הדיירים: בני זוג בשנות ה-50 לחייהם ובת הזקונים שלהם. לזוג שני ילדים גדולים שעזבו את הבית. האישה היא רואת חשבון העובדת מהבית והגבר פרויקטור בתחום החקלאות.
הדירה: דירה קרקע מוגבהת בבניין סמוך לים ביישוב כפרי במרכז הארץ. הבניין, שנבנה בשנות ה-70, כולל ארבע דירות: שתי דירות קרקע ושתי דירות גג. במקור שטח הדירות היה כ-50 מ"ר כל אחת, ובשנות ה-80 נוספו עוד 25 מ"ר לכל דירה. הבניין היה במצב לא טוב וניכרו בו סימני הזמן והשחיקה הנובעת מבנייה בקרבה לים, כגון התפוררות טיח, סדקים, רטיבות ועוד.
החזון: החלום של הדיירים היה בית בעל חללים מרווחים ונעימים שתחושת החוץ נוכחת בו והוא מוצף באור טבעי, ולאפשר לנוף המשתנה של הים ללוות אותם מזריחה עד שקיעה. הם ביקשו שהבית יתאים לאופי המקום, הנוף והסביבה, ושימוש בחומרים טבעיים תוך מענה לאתגרים הרבים שנובעים מבנייה ליד הים. בנוסף רצו מקומות אחסון רבים שישתלבו בעיצוב הכללי. העקרונות שהנחו אותי בעבודתי היו מציאת יחסים נכונים בחללים עצמם וביניהם, מתן אפשרות תנועה מקסימלית ויצירת מבטי עומק המגבירים את תחושת המרחב.
משך השיפוץ: כשנה.
תיאור כללי של השיפוץ: הבית גדל לכ-160 מ"ר. בגלל מצבו של הבית ורצונם של הלקוחות נדרש שינוי מהותי, ולכן שימרנו מהבית המקורי אלמנטים קונסטרוקטיביים בלבד (עמודים וקורות). קו מנחה בתכנון היה לא להסתיר את הישן אלא לנסות לשלב אותו ולתת לו את הכבוד הראוי. כך, תמכנו קורות ישנות בקורות פלדה צבועות, קילפנו את הטיח מקורה ועמוד במטבח וחשפנו את היציקות המקוריות. התוצאה היא שהשלד של הבית הישן הוא חלק בלתי נפרד בתוך הבית החדש ולא מנסה להסתתר. בעיצוב עשינו גם שימוש באלמנטים המפרידים של הבניין המשותף: מצחיית הבטון העדינה המפרידה בין הקומות משמשת גג למבואה וממסגרת את החזית הפונה לים.
אל הכניסה לבית מובילות מספר מדרגות. דלת הכניסה לבית שקופה בחלקה ומאפשרת לראות דרך כל הבית אל הים. המבואה מרווחת וכוללת מקומות אחסון. הכניסה מובילה אל החלל הציבורי הכולל סלון ומטבח עם חלונות גדולים שדרכם רואים את הים. אל המרפסת הצמודה אפשר להגיע גם דרך הבית וגם דרך מדרגות חיצוניות המובילות לים. הבית מוקף דשא וגינה. בקומת הכניסה יש גם שני חדרי שינה (להורים ולבת) שלכל אחד צמוד חדר רחצה. בין פינת האוכל לסלון יש דלת המובילה לממ"ד, המשמש כחדר אורחים וחדר עבודה, ולמדרגות למרתף, שבו נמצא אזור השירות.
פריט אהוב: בד היוטה שבעלת הבית תפרה בעצמה והוסיפה לתשתית הפרגולה. את היוטה ניתן להסיר בחורף, כשאין בה צורך, ולהחזירה בימי הקיץ החמים.
במדור הקודם: מה שקורה במגדל: הבית המתפורר הפך לווילת פאר
דבר המעצב: אני אוהב מאוד את הים וכאן הייתה לי הזדמנות די נדירה (בישראל) להתמודד עם בנייה לידו. האתגרים בתכנון ליד הים הם רבים: שעות רבות של בוהק וסנוור, מליחות גבוהה באוויר, תקופות של סערות ורוחות חזקות מאוד, ולחות גבוהה מאוד. בעלי הבית גרים בבניין הזה יותר מ-30 שנה ולכן הם בעלי ניסיון רב בחיים סמוך לים ומבינים את המשמעות. הייתי קשוב מאד לתיאור האתגרים, ההמלצות, הלקחים והצרכים שלהם ויחד עם אנשי המקצוע השונים מצאנו פתרונות מיטביים. כך, החלטנו לטייח את הבית בטדלקט (חומר על בסיס סיד שאינו סופח מים), לצפות את האלומיניום בשכבת הגנה ולעשות גלוון מיוחד נגד חלודה לכל פריטי המתכת ולהוסיף תריסים במקומות הנחוצים. בנוסף הקפדנו על יצירת חללים מאוורררים כדי שלא יהיה מצב שהאוויר עומד ויוצר עובש.
תכנון ועיצוב: אדריכל צח רונן
טיפ: חשוב מאוד שהלקוחות יעמיקו יבינו ויסבירו מה זה בית עבורם. חלק מהתפקיד שאני לוקח על עצמי הוא לבנות יחד עם הלקוחות איזושהי היררכיה של רצונות. באדריכלות כמו בחיים, הרבה פעמים הדברים מתנגשים. אני מאמין שכדי להגיע לתוצאה נכונה צריך להבין את הקונפליקטים ולבחור את הפתרונות מתוך מודעות והבנה של היתרונות והחסרונות של כל החלטה. תמונות של בתים זמינות בשפע והן אולי יכולות לתת רעיונות, אבל לא יכולות להחליף את התהליך החשוב הזה.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן