הדייר: רווק בן 33 העוסק בעיצוב חלונות ראווה.
הדירה: 2.5 חדרים, 62 מ"ר, באחד הרחובות הנחשקים ביותר במרכז תל אביב. היא ממוקמת בקומה הרביעית של בניין בן כ-40 שנה. הדירה הייתה אפלה ומוזנחת, עם שפריץ בסגנון שנות השבעים שהצהיב, רטיבויות בתקרה, ואם לקחת בחשבון עדויות דוממות שעל הקירות, כנראה שהייתה בעבר גם איזו דליפת גז מסוכנת.
החזון: למרות שהדייר הוא מעצב (ואולי בגלל זה) הוא רצה בית נוח במראה קלאסי ונקי, מבלי שיאבד את אווירת הביתיות. מסיבה זו פריטי דקורציה ותאורה רבים נקנו בשוק הפשפשים. אחד החלומות שלו, עוד מגיל צעיר בבית הוריו, היה שיהיה בדירה קיר לבנים לבן.
משך השיפוץ: כ-4 חודשים.
עלות השיפוץ: כ-350 אלף שקל, שכללו הריסת קירות קיימים, ריצוף, איטום חדרים רטובים והגג, החלפת מערכות האינסטלציה והחשמל, החלפת כל מסגרות האלומיניום בדירה, החלפת דלתות, אביזרי חשמל, ריהוט ועוד.
הריצוף: גרניט פורצלן ספרדי
למרות שמבחינת שימושים פונקציונאליים לא נעשו שינויים רבים בדירה, וייעודם של החדרים נשאר כבמקור, כל קירות הדירה מלבד שניים נהרסו ונבנו מחדש במיקומים שונים.
פלטת הצבעים שנבחרה לעיצוב הבסיסי הייתה לבן ואפור, וכל האלמנטים הקבועים בדירה, כגון הריצוף, חיפויי הקירות, הדלתות והמטבח, עוצבו ונקנו בהתאמה. הריצוף הוא אחיד בכל הבית – אריחי 60X60 מגרניט פורצלן ספרדי בצבע אפור בטון.
מסדרון הכניסה: המסדרון היה צר וארוך ולא ניתן היה לשנות את מידותיו מאחר שמצידו האחד הוא גובל בקיר של השכנה, ובצידו השני הוא גובל בקיר של חדר העבודה, שרצינו לשמור אותו בשלמותו בשאיפה שיהפוך יום אחד לחדר ילדים.
כדי לשנות את צורת המסדרון הקטנתי מעט את המקלחת והרחבתי את חדר השינה. בכך נוצר קיר מדורג שמעניק תחושת פתיחות רבה יותר מזו שהייתה. את השידה שמוצבת שם קניתי בשוק הפשפשים בחנות של מוצרי עץ אפריקאי, כשאת ראש הזכוכית הירוק הביא בעל הדירה.
רוצים להתקשר? יש טלפון חוגה אדום
הסלון: מאחר שאחת הדרישות של הדייר הייתה להשאיר את היציאה מן הסלון אל המרפסת, לא ניתן היה לשנות את מיקום הסלון. מה שכן השתנה זו הוויטרינה – לפני השיפוץ זו הייתה ויטרינת עץ שאופיינית לבתים תל אביביים ישנים, והחלפתי אותה לוויטרינה בעלת פרופיל בלגי.
בכדי לשוות לחלל המרכזי של הדירה אווירה חמה ולא מנוכרת, שנוצרו בשל השימוש בצבעי לבן ואפור, הריפוד של הריהוט בסלון הוא בגווני ירוק. בין הפריטים אותם הביא הדייר מדירתו הקודמת הייתה שידת פח דמוית לוקר בצבע אדום, שמשמשת כמעמד לטלוויזיה, ומכאן הצטרף צבע נוסף לפלטה. גם טלפון החוגה ברוח שנות ה-60 הוא בצבע אדום. את המנורה שעל החצובה וסטנד העיתונים מצאתי בשוק הפשפשים.
השולחן בסלון, בעיצוב רטרו של שנות ה-70, נרכש ביפו והוא בעל קו נקי ועשוי משילוב של עץ עם ניקל. השטיח הוא שטיח סטנדרטי שנחתך במידות מדויקות לחלל. גוף התאורה הוא מודרני יותר, ונרכש בהביטאט.
את מדפי העץ הכין נגר בהזמנה מיוחדת, והם מוסיפים אווירה חמה וביתית, למרות שהלקוח בתחילה התנגד (וטוב שהתעקשתי). בנוסף, קיר אחד נצבע בגוון אפור השונה במעט מגוון הרצפה ומגוון האלומיניום. וכמובן – הקיר הנגדי הוא קיר הלבנים שהלקוח כל כך רצה.
השמפו הכחול במקלחת? עניין של התאמת צבעים
המטבח: הדירה, למרות היותה בעלת שלושה כיווני אוויר ואור, הייתה חשוכה. בכדי לפתור עניין זה בוטלה מרפסת השירות במטבח, והחלון הגדול שלה הפך לחלק בלתי נפרד מהמטבח החדש.
העברתי את ארונות המטבח לצד השני של הקיר, כשדרישת הדייר הייתה שהם יהיו בצבע לבן-אפור. הארונות הם מפורמייקה מבריקה בארונות התחתונים, כשהקלאפות (הארונות העליונים) הם מזכוכית שבתוכה משולבת תאורה. משטח העבודה הוא שיש קיסר וגב המשטח הוא פסיפס לבן. השולחן והכיסאות נבחרו בעיקר בגלל החומר שהם עשויים ממנו – זכוכית בשילוב ניקל מט. גם במטבח שולבו אלמנטים צבעוניים ומיוחדים, כמו סיר פסטה משנות ה-50 ומשקל ומחבתות בצבע אדום.
לאחר שבירת הקירות, התברר כי בניגוד לתוכניות המקוריות שהיו בידיי, ישנו עמוד קונסטרוקטיבי בקיר המפריד בין המטבח לסלון. לאחר שהתברר שעלות הזזתו תייקר את השיפוץ בעוד 50 אלף שקל, החלטתי להדגיש את הימצאותו באמצעות חיפויו בלבני סיליקט לבנות. היום זוהי אחת הפינות האהובות על בעל הדירה.
חדר הרחצה: בכדי לחסוך בעלויות האינסטלציה, הושאר חדר הרחצה במקומו המקורי. החלון הקטן שמתחתיו ארון הכביסה נפתח והפך לחלון של 60X1.20 מטר, בשביל להאיר את חדר האמבטיה.
הארונות נבנו על ידי נגר בהזמנה מיוחדת, והמקלחת מחופה עד גובה התקרה באריחים לבנים. כמו כן נבנו מדפים מעל השירותים ובתוך המקלחון – שחופו גם הם באותם האריחים. המקלחון וארון השירות הם מזכוכית קררה – זכוכית שעליה תבליט משבצת. דרך אגב, הצבע הכחול של השמפו והסבון במקלחת הוא לא מקרי – הלקוח קונה אותם במיוחד כדי שתהיה התאמת צבעים.
הצבע הכחול שולט גם במרפסת
חדר העבודה: מדובר בחדר קטן שלא עשיתי בו שינויים אדריכליים. הקירות נבצעו בצהוב, והארונות הם לוקרים בעיצוב של פעם. גוף התאורה נקנה באיקאה.
חדר השינה: כאמור, הגדלנו אותו על חשבון הכניסה והסלון. דלת היציאה למרפסת נסגרה והפכה לחלון של 80X80, ולידו פתחתי חלון נוסף במידות דומות. המיטה שייכת לבעל הבית, והיא רק נצבעה מחדש.
השידות נקנו על ידי הלקוח, שהפנים את עניין שילוב העץ בעיצוב הכללי. הארון הוא ארון נישה בעל דלתות הזזה מזכוכית, שתוכנן על ידי ובוצע בהזמנה מיוחדת. השארית שנותרה מהשטיח בסלון משמשת עכשיו כשטיח בחדר השינה.
המרפסת: במקום התריסים הישנים הותקנו תריסי גלילה שמאפשרים שלושה מצבים – פתיחה מלאה, סגירה מלאה ופתיחת שלבים. המדרגה שעליה יורד התריס הוגבהה, כדי שתוכל לשמש כספסל ישיבה. השיש הוחלף בשיש קיסר חדש. השילוב של הצבע הכחול נועד לייצר עיצוב בעל מראה ים תיכוני.
דבר המעצבת: זו הייתה חוויה מדהימה מבחינה מקצועית, דווקא בגלל שהדייר הוא מעצב במקצועו. ידענו שאם יש משהו ששנינו לא מסכימים עליו אנחנו לא הולכים עליו, אבל בסוף תמיד הגענו לעמק השווה.
טיפ: אל תפחדו להשתמש בצבעים, אבל תמיד תשמרו על איזון ביניהם – לא יותר משלוש נקודות צבע בחלל אחד. הכוונה היא שיש ליצור משולש של נקודות צבע, כמו שנוצר למשל בין הפריטים במטבח.
פריט אהוב: הוויטרינה בסלון, שהתעקשתי עליה למרות העלויות הגבוהות שלה. היא מוסיפה לסלון אינטימיות מצד אחד, אך מצד שני היא עומדת בפני עצמה ולא מהווה חלק מהסלון. זה מהווה יתרון כי אפשר לשבת במרפסת ולהתנתק משאר הבית.
פרגון לאיש מקצוע: רמי אינדיבו (052-2495640), שהיה אחראי לעבודות האלומיניום. הוא לא מפחד מעבודה קשה והבין בקלות את הסגנון והדרישות שלי כמעצבת.
המעצבת: חן דה פיצ'וטו | אדריכלות ועיצוב פנים (052-2770544)
יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו