הדיירים: זוג פלוס שלוש בנות. הוא איש קבע, היא עוסקת בחינוך, ושלוש בנותיהן בגילי בית הספר.
הבית: הבית ממוקם ביישוב קהילתי בחבל מודיעין, גודלו 250 מ"ר (לפני השיפוץ היה 150 מ"ר), על מגרש בגודל כדונם. בבית שישה חדרים (חמישה לפני השיפוץ). הוא נבנה לפני 14 שנים והיה בגימור סטנדרטי ופשוט.
החזון: שטחו של הבית גובל ביער, והשאיפה הייתה ליצור מצב בו נשקף נוף אורנים קסום מכל חדר. הדיירים ביקשו לעצב בית בסגנון כפרי וחם, שבנוי מחומרים טבעיים ואותנטיים. הדרישה הבסיסית הייתה לתכנן גינה גדולה ופרקטית עם בריכת שחייה, בה יוכלו בני הבית לבלות זמן רב ולארח אורחים ללא מגבלת מקום.
אילוצים: הבית היה בנוי בשתי קומות, 75 מ"ר כל אחת. אילוץ ראשון שהיה צריך להתמודד איתו הוא העובדה שקומת הכניסה ממוקמת במפלס נמוך מהרחוב. לשם כך, הרחבנו את המדרגות ויצרנו יציאה מהקומה לחצר האחורית. מהקומה השנייה של הבית, שבה ממוקמים חדרי הילדים, ישנה יציאה לרחוב. אילוץ נוסף היה הצורך לשמור על הקיר המרכזי בו היה קיים עמוד קונסטרוקציה רחב שלא ניתן להסיר.
משך השיפוץ: תהליך התכנון האדריכלי ארך כשמונה חודשים. שיפוץ הבית ארך כשבעה חודשים, בזכות קבלן איכותי ותכליתי.
תיאור כללי של השיפוץ: שטחה של הקומה התחתונה גדל ב-50 מטר לטובת אזור ציבורי מרווח יותר ויחידת ההורים. הקומה העליונה עברה שיפוץ קל, שכלל בעיקר סידור של החדרים מחדש והסבת המקלחת לחדר ילדים. מדרגות הכניסה לבית שונו והאזור הציבורי נפתח בצורה משמעותית.
לשמחתי, לא היו פשרות בתחום העיצוב. בדרך זו או אחרת הצלחנו להגשים כמעט את כל המאוויים והפנטזיות של בעלי הבית. שיתוף הפעולה עם האדריכלית היה מעולה ותרם רבות להצלחה. במבנה המקורי של הבית מוקם פאטיו בצורת משולש בקומת הכניסה. בעלי הבית חשבו לשמרו, בעיקר על מנת שישמש מקור אור נוסף לחלל הציבורי. אני חשבתי שהאופן בו הוא מעוצב, המיקום שלו ובעיקר כמות האור הדלה – לא מצדיקה את קיומו. בעלי הבית השתכנעו ולמעשה חסמנו אותו מכיוון הבית והפכנו אותו לשטח אחסון, שהגישה אליו דרך ספרייה בנויה ופינת קריאה אינטימית ונעימה. בכך השמשנו אותו כחלל לאחסון נוסף, ושמרנו על הצביון העיצובי של הבית.
מצד אחד ארונות מטבח, מצד שני טלוויזיה
הכניסה לבית נעשית דרך דלת ברזל בצבעי אפור תכלת עם זכוכית סבתא, שמובילה למבואה קטנה בעלת תקרה כפולה. מהכניסה ישנה תצפית חלקית על גרם המדרגות והקומה העליונה, והמבואה מובילה אל הסלון ולפינת האוכל. בסלון קיר מפריד, שמצדו האחד משמש כקיר המרכזי של הסלון, עליו תלויה הטלוויזיה ומצדו השני משמש כקיר המטבח עליו מורכבים הארונות הגבוהים. מאחר ובקיר זה קיים עמוד קונסטרוקציה מקורי של הבית – לא ניתן היה להסירו לגמרי ולכן השימוש בו במחיצה היווה פתרון יצירתי למגבלה. החמרים השלטים בחלל: עץ (רצפת עץ אלון) וברזל, ללא משחקי צבעים. בחלל המרכזי נבחר גוון שמנת לקירות ובחדרי השינה - אפור בהיר.
המטבח: מוקם באזור הבנייה החדשה ולכן, בניגוד ליתר החלל הציבורי שנותר בגובה התקרה המקורי, הוא זכה בתקרה גבוהה בשילוב קורות עץ, אשר תורמת, יחד עם פתחים רחבים, לתחושת המרחב. באותו אופן, חזיתות המטבח עשויות עץ מלא וצבועות בגוון אבן. בשורה התחתונה יצרנו מטבח מזמין, מואר, חם, ולא עמוס במראהו.
הסלון: מיקומו של הסלון בסמיכות לכניסה וגובה התקרה הנמוך יחסית, היוו אתגר. המטרה: הכנסת חורשת האורנים היישר לתוך החלל. האמצעי: פתיחת פתח ענק מברזל דרכו יוצאים אל הגינה, כמעט מקצה הקיר לקצהו הנגדי, באופן שיצר שקיפות מלאה עם הנוף הטבעי. התוצאה: וטרינת ענק שמשווה לחלל תחושת מרחב כללית נהדרת וירוקה. הריהוט שנבחרו לסלון בצבעים בהירים וקלילים, ומשלימים את אווירת הקלילות והמרחב.
יחידת הורים: מיקום יחידת ההורים בקומת הקרקע הצריך באופן טבעי את הפרדתו מהחללים הציבוריים. הפתרון האדריכלי לכך היה, בין השאר, כניסה דרך פרוזדור המכיל ארון בגדים ענק, ויציאה לפינה פרטית ואינטימית בתוך הגינה הגדולה של הבית. בחדר עצמו שמרנו על מראה רגוע, לא צבעוני, אך עם זאת חם, באמצעות רצפת עץ אלון בגוון טבעי, תקרת עץ מולבנת וחלון עם אדן ישיבה עמוק מחופה עץ אלון. חדר הרחצה הצמוד מרווח מאד וכולל מקלחון זוגי וארון גדול. אריחי הריצוף בגודל 15X15 בגוון אפור (רצפה) ולבן (קירות).
חדרי הבנות: החדרים של הבנות משלימים את המראה האוורירי הכולל של הבית. צבעוניות מתונה ומיטות וריהוט בגווני שמנת.
החצר: כמעט מכל חדר בבית ניתן לצאת למרפסות בחצר הבית, ולכן היא לגמרי חלק אינטגרלי ממנו. בחצר פינות ישיבה ובריכה מרעננת ועשירה בצמחייה ארץ ישראלית, משמונה עצי זית ועצי פרי. החצר מרוצפת באבן - פרברטין, בגדלים משתנים.
דבר המעצבת: עיצוב הבית נעשה תוך בחירה מוקפדת בחומרים ותוך שימוש מדוד במינונים מדויקים, שיצרו אווירה חמה אך לא רועשת, כפרית אך לא עמוסה, מזמינה אך לא המונית. למרות הפיתויים הרבים אסור להגזים עם כמויות הצבע והגוונים, או עם חומרי הגלם והטקסטורות. הסוד הוא דווקא בצמצום.
פריט אהוב: בסלון הבית מנורת קנים עתיקה ושתי כורסאות עתיקות. פריטים אלו הגיעו מהסבתא של בעלי הבית, והם מוסיפים נפח כפרי עתיק לעיצוב הסלון. לא מעט פריטים נקנו דרך אתר יד שנייה, והעיסוק בחיפוש אחר פריטים מעוצבים ברשת חסך כסף רב באבזור הבית.
רשימת מכולת: שידה בסלון לצד הספה, "יד 2", 45 שקלים; שולחן אוכל כפרי, "דליה ארמוני"; מיטת ברזל. "ברזלים", 3,500 שקלים. שולחן חוץ, ייצור עצמי; שידת שירותי אורחים, "טורקיז" בני דרור.
אדריכלות: נורית מירון, עיצוב פנים: נועה פריד
במדור הקודם: בעזרת השיק
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו