פינת האוכל מחוברת לאי במטבח וריהטנו אותה בשולחן אבירים מעץ אלון עם ספסל וכיסאות, המייצר התכנסות ודינמיקה של ישיבה רישמית וגם פחות. היא ניתנת להזזה והרחבה בזמן אירוח. האי במטבח ייחודי - יחידת וינטאג' בסגנון ארט-דקו שנרכשה בתחילת הדרך בשוק הפשפשים בחיפה, עשויה עץ אלון, ועליה מיקמנו משטח גרניט טאג' מאהל.
הגלריה המשקיפה על החלל הציבורי ממוקמת מעל הקליניקה, מבואת הכניסה ושרותי האורחים ומשמשת כחלל משפחה ומשחק. הריצוף שלה באריחי מוטינה שחור לבן מכניס טוויסט קליל והומוריסטי ויחד עם זאת שומר על קלאסיות. גרם מדרגות קל עשוי ברזל בגוון בהיר בשילוב של מדרכי עץ מרחפים ומעקה רשת ריבועים. הרעיון היה לתת את הפוקוס על התקרה ושהמדרגות "ירחפו" בקלילות ואווריריות בחלל, שלא יחסמו את האור הטבעי ושלא יהיו השחקן הראשי על המגרש. מהסלון מגיעים למסדרון חדרי המגורים. התקרה באזור היא תקרת בטון ישרה והריצוף פרקט בגוון אגוזי מעושן, לטובת תחושת חמימות ונעימות. בקצה המסדרון מימין חדר מאסטר הורים, ובו חלון ישיבה גדול שצופה על הנוף היפה הנשקף מכיוון מערב. מקלחת המאסטר מרוצפת באריח אפור בטון חם והמקלחון הודגש באריח טראצו שחור ודרמטי. בחדר יש שני ארונות קיר ענקיים בנגרות אישית בהתאם לצרכי הלקוחות - בארון אחד שולבה פינת איפור והתארגנות, עם סטול מרופד בד קטיפה מנומר, בהשראת חיבתה הגדולה של הלקוחה לפריטי לבוש מנומרים, שהיה ברור שצריכה להתבטא בבית בדרך כלשהי. בקצה המסדרון משמאל חדרי הילדים, שהולבשו בהקפדה בהתאם לסגנון שאוהב כל ילד. מקלחת הילדים כוללת אמבטיה בחיפוי אריח טראצו בגוון חמרה, המטפס על הקירות והתקרה. במקלחת יש נישת כביסה בארון נגרות עם אחסון ומגירות לכביסה מלוכלכת. מהמקלחת יש דלת המובילה ישירות לחצר, פרקטי ונוח.
עיצוב פנים: מיכל סמץ
אדריכלות: רם קפלן
סטיילינג: הום סטילינג רעות פרידמן ברוכי
מנהל פרוייקט: אורן בן שטרית, אריאל הנדסה
גגן ומסגר: אופיר שושן, עץ ישראלי
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן