משפט אחד של בתה הספיק לזמרת והשחקנית עינת שרוף כדי להחליט שדירת הדופלקס שלה בקומה ה-14 ברמת אביב זקוקה לשיפוץ. הבת ירדן, רופאה במקצועה, חזרה עייפה מתורנות, נשכבה בסלון ושאלה את אמא שלה למה הטלוויזיה ממוקמת בדיוק במקום שבו צריך לראות את הנוף. "זה היה משפט מכונן", אומרת שרוף, 58, אם לתאומות ירדן ושיר מנישואיה הראשונים, המתגוררת בדופלקס שגודלו 220 מ"ר עם בן זוגה המוזיקאי תמיר הרפז. "אני - רק צריך להדליק אותי. אם תגידי לי שהמטבח צריך להיות סגור, אין בעיה, אני מיד קוראת לקבלן, 'איציק!'. אני במערכת יחסית ארוכה, טפו-טפו, והתנאי היחיד הוא שבכל פעם משפצים משהו. אני אוהבת את זה. חולה על אנשי שירות. תמיר צוחק שכל יום יש אצלנו בבית מישהו שמסדר משהו - גנן, אינסטלטור, ושאני לא מצליחה להירגע בלי זה, והוא צודק".
גם את החברים שרוף מטריפה עם הרצון להחליף ולשפץ. היא אומרת "בואו נראה את הגינה, לא כדאי להחליף את הלבנים ולשים עץ דקל?", והם זורמים איתה, יודעים שהיא מכורה לשיפוצים. "כשחברים ומשפחה באים אליי הביתה ורואים שהכל הפוך, מבחינתם זה הגיוני ואין להם שום בעיה עם זה. זה דגל שאני נושאת איתי. כן, אני אוהבת שיפוצים, התחדשות. לשפץ זה כמו בוטוקס. טיפה יותר מתוח". שרוף, שניזונה מהרמוניות ופרקטיות ונוחות אצלה מעל הכל, בטוחה שיום אחד תתפרנס מזה: "תהיה לי חברה, אגיע לאנשים הביתה, אשפץ להם ואופיע בפניהם. ככה ארוויח מהכל".
"אני אוהבת להקיף עצמי בדברים שמשמחים אותי"
את השיפוץ הנוכחי, שהחל בעקבות דבריה של ירדן, הובילו טליה זנדבנק ולירון ברקאי מזנדבנק-ברקאי אדריכלים, והוא נמשך חצי שנה. "התחלנו בקטן וגם נסענו למיאמי מתוך מחשבה שהכל יסתיים כשנחזור, אבל נעשתה עבודה לא פשוטה", נזכרת שרוף. "חזרנו עם ג'ט לג, וטליה צחקה איתנו שנצא לשתות משהו ונחזור, זה תכף יהיה מוכן".
זנדבנק וברקאי מסבירות שבסידור הקודם של הסלון ישבו בני הבית והאורחים עם הגב לחלון המרכזי שצופה לים. השתיים החליטו להדגיש את הנוף, ולהפוך את הישיבה כך שאפשר יהיה ליהנות ממראה הים. במהלך השיפוץ שונה גם גרם המדרגות: קיר הגבס שהסתיר את המדרגות וכן חלקי גבס נוספים בנישות ובתקרה הוסרו, וכך נפתח החלל ונוצרה זרימה בין המפלס הציבורי התחתון ובין החלל הפרטי שלמעלה. המדרגות הוחלפו במדרגות מרחפות מברזל למראה מעודכן שמתאים לבני הזוג, וכך גם נכנס יותר אור לקומה העליונה. התכנון החדש מאפשר לבאי הבית ליהנות מהספרייה שהותקנה מתחת לגרם המדרגות ולהתרשם מהציורים הצבעוניים של שרוף. "ברגע שחשפנו את המדרגות, נפתחו ערוצי תקשורת בין המפלסים ונוצר ביניהם חיבור מיטבי. המדרגות הפכו למעין משחק, בעיקר כי לבני הזוג יש נכדים צעירים שמתרוצצים ולא נשארים רק בסלון, וסבא וסבתא רצים אחריהם. אפשר לומר שהן הכניסו רוח צחוק אלגנטית", מסבירות זנדבנק וברקאי.
חוץ משירה שרוף גם משחקת, כותבת ומנחה, אבל היא מוסיפה: "אני גם אוהבת לנוח, לבהות, לומדת טקסטים לסדרה חדשה שאשחק בה. מציירת, רוקמת, צובעת. אני יודעת מאוד איך למלא את שעות הפנאי שלי". בשנים האחרונות שרוף גם יוצרת קולאז'ים ומשלבת בהם רקמה, "כמו ההופעות שלי, שיש בהן מהכל", היא אומרת – ואף מוכרת מיצירותיה. "זו הרגשה נהדרת לעבוד על משהו שמישהו קונה ושם אצלו בבית", היא מספרת.
"עינת ותמיר אנשים מאוד יצירתיים ומאוד הקשיבו, וזה נדיר כי לקוחות אוהבים להיות מאוד בשליטה", אומרות האדריכליות. "הם אמנים ולכן נתנו לנו להציע את הרעיונות הכי טובים שלנו ונוצר דיאלוג פורה לפרויקט. החלפנו תוך כדי הביצוע רעיונות אחרי שהם ראו דברים בחו"ל. זה פרויקט שהתחיל עם המדרגות ונגמר בחוויה מרחבית אחרת לגמרי בזכות כך שסמכו עלינו".
הקורונה הסתיימה, אפשר להפסיק לבשל
לדירה נבחר סגנון עיצוב מודרניסטי (חיפויים וריצופים: חזי בנק, גופי תאורה: קרני תכלת, ריהוט: טולמנ'ס) עם דגש על שימוש בעץ וברזל ושילוב צבעי יסוד. בקומה התחתונה הותקן פרקט בהיר (Parqueteam) ואילו בקומה העליונה נשאר פרקט עץ צבוע בשחור – מדרך נוח לבני הזוג ולארבעת הנכדים (9, 8, 5 ו-4 וחצי) שהולכים יחפים.
מול דלת הכניסה תלויה חמסה של האמנית ג'ודי ארט, שמחברת את שרוף לבית ילדותה. "המקום שאתה גר בו חייב להיות נעים לעין, מרגיע. הוא המקלט מכל מה שקורה בחוץ, מזה שצופר וההוא שמתעצבן. כשפותחים את הדלת, צריכה להיות שלווה, ואצלי יש גם חיבור לפעם. כמה שאני חיה את העידן של היום, יש לי חיבור למסורת ובעיקר לנוסטלגיה, געגועים לעבר, לילדות. החמסה היא משהו שעובר בין הדורות", היא מספרת.
בקומה הראשונה מטבח גדול ופינת אוכל, שעוצבו עוד בשיפוץ הקודם ומאופיינים בקווים נקיים. "המטבח שלי יפה ומעוצב ויש בו אי גדול, אבל אני יכולה להעיד שהארוחות הכי טובות שאכלתי בחיי היו במטבחים קטנים, הכי פחות מעוצבים, עם כלים מפעם והכי ברדק. בעיניי הארוחות הטובות לא קשורות בכלל למראה המטבח אלא לאיזו נשמה יש לו", מספרת שרוף. בבית שניהם מבשלים, כל פעם משהו אחר, בהשפעת ספרים ומתכונים.
שרוף אוהבת ארוחות מעוצבות, נרות, בקבוק יין, גביעים יפים, ויש לה אוסף כלי קרמיקה מכל העולם, "דברים יפים שלא רואים אצל כל אחד. בחלום שלי יש ארוחות, מפה לבנה צחורה, כלים מתאימים והכל מדהים, ואז באים הילדים והנכדים ופתאום הכל נהיה בלגן. לכן איתם אני עושה פחות עניין מהארוחות", היא מגלה. באחד הסגרים החליטה לבשל קציצות פרסה, עבדה יום שלם, רק לא ידעה שצריך לבשל את הפרסה קודם לכן. "זו הייתה בעיה, היו לתמיר כאבי בטן. הוא ירד למטה עם שלט: הקורונה הסתיימה, אפשר להפסיק לבשל. לא נעים אבל זה מה שיש", היא צוחקת.
בקומת הכניסה יש גם חדר כביסה וחדר שירות עם ארון שתוכנן במיוחד לחומרי הניקוי. שירותי האורחים, שהיו שחורים וכבדי מראה, עברו מהפך גדול: הקירות נצבעו בצבעים בהירים, הכלים הסניטריים הוחלפו, ונוספה מראה עגולה הממשיכה מתחת למשטח הכיור ומודגשת בתאורה ייעודית.
פריטי האמנות הרבים שבני הזוג קנו במהלך נסיעותיהם להופעות בעולם מסודרים בשתי ספריות ברזל שחורות מינימליסטיות ובמקומות נוספים בבית. "יצרנו חוויה כמו טיול בעולם", מסבירות האדריכליות. "בכניסה ספרייה קטנה מברזל שחור טבעי שתומכת בספרייה המרכזית ומרמזת על מה שהולך לקרות – ספרייה גדולה יותר שממציגה אוספים מתחלפים. זה היה מהלך ניטרלי שיכיל את כל הרעיונות בחלל אינטראקטיבי כשהספרים חשופים". במרפסת, הנמשכת מהמטבח לקצה הסלון וכוללת מטבח חיצוני, הוחלף הריצוף מאריחי קרמיקה מדוקקים לריצוף אבן טבעית משתלבת, העמדת הריהוט שונתה וטופלה הגינה החיצונית.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
מהרעש אל השקט
בקומה השנייה נמצאים חדר השינה וחדרי העבודה של בני הזוג. האדריכליות הוסיפו דלתות הזזה מזכוכית בין חדר השינה לחדר הארונות הצמוד כדי ליצור מראה נקי אבל לא אטום. כדי ליצור אווירה רגועה בחדר השינה נצבעו הקירות והתקרה בגון פנינה בהיר, ואחד הקירות חופה בטפט עם הדפס קש. על קיר הזכוכית נתלה וילון פשתן בהיר, והמיטה רופדה בבד פשתן טבעי בגוונים בהירים עם מוטיב עלים עדין. שטיח צבעוני הוחלף בשטיח בגוני קפה עם פרחים עדינים (צמר שטיחים), והכורסה רופדה בכחול ומוסיפה צבע לחדר. "עינת זזה כל היום, מופיעה, שרה ומקפצת על הבמות, משחקת בתיאטרון ובין לבין מתראיינת לתוכניות טלוויזיה", אומרת המעצבת אורנה בר מסטודיו "אורנה ומינה" ברמת השרון, "הבנתי שאני צריכה לשמור על האופי התוסס שלה אבל ליצור חדר שינה שקט". למרפסת הצמודה נוספו צמחים ירוקים.
בחדר העבודה של שרוף, החדר האהוב עליה בבית, היא שומרת את כל הפריטים שהיא אוספת, אלו שהבנות שלה לא מבינות מה היא עושה איתם. "אני אגרנית ואספנית והן מינימליסטיות, ההפך ממני. אני אוספת קופסאות וינטג' מכל העולם, מחברות עם כריכה מיוחדת, גלויות, עטיפות מיוחדות, ותמיד בסוף עושה עם זה משהו. אני אוהבת להקיף עצמי בדברים שמשמחים אותי, מזכירים לי מקומות, ויש במקום הזה את סיפור המסע שלי". במהלך השיפוץ נוספו לחדר יחידות אחסון כדי לסייע בארגון החפצים.
בעוד חדר העבודה וההקלטות של הרפז לא נזקק לשיפוץ, אבל על דלתות הזכוכית עם הפרופיל הבלגי הלבן נתלו וילונות פשתן עדינים, שקופים למחצה. גם חדרי הרחצה לא שופצו הפעם.
עינת, את שרה גם באמבטיה?
"אני לא רק שרה באמבטיה, אלא גם רוקדת".
יש עוד משהו שאת חולמת עליו בבית?
"שיהיו בו רק שמחות".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן