הדיירים: זוג + שני ילדים. הגדולה בת שש ואחיה בן שלוש וחצי. הוא נגר בעל מפעל לנגרות תעשייתית והיא מנהלת לקוחות בסטודיו לעיצוב.
הבית: בן שנה באחד מיישובי השרון. הבית בנוי על מפלס אחד, גודלו 160 מ"ר בנוי על חצי דונם מגרש: שלושה חדרי שינה וממ"ד. הבית נבנה כתוספת לבית ישן שעמד בשטח.
החזון: תפיסת חיים של הוקרת הפשטות, גמישות מחשבתית ומציאת פתרונות לא שגרתיים - הם שהובילו אותנו בבניית הבית שלנו. במשך זמן רב חיפשנו "בית של פעם" על מנת לשפץ אותו, ומכיוון שלא מצאנו בדיוק מה שרצינו, החלטנו לבנות לנו בית שכזה. בית חדש שמשדר היסטוריה. במשך השנים, תוך מחקר והתבוננות רבה בבתים, גיבשנו את הקו שלנו וידענו בדיוק מה אנחנו רוצים ואוהבים: אווירה של חום, לראות את הילדים מתרוצצים מול העיניים שלנו ולא מכונסים בחדרים או במרתף. זה היה הקו המנחה ליצירת חלל פתוח וגדול ללא חציצות.
רצינו שהחלל המרכזי יהיה רחב ממדים, עם תקרה גבוהה. מרכז של חופש שיישרה אווירה מזמינה, כי אנחנו מאוד אוהבים לבלות בבית ולארח. היה לנו חשוב לשמור על קווים פשוטים, צנועים ונקיים. להכניס הרבה אור טבעי באמצעות מפתחים גדולים. לאורך השנים אספנו ושיפצנו הרבה פריטי וינטג' שמצאנו בדרכים. כיום, הם מצאו את מקומם בבית החדש והם מוסיפים לו המון חן וקסם.
תיאור כללי של השיפוץ: תוספת בנייה לבית הקיים: מאחר שידענו שאנו מוגבלים מבחינה תקציבית, החלטנו לנצל את ההרחבה המותרת ולא לשלם עוד על אישורים נוספים (בית של 160 מ"ר על שטח של 500 מ"ר), ומכאן יצאנו לדרך.
האילוצים איתם נאלצנו להתמודד היו קיר משותף ארוך דו משפחתי ומבנה השטח שהינו צר וארוך. אחרי כמה שרטוטים הבנו שהמבנה הכי נכון הוא מבנה בצורת L, עם חלל אחד מרכזי ואזור מגורים פרטי ונסתר יותר.
כמו כן, היתה לנו התלבטות היכן למקם את הפרגולה המרכזית. מבנה השטח שלנו והעובדה שמקיפים אותנו שלושה בתים הביאו להחלטה שהגינה הקדמית תהיה זו שאנו יושבים בה. כך שבעצם אין לנו דלת כניסה לבית, והכניסה היא דרך הרחבה, שם ממוקמות שלוש דלתות זהות וגבוהות מאוד, שכל אחת מהן משמשת ככניסה או יציאה מהבית. הדלתות, 3.20 מטר גובה, מכניסות את החוץ לתוך הבית ומרחיבות אותו ויזואלית.
חומרים טבעיים וגולמיים קיבלו ביטוי רב בעיצוב הבית – עץ, בטון, שיש טבעי ואבני סף ישראליות, למראה של פעם. כל המשקופים, הדלתות, התריסים והחלונות בבית צבועים ביד במברשת.
מכיוון שאנחנו אוהבים לארח ולבשל, רצינו מטבח פתוח עם שולחן גדול במרכזו, שסביבו הכל מתרכז – ארוחות, עבודה על המחשב, הכנת שיעורי בית והוא אף משמש אותנו כמשטח עבודה.
הבית כולו מרוצף ברצפת עץ אלון מלא, הבנויה מלוחות שאינם במידה אחידה. הרצפה אינה מודבקת, היא מונחת על גבי ספוג של פרקטים, מה שנותן תחושה של עץ אמיתי שזז. כך הבית מקבל תחושה ש"התיישב" כבר על השטח. החלונות והדלתות בבית עשויים מעץ מלא, כולל תריסים. בכדי שלא יתקבל מראה כבד מדי של עץ טבעי צבענו אותם בצבע אפור אבן.
משך השיפוץ: הבנייה ארכה כ-13 חודשים, לא כולל אישורים והגשת תוכניות בעירייה, אשר ארכו שנה נוספת. לצורך הגשת תוכניות לעירייה נעזרנו באדריכל.
במטבח: ארונות כמו בבראסרי
נכנסים לבית דרך הפרגולה הרחבה והגבוהה לחלל אחד גדול ופתוח. התקרה הינה תקרת קורות עץ עם מסבכים (כמו באסם) צבועים בלבן. גובה התקרה חמישה מטרים, היורדת באזור דלתות הכניסה לארבעה מטרים.
במטבח ארונות תחתונים צבועים בשחור בהשראת הבראסרי בתל אביב (חלום של בעלת הבית, כולל הידיות מפליז שעשה אסף). את הכיור של חברת Royal Doulton האנגלית אסף מצא בהריסות של בית בפירוק, הוא במראה עתיק עם פיצוצים בגלזורה. אסף שיפץ אותו ועשה ציפוי פנימי. המשטח הינו שיש קררה בגוונים של לבן ואפור.
במרכז החלל שולחן מעץ אלון באורך שלושה מטר עם רגליים חרוטות מעץ מלא במראה צרפתי. לאורך השולחן - ספסל עץ צבוע בלבן ומצדו השני כסאות עץ שקיבלנו במתנה מחברים. מעל השולחן: שלוש מנורות זכוכית מעוטרת בצורות שונות שנמצאו בשוק הפשפשים. אסף חיבר להן שרשראות והן תלויות באופן לא סימטרי. על הקיר ממול שני ארונות stand alone בצבע ירוק בקבוק ועליהם תצוגה של כלים אשר נאספו עם השנים. חלקם משמשים לתצוגה ורובם לשימוש יומיומי.
בסלון: פינת ילדים מאחורי המזנון
את הספה בסלון בנה אסף, אורכה 2.40 מטרים והיא המרופדת בבד חום ניטרלי של tricia guild. ממולה שתי כורסאות שנמצאו ברחוב ורופדו כל אחת בבד אחר. השטיח הינו שטיח פרסי מקורי מבית סבתא.
כיסא נוסף שממוקם בסלון הובא ממספרה שנסגרה והוא שופץ ונצבע בירוק תעשייתי והחלקים שלו צופו בניקל. את הבסיס לכיסא אסף חרט במחרטה ידנית מעץ מלא.
על מנת ליצור הפרדה בחלל הגדול השתמשנו במזנון שקיבלנו מסבתא במתנה, ובכדי שלא יהיה לו מראה כבד מאוד, הוספנו לו פלטה עליונה צבועה בצבע אבן המתאים לגוונים של החלל. מאחורי המזנון נוצר חלל המשמש כפינה לילדים. בפינה יש משטח עץ ועליו מזרן עם כריות וממול שידה שצבועה בצהוב ועליו מונחת הטלוויזיה. עוד בפינה: שולחן מטבח מסבתא, מצופה פורמייקה כתומה שהפך לשולחן יצירה לילדים.
שירותי האורחים חולקו למבואה ובה כיור לשטיפת ידיים וחדר שירותים בנפרד. הכיור מונח על שולחן עץ עם רגליים חרוטות (מוטיב שחוזר על עצמו בכל חדרי הרחצה בבית). מראה גדולה מעץ צבועה בלבן מיושן שתלויה לאורך, ומגדילה את החלל, ומהתקרה משתלשלת שנדלייר משוק הפשפשים.
בחדר הילדים: פריטי עיצוב אישיים
במסדרון בנינו קיר גבס על מנת ליצור נישה ובה מיקמנו ארון שירות וכן, בממ"ד בנינו ארון קיר גדול המשמש לאחסון. היה לנו חשוב לנצל את השטח בצורה מקסימלית וליצור הרבה מקומות אחסון.
בחדר השינה של הילדים ישנן מיטות שונות בכדי ליצור ייחודיות לכל ילד (בת ובן) וכן שידה רחבה ובה ספרים ופריטי עיצוב ייחודיים ואישיים של הילדים. מעל השידה משטח עץ המשמש כלוח תמונות של הילדים והמשפחה. מעל למיטה של כל ילד אוסף מסגרות שונות עם תמונות שלהם.
היה לנו חשוב שחדר הרחצה של הילדים יהיה רחב וגדול. אנחנו מאוד אוהבים מראה של בטון, אבל לטובת הפרקטיות קנינו אמבטיה רגילה, אך גדולה, וחיפינו אותה בלוחות בטון. הקרמיקות הינן קרמיקות לבנות של פעם בגודל 15X15.את הרצפה בחרנו לאחר שראינו אותה במכולת במתחם התחנה בתל אביב. אלו מרצפות בטון של גלוסקא, הנעשות בעבודת יד. הארון האדום עבר אתנו מהדירה הקודמת ומצא את מקומו הטבעי שם והוא משמש כמקום אחסון, שכן, אין לנו מגירות מתחת לכיור. הכיור הינו כיור של מטבח פשוט בגודל 40X60 והוא מונח על שולחן עץ צבוע ירוק. מעליו מראה עם מסגרת עץ אלון בצבע טבעי ומתחתיו - סלי כביסה.
בחדר המשחקים: עץ משאלות קסום
בחדר המשחקים של הילדים ממוקם ארון עץ stand alone המשמש לאחסון ולביגוד של הילדה. המחשבה היא שבעתיד לכל ילד יהיה חדר נפרד משלו ולכן הארון. בחדר סלון מיניאטורי אשר נקנה על ידי סבתא בחיסול של חנות ללבני נשים (הוא היה בחלון ראווה והיא שכנעה את בעלת החנות למכור לה אותו). עוד בחדר: שידת מגירות אשר היתה בעבר שימשה כשידת החתלה הוסבה לשידה לאחסון צעצועים. את הטירה ועץ המשאלות עם הפיות, בנה אסף במיוחד כמתנת יום הולדת לבתנו כשמלאו לה ארבע שנים.
בחדר השינה מזרן על הרצפה (ככה אנחנו אוהבים לישון מאז ומתמיד) וארון קיר גדול במקום חדר ארונות. במקלחון רצפת בטון, כיור המונח על שולחן לבן ומראה מעץ מלא עם פיתוחים הצבועה באפור. בחדר חלונות צרפתיים גדולים המשקיפים לגינה ולפרגולה ומעל המיטה (במקום וילונות) חלון רחב מאוד המכניס הרבה אור לחדר.
בגינה: צמחייה ארץ ישראלית
הגינה גם היא במראה פראי וטבעי ולא מעוצבת מדי, על מנת שתשלים את המראה והאווירה שהבית משדר. השתדלנו לשתול צמחייה ארץ ישראלית ובכניסה לבית יש עץ אלון תבור שאהוב עלינו מאוד. האלון נשתל כמחווה היסטורית ליערות האלונים שפיארו את אזור השרון עד לתקופת הטורקים.
הפרגולה רחבה מהרגיל וגבוהה מהרגיל, צבועה בלבן ומרוצפת בדק מקורות עץ אורן. מה שנותן תחושה של resort (מחסה) רחב ידיים. גם בפרגולה יש שולחן מאוד גדול, אך בחוץ הרשינו לעצמנו להשתולל יותר עם צבעוניות וצבענו אותו בטורקיז.
דבר המעצב: מעצם היות אסף נגר ואומן (דור שלישי של חרטי עץ) והאהבה שלי לעיצוב התהליך כולו היה מהנה כאשר חלוקת העבודה היתה ברורה. אסף ניהל את הבנייה ואת הקשר עם אנשי המקצוע. ההחלטות היו משותפות, כאשר הגענו להסכמה כמעט על כל פריט בבית ומצאנו פתרונות יצירתיים כדי לתת מענה לכל משאלה שלנו.
במהלך התהליך, הבנתי שאני מאוד אוהבת ונהנית לעסוק בעיצוב ובהום סטיילינג ואף עשיתי קורס מקיף בעיצוב פנים.
אסף ואני נהגנו להתבונן בבתים בבנייה, במגזינים, באינטרנט ובספרי עיצוב. עבדנו בשלבים כאשר בכל שלב התייעצנו עם חברים מעצבים והשתדלנו להקשיב לאנשים שעברו תהליך בנייה וללמוד מנסיונם. בסופו של דבר הלכנו עם הלב שלנו בהחלטות העיצוביות.
טיפ: בתקופת התכנון והבנייה הסתובבנו עם מצלמה וצילמנו כל בית/ פריט/ תמונה ממגזין שאהבנו. פתחנו תיקייה במחשב ובה ריכזנו את כל התמונות שאספנו. באמצעותן קיבלנו השראה והחלטות טובות.
כמו כן, הסתובננו תמיד עם מטר, וכך לכל מקום שהגענו יכולנו למדוד ולקבל מושג של פרופורציות וגדלים (זה כולל במקומות לא שגרתיים כמו חנויות, מסעדות וכו').
תכנון, עיצוב ונגרות: הילה ואסף
במדור הקודם: תל אביבית משגעת עם חוש הומור
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו