ארבע שנים ארך החיפוש של משפחת הימן אחר נכס חדש. שירי, מעצבת שמתמחה בשיפוצים, פסלה בזה אחר זה בתים רבים מספור כשניסתה לשחזר את הקליק הראשוני שחשה כשרכשה את ביתה הקודם. לבסוף נמצא הבית הנבחר: מבנה בן 30 שנה במכבים-רעות בשטח 240 מ"ר הבנויים על מגרש שגודלו 640 מ"ר. המיקום של הבית הוא בקצה רחוב מרוצף, שקט ועתיר צמחייה, שהדרך אליו מרגישה כמו הדרך הביתה.
>> בלי לצאת קמצנים: יש הרבה מתנות שוות לחג בפחות ממאה שקלים, הנה 22
>> הטעות שרובנו עושים עם הדייסון, וחבל
הבית מחולק לשלושה מפלסים. בקומת הכניסה מטבח, פינת אוכל וסלון חלל פתוח; בקומה השנייה שלושה חדרי שינה לילדים וחלל יצירה משותף, ובמפלס העליון יחידת ההורים.
בן זוגה של הימן הוא שף, יועץ קולינרי ובעלים של חברת קייטרינג, והמטבח המשפחתי הוא מרכז של חיים ועבודה. הרבה מאוד זמן, מחשבה ותקציב הושקעו בחלק הזה של הבית, והימן מספרת בדיעבד כמה התהליך היה מאתגר מבחינתה: "בגלל העיסוק של בן זוגי, ידעתי שהמטבח לא יהיה בתצורה סטנדרטית. נקודת המוצא הייתה מטבח סמי-מוסדי ולכן החשיבה על המבנה והחומריות שלו הייתה שונה".
המטבח מחולק לשלושה חלקים: אי מרכזי עם אחסון דו-צדדי הכולל גם כיור ומדיח כלים. בסוף האי מורכב תנור משולב שמוסתר מהחלל הציבורי בקיר תומך. על גבי האי מונח משטח נירוסטה רחב במיוחד שמשמש כמשטח עבודה גדול, הוא מרחף בחלקו ומתפקד גם כמקום שסביבו מתקבצים הילדים, המשפחה והחברים לארוחות, שיחות ונשנושים.
מאחורי האי יש דלפק שעל המשטח שלו מונחים מכשירי חשמל שנמצאים בשימוש יומיומי, ומתחתיו ארון תלוי בעומק 40 ס"מ. זה תכנון שמפשט את אופן השימוש במכשירים ומייתר את הצורך להוציא ולהכניס אותם ממקום אחסון שבדרך כלל נמצא אי שם במדפים הגבוהים. בחלק השלישי יש ארונות גבוהים עם "מקדש" מובנה לדייסון ומזווה גדול למוצרי מזון יבשים וכלים שונים. הארונות והמקרר מוטמעים בנישה, שבצדה השני מדרגות שמובילות למפלס החדרים. "היה לי חשוב לתכנן מטבח שיהלום את הצרכים של יובל באופן מושלם. תכננתי אינספור חלופות וכשהגעתי לתכנון הסופי חששתי, כי לא מדובר בחלוקה סטנדרטית", נזכרת הימן. "הניסוי" שלה הצליח, הוא פונקציונלי, נותן מענה לצרכים האמיתיים של בשלנים מקצוענים ונוח לשימוש, והיום הימן מציעה אותו ללקוחות שלה שהם חובבי בישול.
הימן מעידה על עצמה שהיא מעצבת פרקטית שמקפידה להמחיש ללקוחותיה את המשמעות היומיומית של כל בחירה שהם עושים. "אפשר להעדיף עיצוב על פני נוחות במקום אחד בבית, כל עוד מבינים מראש מה המחיר", היא אומרת. בבית שלה היא עבדה לפי השיטה הזאת כשבחרה עבור החזיתות של ארונות המטבח MDF בצבע שחור מט להבלטת התכונות הגולמיות של החומר: "אפשר לומר שמדובר באתגר מבחינת הניקיון, רואים כתמי שומן והניקיון קשה יותר. אני מוכנה לשלם את המחיר הזה, אבל לא בכל הבית". חזית הארונות הגבוהים עוצבה בהשראת רמקול, ולשם כך נבחרה פורמייקה מוברשת בגוון נירוסטה שעוצב עבורה דפוס של חורים בחיתוך לייזר. המטבח בבית המקורי היה סגור וקטן וכשהחלל נפתח הימן נדרשה לשלב שתי קורות תומכות מפלדה, הן אפשרו לה ליישם קיר מזכוכית בחזית הפונה לחצר האחורית שמאיר את החלל ומאפשר ליושבים בפנים להביט למסלעה שבחוץ.
הסלון מסודר סביב קמין שהשאירו הדיירים הקודמים, והוא מתפקד כ"אלמנט מסדר" ומחליף את מסך הטלוויזיה. בפינת האוכל הסמוכה מוצב שולחן מאלומיניום בהזמנה אישית, "הוא קל משקל גם מבחינה ויזואלית, וארוך מספיק כדי שלא נצטרך לפתוח אותו כל פעם באירוח", אומרת הימן. על הקיר הסמוך תלוי הדפס של צילום שצילם החם של הימן. בשירותי האורחים חופו הקירות ביציקת גומי עם בליטות. החומר הזה משמש כמדרכים ללקויי ראייה, והוא מיושם לרוב לפני מדרכות ומעברי חציה כדי שיהווה ביניהם מעבר.
שלושה חדרי עבודה וחדר שינה שהיו במפלס העליון הפכו בתכנון החדש ליחידת הורים ששטחה 30 מ"ר. "ב-90 אחוז מהפרויקטים שאני מעצבת חדר השינה של ההורים מוזנח באופן יחסי לשאר החללים, הוא הכי פחות מטופל ומעוצב משום שרוב הישראלים משקיעים בחללים המרכזיים ובחדרי הילדים לפני שהם דואגים לעצמם", מסבירה הימן,"אני מתעקשת לשנות את המצב הזה. חדרי ההורים בפרויקטים שלי מפנקים ומעוצבים, תפיסת העולם שלי היא שמדובר בחלל חשוב, בחיים העמוסים והאינטנסיביים שלנו חדר השינה משמעותי לנו גם כיחידים וגם כזוג. בחדר השינה שלנו השטח אפשר לי לתכנן חדר גדול ומרווח. לא רציתי שהוא יהיה עמוס מבחינה ויזואלית אבל כן רציתי שתהיה בו חמימות ולכן שילבתי בו שכבות של טקסטיל עם וילונות, שטיח וכריות. במשך שנים ישנו על מזרן על הרצפה, אנחנו אוהבים לישון על מיטה נמוכה ואף פעם לא מצאתי מיטה שענתה על כל הציפיות עד שמצאתי את זאת".
בקומה השנייה יש שלושה חדרי ילדים וחלל יצירה משותף. "אני כבר לא זוכרת כמה שכבות של צבע היו על הקירות של חדר ילדותי, וכמה פעמים שיניתי בו את סידור הרהיטים. החופש הזה אפשר לי להתפתח ולבטא את עצמי. את מה שחוויתי בנעוריי, אני משתדלת ליישם עם הילדים שלי, אני מאפשרת להם לעשות כרצונם בחדרים ולא מגבילה את חופש היצירה שלהם. בהרבה מקרים אנחנו נתקלים בפורמט גנרי לעיצוב חדרי ילדים ונוער. מי שנכנס לחדר, לא יכול לדעת מה התחביבים של הדייר, באיזה נושאים הוא מתעניין, העיצוב אינו אישי ואני דווקא אוהבת לייצר פרסונליזציה", מסכמת הימן.
הבית הוא תעודת זהות של תפישתה האסתטית של הימן והוא משלב בין החלטות בעלות אופי תעשייתי ושימוש בחומרים בגימור גס, לבין יצירות שלה מקרמיקה, פרספקס ועוד. "הפרויקטים שלי מאופיינים בכך שאני מתכננת אותם כפלטפורמה שעומדת במבחן הזמן. במקרה של הבית שלנו היא צריכה להיות ניטרלית, כך שתכיל את קפריזות הצבע ואת הצורך התכוף שלי לעשות שינויים בחלל. אני יכולה להגיד כמטאפורה שהבית שלנו הוא בד קנבס לבן לטעם המשתנה שלי ולשינויים שעובר כל אחד מבני המשפחה בעצמו וכולנו יחד", אומרת הימן. הרקע שיצרה אכן שקט ומאופיין בפלטת צבעים ניטרליים, החלונות הקיימים הושארו והפרופילים שהיו בצבע שמנת נצבעו בגרפיט, את המרצפות הקיימות מחפה מיקרוטופינג בגון אפור בהיר, והבית מנוקד בפריטים שהימן יוצרת. במבואת הכניסה בולט ספסל מפרספקס בעיצובה ומתחתיו מגירת נעליים מעץ, מעל שולחן האוכל תלוי גוף תאורה מפרספקס אותו פיתחה במשך הרבה זמן, ובחדר השינה שלה תלויים מתלים מפרספקס בעיצובה.
"בשנים האחרונות חזרתי לפסל בקרמיקה ולצייר. העיסוק היומיומי שלי בעיצוב והשובע הוויזואלי גרמו לי לרצות ליצור ולעצב מוצרים בהתאמה אישית, כמייצרי עניין וזהות", היא אומרת. "יש לי תחושת מיצוי, המדינה קטנה וכולנו קונים באותן חנויות וניזונים מאותם תכנים גלובליים. אני מנסה לנקות את הרעשים מבחוץ כדי שהעיצוב ינבע מתוכי". מסיבה זו הימן משלבת בבתים שהיא מתכננת מוצרים שהיא מעצבת או משדרגת. "כשאני מעצבת חלל אני מחפשת להשאיר סממן אישי. זה יכול להיות זיכרון, רגש, הומור או מענה לצורך פונקציונלי של הלקוח".
תכנון ועיצוב: שירי הימן
הכותבת שרון היבש, מחברת ספרי עיצוב ואדריכלות. לאינסטגרם של שרון
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן