הבית: דירה בקומה ראשונה בבניין משנות ה-70 בלב תל אביב. שטח הדירה 96 מ"ר ויש בה 4 חדרים. הבניין הישן במצב יחסית טוב, אך הדירה הייתה מאוד מוזנחת ומיושנת, מרובת חללים קטנים וקלסטרופוביים.
שוברים הכל ומתחילים מחדש
החזון: הדיירים חלמו לייצר מרחב שימושי ונעים שמאפשר ריבוי פונקציות בחלל לא גדול. הקווים המנחים היו לייצר דירה מוארת ובהירה כמה שאפשר, וניצול החללים בצורה המיטבית למגורים ולאחסון. היו מספר אילוצים שנאלצנו להתמודד אתם כמו גובה התקרה בחלל מאוד נמוך ו- 4 עמודים קונסטרוקטיביים שפרוסים לאורך הדירה וממוקמים יחסית באמצע החלל.
משך השיפוץ: 6 חודשים.
השיפוץ החל בשבירת פנים הדירה, הכול כולל הכול, לא השארנו אפילו את המעקה של המרפסת. כל הדירה תוכננה מחדש כדף חלק והשיפוץ היה ממוסגר בתקציב שנקבע והוערך מראש. הלקוחות הבינו את כל האילוצים ואת התכנון שהכנתי להם והיינו יחד באותה דעה. כשמתרגמים את בקשות הלקוח לעיצוב נכון ומדויק שעונה על הצרכים, מגיעים לתוצרים עם טביעת אצבע ייחודית.
מבואת הכניסה היא בצורת מסדרון, כחלק מקירות הדירה המקורית, והיא לא ניתנת לשינוי. יצרתי לה מעין מסגרת עם ארון הנגרות המרכזי ביחד עם הקיר שפוגש אותו, וניסיתי להרחיב את היציאה מהמבואה באמצעות הגדלת מסגרת הנגרות סביבה והנמכת התקרה, שתתיישר לגובה הנגרות שעוטפת אותה ותעניק הרגשה של פתיחות שנכנסים הביתה. החלל המרכזי כולל את המטבח, סלון וחדר עבודה ומשחקים לילדים. האילוץ המרכזי ביצירת התכנון בדירה היה להתחשב בחלל עם גובה נתון של 2.50 מטרים ועמודים קונסטרוקטיביים מאוד בומבסטיים, שמכתיבים את החלוקה של החללים. החלטנו לחשוף את העמודים ולהראות את "החומר", וכדי להעניק תחושת מרחב יצרנו על גבי אחד מהם מחיצה אוורירית שחוצצת בין פינת העבודה והסלון, מהלך שמאפשר אינטראקציה בין החללים ובמקביל מעניק תחושת גודל ומרחב. כדי לתת מענה נוסף לצרכים של בני הבית וניצול חללים מרבי הוספנו גם פינת משחק ואחסון לילדים ששומרת על אינטראקציה עם הסלון, בהמשך היחידה של המחיצה ומאחורי עמוד שהוחלט לתת לו את האופי של גמר נגרות לבן. הספה בסלון תוכננה במיוחד במידות שמתאימות לשטח שנוצר בין שני העמודים. את קיר הטלוויזיה החלטנו להשאיר כמה שיותר נקי כדי לתת את הפוקוס לקיר המחיצה מנגרות.
המטבח מוגדר ע"י העמוד התומך הראשון שמחלק את הדירה שחשפנו, עליו תוכנן האי שעוטף אותו ומאחורי האי יחידה קבועה של ארונות גבוהים ומשטח עבודה לכיור. סך הכול המטבח פונקציונלי ונוח, עם תוספת של אחסון בארון המרכזי לשימוש כמזווה. פינת האוכל "עטופה" סביבה בארון נגרות מחופה בעץ ליבנה, שמוגדר כחומר הכי חם שנמצא בחלל המרכזי וחוזר שוב באי במטבח. הארון תוכנן בהתאמה לצרכים האישיים של הדיירים, ואפילו מצאנו מקום לקורקינט חשמלי עם פתיחה של הדלתות שמאפשרת להכניס אותו לארון בצורה נוחה. לכל אזור החלל המרכזי יצקנו רצפת בטון, כחלק מהתפיסה של החומרים הטבעיים שנבחרו לחלל המרכזי ובקשר ישיר לעמודים הקונסטרוקטיביים. המרפסת היא מרפסת עמידה ששטחה מאוד קטן, לכן החלטתי לרצף אותה באריח יחסית קטן, של 10X10 ס"מ, מאבן טבעית בגוון ירקרק כהה, והוספנו אדנית מברזל בקו הריצוף יחד עם מעקה ברזל כדי שנוכל לכסות את כל האזור בצמחייה ירוקה. הרצפה הירוקה משתלבת עם הצמחייה כרקע מרגיע ואחיד לסלון ומכניסה הרבה ירוק טבעי לבית.
בחדר הילדים אחסון הוא המוטיב המרכזי. חיפשנו פתרון יצירתי ויצרנו במת מיטה לשני ילדים עם מגירות אחסון מתחת למיטה ומגירה אמצעית עם אחסון למזרן חבר. במת המיטה של הילדים מתחברת לארון אחסון באותו גוון טורקיז, שאותו בעלת הבית מאוד אהבה, ויצרנו אלמנט נגרות שמטפס מהרצפה אל הקיר. בחדר הרחצה הכללי היה צריך למצוא את האיזון בין השימוש הפונקציונלי של הילדים לשימוש של האורחים בשירותים בחלל זה, ולכן בחירת החומרים הייתה מאופקת, שמרה על קו שתואם את הגוונים של החלל המרכזי ועם נגרות שתואמת את הנדסת האנוש של הילדים וגם ארון כביסה עם פסי אוורור. בין דלת הכניסה לחדר ילדים לכניסה לחדר מאסטר הורים יש עמוד חשוף נוסף. הכניסה למאסטר דרך מסדרון ארוך שלאורכו ארון בגדים. בקצה שלו, לצד המיטה, יש מראה לשיקוף ומצד המיטה השני ארון בגדים ומגירות, בעיצוב זהה לעיצוב ארון הבגדים בכניסה. חלל חדר הרחצה של ההורים משתקף דרך מחיצת זכוכית פליסה שמטשטשת את ההשתקפות מתוכו, עיצוב החלל תואם את בקשת הדיירים, נותן מראה אחיד וממשיך את הקונספט הכללי של הבית. משחק של אריחים לבנים "בריקים" מעניק ייחודיות לחלל.
פריט אהוב: כל פריטי הנגרות שתוכננו בבית תוכננו על ידי ובהתאם לדרישות הלקוח. אהובה עלי במיוחד יצירת אמנות של אהוד רז על גבי עמוד הבטון החשוף במטבח, שמשתלבת בצורה מושלמת.
אדריכלות ועיצוב פנים: עודד שלום סטודיו AOS
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן