הדיירת: אני – מעצבת מוצר, יוצרת ומלבישת בתים, בת 32, הכלבה שלי מילי ושתי חתולות יפהפיות ושעירות.
הדירה: דירה שטחה 60 מ"ר וכוללת שניים וחצי חדרים בבניין בן כ-45 שנה בגבעתיים. הדירה הייתה ריקה, אחרי שישה מחזורי השכרה, הקירות היו מקולפים, חוטי חשמל עברו ממקום למקום, חלקם סתם השתלשלו ולא היה ברור מהו שימושם. ארון המטבח היה תלוי על בלימה ושבור, הקירות היו מלוכלכים, צבע המשקופים הלא מוגדר היה סדוק ומתקלף.
החזון: שכרתי את הדירה אחרי פרידה מטלטלת ופירוק זוגיות. בשל מצבה הדירה הייתה זולה והתאימה לתקציב שלי. בנוסף, רציתי פרויקט שיקום מאפס, לשקם אותו ותוך כדי כך את עצמי. רציתי ליצור מקום שיכיל אותי מחדש.
משך השיפוץ: כחצי שנה.
עלות השיפוץ: 30 אלף שקל.
מכיוון שהדירה שכורה לא שברתי קירות. עבדתי עם אלה שהיו, כפי שהיו. קניתי כמה רהיטים ואת חלקם שיפצתי. הבית שלי מכיל אותי ומבטא את מי שאני לאורך השנים, והוא משובץ בעבודות אמנות ועיצוב שונות שיצרתי מאז לימודיי, בהן עבודות קרמיקה ובד, חיתוכי לייזר, ציורים, ועבודות בטכניקות שהושאלו מעולם הצורפות.
בכניסה לדירה יש מבואה שנצבעה בוורוד. יש בה שידה שהכנתי מארגז תחמושת ישן שצבעתי והוספתי לו רגלי מתכת מושחרות, ומדפי ספרים. המבואה הפכה לחלל אישי במיוחד עם אסופה של פריטים אישיים שיש להם קשר גלוי וסמוי אליי. כבר מהכניסה ניכרת האהבה שלי לאלמנטים שאני אוספת בטבע, ברחוב ואפילו בזבל, מאמצת אותם ונותנת להם חיים ומשמעות חדשה, עם נגיעה אמנותית ואישית.
מהמבואה יש דלת המובילה לסלון. באופן לא שגרתי התחלתי את עיצוב הסלון בשטיח. נתקלתי בו במקרה בחנות בדולינה והתאהבתי. יש בו שמחה שרציתי להכניס לחלל המרכזי ואליי, והצבע הוורוד השולט אומר כולו נשיות. זו האווירה שרציתי ליצור. הססגוניות שלו הכתיבה את המשך עיצוב הסלון: הקירות נצבעו באפור כדי למתן ולהרגיע, ובחרתי ספה בירוק-זהוב שהוספתי לה המוני כריות רכות ומזמינות בירוק-זהוב ובאפור. כורסה שהייתה לי עברה שיפוץ, צביעה, וריפוד מחדש ומעליה תליתי מנורה עם אהיל שיצרתי ממחזיקי מפתחות בחיבורים קרים. באותה פינה תלויה תמונה שציירתי בהשראת הסרט "עד קצה העולם" (Into the Wild). הקיר המרכזי, קיר הכוח בסלון, צבוע באפור כהה יותר ותלויות עליו שתי עבודות "קולור בלוק" שיצרתי.
במדור הקודם: וילה משגעת של 450 מ"ר בשרון
דלת נוספת מובילה מהמבואה לחדר השינה. האילוץ המרכזי בחדר היה ארון קיר ענק ומכוער, עם מנעולי דלת חיצוניים במקום ידיות. המטרה הייתה לעדן אותו ולגרום לו להתמזג בקירות החדר ולכן צבעתי אותו בצבע מותאם לעץ (פוליאור) בגוון זהה לזה של הקיר (ירוק מרווה). מסביב לחדר על הקירות סמוך לתקרה צבעתי פס לבן, מעין "קרניז", כדי ליצור תחושה של האחדה ותקרה מרחפת. לארון הוספתי כפתורי ידיות צבעוניים משוק הפשפשים ועל החלון תליתי וילון לבן מתנפנף.
למיטה עיצבתי ראש מיטה מסוגנן מראטן, ותליתי לידה מנורת קריאה שתלויה דרך התקרה. על הקיר תלויה עבודה שיצרתי מצינור טפטפות באורכים משתנים, צבועים – מעין אגרטל ורטיקלי שיכול להכיל פרחים חיים. את העבודה יצרתי בהשראת הספר "כמה טוב להיות פרח קיר" (סטיבן צ'בוסקי), ובה רציתי לבטא בה את התהליך האישי שאני עוברת: המעבר שבין התבגרות לבגרות. התוצאה היא החדר הכי עוטף, עם צבעוניות שקטה ותאורה רכה.
המהפך המשמעותי ביותר בדירה קרה במטבח, שהיה מוזנח, מלוכלך ורעוע. קניתי ארון עליון והארונות התחתונים נצבעו בצבע תואם ונוספו להם ידיות. את הקרמיקה הישנה צבעתי בצבע ייעודי, ועל אחד הקירות הדבקתי טפט שעיצבתי (הודפס בוואלי). מצאתי ברחוב שולחן עגול שבור, שייפתי וצבעתי אותו, והוספתי שני כיסאות מעץ גושני גס. השבור מהרחוב הוא בדיוק השלם שהתאים לי.
פריט אהוב: שעון קוקייה שבור שתלוי בכניסה. קניתי אותו במהלך שיטוט בשוק הפשפשים, והמוכר ניסה להסביר לי כיצד לתקן את אותו אבל רציתי אותו בדיוק כך. מעליו, במסגרת מעליו, במסגרת ישנה שגם היא משוק הפשפשים, כתובות מילים מתוך שירה של דניאלה ספקטור "כל הדברים היפים באמת": "כל הדברים היפים באמת מתגלים בזמנם האיטי הבלתי מתחשב".
דבר המעצבת: שיפצתי, קדחתי, צבעתי, ניקיתי, צבעתי שוב - והקמתי לתחייה את הבית ואותי בתוכו. להיות המעצבת והדיירת באותו הפרויקט, זה יתרון אדיר וגם קושי רב עבור הפרפקציוניסטים שבינינו. נהניתי לחוות את מה שחווים לקוחות שלי, למשל בחירת הצבעים, החומרים, העיסוק הבלתי פוסק בתקציב, בכריות, ובשאלה האינסופית "מה לעזאזל עושים עם הקיר הזה?!" (יש קיר כזה בכל חלל). גיליתי שעיצוב הוא דבר נושם, שהוא תהליכי ונבנה בשלבים הנסמכים זה על זה. אני בטוחה שזה גילוי שיעזור לי גם מול לקוחות בהמשך – ההבנה שעיצוב קורה לאיטו, שהוא מחובר אליי, ושאם אתחיל שוב הוא יהיה שונה לגמרי, מהמם לגמרי ועדיין – אני לגמרי.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
טיפ: דיירים רבים בדירות שכורות ומתקשים "לשחרר" את הכיס לטובת המגורים הארעיים, אבל כדאי לזכור שהדבר היחידי שחייב להישאר מאחור הוא הצבע על הקירות. פריטים אחרים – רהיטים, פריטי טקסטיל או עציצים – יעברו אתכם הלאה. את הצבע, אגב, כיף לשנות ולהחליף מפעם בפעם. זה השינוי הזול ביותר והמשמעותי ביותר שאפשר לעשות בבית.
לבעלי חיות מחמד מומלץ לקחת בחשבון את נשירת הפרווה בבחירת הטקסטיל לבית. כדי לטשטש את השערות הנושרות ואת השריטות, בחרתי, למשל, בשטיח סלון עם דוגמה עמוסת פרטים בקליעה קצרה, והספה מרופדת בצבע בהיר עם דוגמה עדינה. חשוב גם שיהיה שואב אבק טוב.
עיצוב: נגה בן אמתי
חלוקת התקציב ורשימת מכולת
צביעת קירות ותקרות בכל הבית – 2,000 שקל
שיפוץ משקופים ודלתות וצביעתם – 500 שקל
החלפת ארונות עליונים במטבח – 450 שקל
צביעת ארונות תחתונים במטבח והחלפת ידיות – 350 שקל
צביעת קרמיקה במטבח ורובה - 400 שקל
שיפוץ וצביעת ארון קיר בחדר השינה (פוליאור) – 350 שקל
הנדימן להתקנות וחיבור מנורות – 5,500 שקל
גופי תאורה טכניים – 400 שקל
גופי תאורה בתכנון עצמי – 550 שקל
מנורה משוק הפשפשים – 500 שקל
ידיות צבעוניות משוק הפשפשים – 50 שקל
מדפי מטבח – 350 שקל, איקאה
מדפים בסלון – 220 שקל, איקאה
מדף בחדר רחצה – 100 שקל, איקאה
זוג כיסאות מטבח – 500 שקל, איקאה
ספה בסלון – 5,500 שקל, ד"ר קאוץ'
שיפוץ כורסה ישנה – 1,500 שקל
אלמנטים אמנותיים שיצרתי – 1,050 שקל
שטיחים – 2,130 שקל
וילונות – 1,300 שקל, איקאה
ראש מיטה – 750 שקל, עציוב נגה בן אמתי, בנייה קשקלוע
מזנון טלויזיה – 750 שקל, איקאה
שולחן סלון – 690 שקל, קשקלוע
רגלי מתכת לקומודה DIY בכניסה – 400 שקל
מדפי ספרים מרחפים ומדף צמחייה בחדר הרחצה (בעבודת מסגר) – 1,100 שקל
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן