הכורסה האפורה, הגדולה והמפנקת שבסלון היא המקום שבו רוני דלומי נמתחת ונרגעת. "המקום שלי בבית הוא בעיקר בסלון, והכורסה ממוקמת מול הטלוויזיה וכיף לי להיות בה", היא אומרת בזמן שבתנור נאפית עוגה שהכינה. הצבעים המונוכרומטיים שולטים בדירה החדשה של דלומי ובעלה אלון ויסמן, בקומה ה-18 מתוך 24 בגני תקווה, אבל אי אפשר להתעלם מנקודות הצבע הוורודות בחלל. "זה בגלל העדינות, המתיקות והרכות של שניהם, זוג צעיר, מוכשר ועסוק", אומרת האדריכלית ומעצבת הפנים ענת לזר, שליוותה אותם בעיצוב הדירה בארבע השנים האחרונות. "בהתחלה הם לא הבינו מאיפה הגיעו נגיעות הוורוד, אבל הן היו תחושות אינסטינקטיביות שלי כמעצבת. נגיעות צבע שמספרת הרבה מאוד על כל הבית ועל הזוג", מבהירה לזר. ויסמן ודלומי חששו מעט, אבל לקראת סיום הפרויקט, כשראו איך הכל מתחבר, הבינו למה התכוונה והרגישו שהצבע לא משתלט והכל עובד יחד נכון.
"בבית עם אלון אני הכי משחררת"
דלומי (30), זמרת-יוצרת ושחקנית, וויסמן (35), רופא עיניים, התגוררו יחד בתל אביב, אבל רצו דירה משלהם. גני תקווה קרובה יחסית לתיאטרון ולאולפנים בתל אביב, שם עובדת דלומי, וגם לבית החולים שיבא, שם עובד ויסמן כמתמחה. לפני יותר מארבע שנים החליטו על רכישת הדירה, ששטחה 170 מ"ר. "אהבנו את האזור של המשפחות הצעירות ואת האווירה. יש כאן תחושה של שילוב נכון בין עיר לבין כפר - גם בניינים וגם קהילה ומרחבים פתוחים. הגענו מהאקשן והאורבניות של תל אביב, וזה הרגיש לנו נכון ועבד לנו", אומרת דלומי.
בדצמבר הקרוב יציינו 11 שנים יחד, מתוכן הם נשואים 5.5 שנים. "אלון במקור מגני יהודה, כך שהמגורים באזור הזה באו לו טבעי. אני חששתי יותר לעזוב את העיר", היא מספרת על המעבר. "אני מאוהבת בתל אביב, נהניתי לגור בה, לספוג את האנרגיה שלה. גם בחו"ל אני אוהבת את האקשן והתנועה של הערים. אבל במקור אני מעומר, כך שיש בי גם את ה'עומריסטית' וזה יוצר שילוב טוב – גם עיר וגם כפר".
דלומי התייעצה עם חברתה לירון ויצמן ("היא מעולה בדברים האלה") וזו המליצה על לזר. בני הזוג ראו ואהבו עבודת שעשתה, ונפגשו איתה עוד כשהבניין היה בשלבי תכנון. "לא הגענו עם טעם מגובש ולא ממש ידענו מה אנחנו רוצים", מסבירה דלומי. "ידענו בעיקר שאנחנו לא יודעים, וצריכים מישהו שיעזור לנו למצוא מה עובד לנו ומה הטעם האישי שלנו. בזה ענת מאוד משמעותית עבורנו".
כשלזר נפגשה איתם לראשונה היא ראתה מולה זוג צעיר ומאוד מרוגש מהבית שהם הולכים לבנות. "הדבר הראשון שהם אמרו זה שהם רוצים בית צבעוני ושמח, והראו לי תמונות של פרקט כחול מצימר שאהבו ואמבטיה אדומה. לרגע נבהלתי, כי אני מאוד זהירה ומדודה עם צבעים ותמיד אעדיף בית רגוע ושקט שהוא timeless על פני אופנות משתנות. אבל בכל זאת אמרתי לעצמי שכשנגיע לגשר הצבעים - נעבור אותו". בני הזוג היו מעורבים בתהליך, אבל דלומי מעידה שידעו לשחרר ולזרום: "בגלל שידענו שאין לנו טעם מגובש וברור, היה לנו חשוב לראות, להבין ולבחור את מה שאנחנו אוהבים אבל גם להיות פתוחים לרעיונות שענת כיוונה אותנו אליהם. סמכנו עליה ועזר לנו לדעת שאנחנו בידיה של אשת מקצוע שיודעת את העבודה".
ויסמן ודלומי מתגוררים בדירה כבר שנה, מוצאים את הזמן להיות יחד למרות חיים מקצועיים עמוסים. "מבחינתי אני חיה עם אלון, לא עם רופא. כמו שאני מגשימה את החלום שלי, כך הוא מגשים את החלום שלו, ובמקרה מדובר ברפואה. אנחנו דואגים להתראות, גורמים לזה לקרות", היא אומרת. דלומי תומכת במחאת המתמחים לקיצור תורנויות בנות 26 שעות וסבורה כי "שינוי יעשה חסד עם כולם. זה win-win למטפלים ולמטופלים".
מבחינתה הבית הוא איזון לקריירה שדורשת ממנה חשיפה רבה. "כשאני מופיעה עם שירים שלי, אני נחשפת, ובתור דמות על הבמה, אני מתעסקת עם צדדים וצבעים יותר עמוקים ופנימיים. זו אומנם לא אני, אבל אני מביאה משהו מבפנים, מתוך ההשקפה שלי על הדמות. בעיניי זה חשוף יותר ממה שזה נשמע. הבמה מאפשרת לי דברים שבמציאות קשה לי להגיד, מאפשרת לי את החופש שאני מאוד אוהבת וצריכה. בבית, עם אלון אני הכי משחררת. אנחנו מרשים לעצמנו להרפות עד הסוף ואיתו אני מרגישה שזה מתאפשר".
>> במדור הקודם: גרם המדרגות הכתיב את השיפוץ. יצא הצגה
"אי אפשר בלי פינה קטנה של בלגן"
לזר מספרת כי בשלבים הראשונים, כשהבניין היה רק בתכנון, עבדה מול הקבלן ומחלקת שינויי הדיירים של דניה סיבוס וצמח המרמן, ורק לאחר קבלת מפתח הכניסה את שאר אנשי המקצוע לעבודות השלמה. "מדובר בזוג צעיר, עדיין ללא ילדים, והם רכשו דירה ובה חמישה חדרי שינה האופיינית למשפחות. בדירות כאלה נדרשים פתרונות אחסון והתאמה לילדים", מסבירה לזר. "היו לנו הרבה שיחות תיאורטיות על איך הם מדמיינים את החיים שלהם כהורים ועל החיים קדימה, ושמחתי לעזור להם כאמא צעירה באותה תקופה. בהתחלה הם ויתרו על חדר שינה אחד כדי להגדיל את הסלון, ותוך כדי תכנון חשבו להקטין מאוד חדר שינה נוסף עד כדי כך שהוא לא יוכל להיות חדר ילדים נוח בעתיד. הרגשתי שזו האחריות שלי לדאוג לאינטרסים העתידיים שלהם גם אם הם עוד רחוקים מהם כרגע".
בסופו של דבר הוחלט להפוך את חמשת חדרי השינה לארבעה חדרים: חדר לבני הזוג, חדר עבודה וחדר שישמש כחדר אורחים. החדר הרביעי (הממ"ד), אומרת דלומי, "מיועד לשמש בעתיד כחדר ילדים, טפו חמסה, אבל כרגע הוא סוג של מחסן. אי אפשר בלי פינה קטנה של בלגן".
בתהליך העיצוב הוקדשה תשומת לב רבה לסלון ולמטבח. "זה הדבר הראשון שרואים כשנכנסים לבית ורוב הזמן אנחנו פה", אומרת דלומי. הם אוהבים לבלות זמן איכות נעים בפינה משלהם, לאכול ביחד ולהתיישב על הספה מול הטלוויזיה. "'חתונמי', ברור. אני לא מפספסת את התוכנית", היא מגלה. "זה מעלה בי מחשבות איך הייתי מתנהגת, אבל הסוד הוא לא לשפוט אף אחד כי אנחנו לא בסיטואציה". לאחרונה חזרה גם לבשל. "אני לא מאסטרית בבישול ששולטת במטבח, אבל משתפרת. יש פה וולט שגילינו ביום שעברנו לכאן והיינו רעבים", היא מספרת. יש לה פינת נגינה שבה היא מנגנת על גיטרה וקלידים, וכשבעלה לומד למבחן והיא צריכה לשיר, הוא בחדר העבודה שלו או שהיא סוגרת את דלת ההזזה שמעמעמת את הקול.
במרכז החלל הציבורי הפתוח נמצאת פינת האוכל ובה שולחן ולצדו ספה ורודה, שני כיסאות עם מושבים קלועים ושני שרפרפים. מעל השולחן תלויה מנורה עדינה שלא חוסמת את קו המבט בין המטבח לסלון. המטבח שסיפק הקבלן שודרג, ובדירה הותקן מטבח שחור הבנוי בשני קווים מקבילים. על הקיר נבנתה מסגרת עץ, המסתירה גם את ההנמכה שנדרשה לספרינקלרים, ובתוכה הותקנו מדפי מתכת מדוקקים וארוכים במיוחד (3 מטרים), שהועלו ברגל לקומה ה-18 והם מחוזקים בצורה נסתרת בתוך הקיר. מצדה השני של פינת האוכל נמצא הסלון, התחום בקיר שחור ובו קוביות פתוחות מעץ אלון ומדפים ממתכת מדוקקת. הסלון מרוהט בספת רי"ש בגרייז' (אפור בז') ובכורסה ורודה, ועל הרצפה פרוש שטיח בגוני אפור בהיר. התמונות נבחרו בעזרת סתיו תאודור.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
דלתות הזזה שחורות מפרידות בין החלל הציבורי לחדרים – מצד אחד נמצא חדר האורחים ומצד שני חדרי שינה ועבודה. בחדר השינה של בני הזוג הוצבו ארון קיר ושידה שתוכננו במיוחד ונצבעו בירוק עמוק. לצד ארון הבגדים נוספה פינה מיוחדת לנעליים. "אלון ביקש פינה מיוחדת בשבילי, כי יש לי 25 זוגות נעליים, ובדירה הקודמת הן האחסון עלה על גדותיו", אומרת דלומי. "הפעם רצינו פינה מסודרת, אז יש ארון מדליק שענת תכננה במיוחד". בחדר הותקנו מנורות תקרה לבנות, וליד המיטה עומדת מנורת זכוכית המזכירה פטרייה. על החלונות נתלו וילונות פשתן עדינים ועל הרצפה נפרש שטיח רך. בחדר הרחצה הסטנדרטי הוסיפה לזר אריחים בגוני תכלת לחיפוי הרצפה.
"כרגע אני כל כך אוהבת את הבית ומרגישה פה נוח ונעים, שאני לא רוצה לעבור לשום מקום אחר. אני יודעת שעם הזמן הפרספקטיבה משתנה, אז אולי זה יקרה עוד כמה שנים", אומרת דלומי.
עיצוב: אדריכלית ענת לזר
מטבח: רגבה
כלים סניטריים ריצוף וחיפויים: מודי
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן