"באמהרית הפירוש של 'טהו-ניה' הוא 'שתישאר תמיד'. האם טהוניה אכן תישאר תמיד, או תיעלם אחרי ש-15 דקות התהילה שלה יסתיימו?", נכתב אחרי שטהוניה רובל זכתה בעונה החמישית של "האח הגדול". יותר משבע שנים חלפו מאז, והיום אפשר לומר בוודאות שרובל היא לא זוכת ריאליטי נשכחת. רובל מדגמנת, מופיעה בטלוויזיה, מרצה, לא חוששת להתבטא בנושאים נפיצים כמו הגזענות כלפי הקהילה האתיופית, ולאחרונה גם סיפרה באומץ על האונס שעברה בילדותה.
2020 הייתה עבורה שנה מטלטלת ולא רק בגלל המגפה העולמית. בינואר היא נישאה ליניב בן משה אחרי שלושה וחצי חודשי היכרות. ביולי נולדה בתם טליה, ובאוקטובר כבר חשפה רובל שבני הזוג מתגרשים. "תסריט מטורף", היא כינתה את הגירושים בריאיון לחיים אתגר בקשת 12 והתוודתה כי "זה גומר אותי מבפנים שטליה תחיה בשני בתים".
לפני חודש עברו רובל וטליה (כחצי שנה) לדירה חדשה, שכורה אמנם – אבל כזו שעוצבה למידותיה ובהתאם לחלומות שלה. "כמה שהבית קטן, הוא נותן לי חום ואהבה שהיו חסרים לי כילדה והיה חשוב לי להעניק לטליה", היא אומרת. הדירה נמצאת בבניין חדש באותה שכונה בראשון לציון שבה התגוררה עם בן משה. הם חולקים את גידול הילדה לפי הסדרים קבועים, אבל לדירה בן משה, אדריכל במקצועו, עדיין לא ביקר בדירה החדשה. "הוא לא היה בה ועוד לא ראה אותה, אומרת רובל. "יכול להיות שיראה אותה וייתן לי עצות מה כדאי לעשות. אם יעיר, אולי אעשה עם זה משהו ואולי לא. מה שהכי מעניין אותי זה מה טליה תגיד על הבית".
"בעיצוב החדר של טליה הגשימו לי חלום ילדות"
כשקיבלה מהקבלן את המפתח לדירת שלושת החדרים, קטנה יחסית לדירה עם ארבעת החדרים שבה התגוררה עם בן משה, לא הבינה רובל איך תגור ב"קופסה קטנה" עם ילדה, אבל התעשתה, החליטה להפוך את המקום לקן של שתיהן, ופנתה למעצבות גל לוין ומאי חלילי מסטודיו MANA לאחר שראתה באינסטגרם את הבית שעיצבו לחברתה קארין גרינברג, גיסתו של אייל גולן. "אם אני הייתי מעצבת לבד היו לי ספה, מיטה וארון, אבל רציתי חממה חדשה שאוהב להיות בה ואיהנה ממנה", היא אומרת. "כשנפגשתי עם גל ומאי הייתה בינינו התאהבות ממבט ראשון. נתתי להן יד חופשית לעצב את מה שרציתי וחלמתי, אמרתי להן שהן אלה שמחליטות עליי והן יכולות לעשות כרצונן. מדי פעם הן שלחו לי את הבחירות שלהן לאישור וקיבלתי בית לטעמי עם צבעים חמים, נעימים ונקיים, שיסתדרו עם העובדה שאני חולת ניקיון ולא יכולה לראות הרבה צבעים בעיניים", היא אומרת.
"למדנו מה היא אוהבת, איך הייתה רוצה להרגיש בבית ויצאנו לדרך. טהוניה רצתה להרגיש בבית שלה, לדעת שיש לה את המקום שלה", מספרות המעצבות. "הכנסנו את הטבע פנימה עם נגיעות של המקום שממנו הגיעה טהוניה. היה לנו חשוב ליצור אווירה נינוחה, רגועה ושלווה והשתמשנו בחומרים טבעיים, בנגיעות של עץ, קש וטקסטיל רך ומפנק. ניצלנו נכון את המרחב ואת הצבעוניות כדי שלא ייצרו צפיפות ועומס בדירה, ואנחנו מאושרות שהבאנו לה קצת נחת אחרי השנה שעברה עליה".
בכניסה לבית נמצא המטבח, מקום שבו רובל מבלה לא מעט. אני אוהבת לבשל ולארח, תמיד יש סיר והוא תמיד נגמר כי אני אוהבת להאכיל אנשים שאני אוהבת", היא מספרת. "בגלל שהדירה קטנה, חששתי שלא תהיה לי פינה לשבת עם טליה ולאכול בה יחד, אבל המעצבות יצרו לי אי שהוא שולחן האוכל שלי. כאן נאכל את ארוחות הצהריים ואת ארוחות השישי שלנו וכאן ננהל שיחות כשטליה תגדל".
"בדירות קבלן קטנות לא נהוג להוסיף אי, אבל הפעם יצרנו אי נייד במידות של הבית ובעלויות לא גבוהות, שלא מצריך אישור של בעל הדירה וגם יכול להמשיך איתה הלאה אם יתאים לעיצוב הבא" מסבירה חלילי. פרט לאי המעצבות החליפו במטבח רק את הידיות.
הסלון שבהמשך מרוהט בספה קטנה יחסית, בגלל הקיר הקצר, עם ריפוד רחיץ, לבקשתה של רובל. מעליה תלויות עבודות עץ שיצרו לוין וחלילי. לסלון צמודה מרפסת, חלקת האלוהים הקטנה של טהוניה, כפי שמגדירות המעצבות, ובה רהיטי קש וצמחים. "התחלתי לאהוב עציצים. פעם היו לי צמחים מלאכותיים, אבל עכשיו כולם אמיתיים ומרגשים אותי", מספרת רובל. "חשבתי שלא אתחבר אליהם ופחדתי להרוג אותם אחרי יום, אבל אני מטפלת בהם בעצמי, מסתכלת עליהם כל בוקר, בודקת שהם נראים טוב, מנקה עלה עלה. זה תענוג צרוף לעין. יש לי צמחים בסלון, בחדר השינה ובמרפסת, ואפילו בחדר של טליה יש עציץ דרצנה שמטהר את האוויר שנושמים וסופח אליו אבק. נראה לי שזה תחביב שאפתח כי אני מוסיפה עוד ועוד צמחים כל הזמן".
בחדר השינה, המרוהט במיטת עץ בשילוב של צבע טבעי ולבן ובשולחנות קטנים במקום שידות לילה, תלו המעצבות דיוקן של רובל שצילם דניאל קמנצקי שאותו הראתה להן בזמן העבודה על הבית. "החלטנו שהדיוקן יקבל נוכחות מועצמת בעיצוב החדר עם הצבעוניות הוורודה שלו", הן אומרות. כל הרהיטים והפריטים נבחרו בשיתוף פעולה עם רובל בעיקר מחנויות בפריפריה כדי לעזור לעסקים קטנים, מבהירות המעצבות. "הספה, המיטה והמזנון אומנם משמרת הזורע והשטיחים מ'שטיחי איתמר', אבל ריהוט המרפסת מ'קארמה' בצפון, כל הריהוט המשלים בבית ובחדר של טליה מ'פרחי שוקולד' בבאר שבע, וגופי התאורה מ'אדיסון' בקריית גת", הן מתארות.
"מצידי יכולתי לישון על הרצפה, כל עוד לטליה תהיה מיטה. פתאום ראיתי שכשיש ילדים, את מוכנה לבטל את עצמך", אומרת רובל, ואכן – החדר של טליה הוא אולי המושקע ביותר בבית. "רציתי חדר של ילדה, לא רק קירות לבנים. שיהיה גם מודרני וקצת כפרי, שיהיה בו סגנון ושידבר אותי ואני מקווה שגם אותה", היא אומרת. החדר מעוצב בצבעי שמנת וחום עם קצת אקססוריז ורודים וטפט עם הדפס של ספארי המודבק כרצועה לאורך הקירות. "עיצבנו את החדר ללא הגדרות או קלישאות, ורק מתוך רצון לחבר גם אותו לטבע עם אווירה מפנקת", אומרת לוין.
"בעיצוב החדר של טליה הגשימו לי חלום ילדות", אומרת רובל. "כזה חדר רציתי כשהייתי בחדר עם ארבע אחיות - עם הכוורת, הספרים, המיטה והעיצוב המדויק. וכל זה שלה לבד. קינאתי בה על זה, אמרתי לטליה 'איזה כיף לך שיש לך ילדות כזו'. אני מקווה שהיא תלמד להעריך את זה. בכל הזדמנות אני מגשימה את החלומות שלי דרכה, מגשימה את טהוניה דרך טליה".
יש לך מזכרות מילדותך?
"לא היה יותר מדי. גדלתי בבית שמש וההורים שלי שם עד עכשיו. תמיד מבאס אותי, שאין לנו אפילו תמונות מהילדות. כשגדלתי עם החברים הלבנים שלי, ראיתי שיש להם זיכרונות או את השערות הראשונות שגזרו להם בחאלקה. תמיד קינאתי ורציתי גם. זו הסיבה שאני מתעדת את טליה בכל רגע, ואשמור לה את כל הבובות. מה שלא קרה איתי וכל מה שחלמתי, אני עושה איתה: לחבק ולנשק בלי הפסקה, לומר לה שאני אוהבת אותה בלי הפסקה, לצלם ולתעד אותה מהיום שנולדה. אני מכינה לה אלבומים כי לי אין בכלל, דואגת לארוחה כי לא היה לי את זה כילדה. אני כבר מחכה שהיא תבקש ממני משהו לאכול ואכין לה. בעזרת השם איישם עליה את הכל. אני שומרת לה צמידים מבית החולים, נעליים ראשונות. אני מסתכלת עליה ואומרת שאעשה הכל כדי שיהיה לה כל מה שרציתי שיהיה לי".
>> במדור הקודם: השרון: התאהבו בגינה - ושיפצו את הבית
"תילחמי על ה'כן' שלך כל הזמן"
התקופה שבה רובל גרה עם בן משה הייתה סיר לחץ, רוויית הורמונים מההיריון, היא מודה. "כשיש בן זוג את צריכה לדאוג גם לו. יש יותר כביסות ולכלוך. חייתי המון שנים לבד ולא הייתי נשואה הרבה זמן. בבית הקודם שלנו יניב היה אחראי על העיצוב וסמכתי עליו לגמרי. היה לנו בית מקסים, אבל לי לא היה שום קשר לזה. אני אלופה בבישול וניקיונות. פה יש משהו אחר כי זו אני וזה הבייבי שלי. אני מרגישה כאילו ילדתי שוב", היא מספרת. כיף לגור לבד וזה מגיע אצלי עם שריטה של להשאיר משהו במקום בלי שיזיזו אותו. אבל אני גם יודעת שלא טוב היות האדם לבדו ומוכנה לשאת עליי את הבלגן והזזת החפצים ולגור בזוגיות. יש בזה קסם והלבד לא תמיד טוב. למדתי שוויתור לאו דווקא פוגע במערכת יחסים אלא משפר אותה. הוא לא מקטין אותך אלא מעצים ומגדיל. כשחולקים חיים עם אדם נוסף תחת קורת גג אחת, הופכים לפי היהדות לגוף אחד, לכן חשוב להשתדל ולהעניק כמה שאפשר ולא להציב גבולות. אם התאחדתם, אז עד הסוף".
בימים אלו מסיימת רובל את לימודי המשפטים שלה ומעבירה הרצאות לנוער בסיכון ולאקדמאים. "בתור ילדה שמעתי שלא ייצא ממני כלום ודווקא כשקיבלתי את המילים המכוערות האלה - אפילו לא את המשפט 'יש לך פוטנציאל' - קיבלתי מוטיבציה. אני מחדדת בהרצאות את המסר שאנחנו מקבלים לא ונשברים, אבל ה'כן' נמצא מעבר לפינה ואנחנו לא ניגשים אליו משום שקיבלנו 'לא'. אם הייתי נכנעת לכל 'לא' ששמעתי בחיי, לא היה יוצא ממני כלום. לכן אני קוראת להרצאה 'עד שיגיע כן', ועד היום אני חיה ככה - תמיד מחכה לעוד ועוד כן, גם אם אני מקבלת לא. אני מסתכלת על עצמי במראה, מעריכה ואוהבת את מי שאני, אבל עדיין אומרת לעצמי, 'בואי, תירגעי, אז מה אם מכירים אותך, אז מה אם את טהוניה, את לא בן אדם רגיל? תילחמי על ה'כן' שלך כל הזמן".
את כל הפעילויות האלה היא משלבת עם תפקידה החדש כאמא. "אני משתדלת לא לבטל עצמי, כמו שעשיתי בארבעת החודשים הראשונים. לפני חודשיים התחלתי לחזור לעצמי, ועכשיו עם הבית ירד לי הלחץ. כאם חד הורית שצריכה לכלכל את עצמה, אני צריכה להמציא את עצמי מחדש ולעשות דברים שלא קשורים לעולם הבידור, שאין בו הרבה עבודה. הרי פעם את מעניינת ופעם לא. אני זקוקה להכנסה קבועה ולכן מקדישה את הזמן גם לפרויקטים עסקיים נוספים שאני לא יכולה לדבר עליהם, אבל ייצאו לאור בקרוב".
מה גילית על עצמך מאז שאת אמא?
"הלב שלי נהיה רחב יותר. הוא יודע להכיל יותר אהבה ולאהוב יותר. לא הכרתי את זה. טליה פתחה לי דלת לסוג אהבה שלא הכרתי, שאני יכולה להשתגע מרוב אהבה. היא הגיעה והראתה לי מה זה לאהוב ולהיות נאהבת, דבר שלא הייתי מקבלת. אני מודה לה שהיא בחרה בי להיות אמא שלה, ושאפשרה לי לאהוב ללא תנאי. זריעה של אהבה וקבלה שלה הם דברים שלא היו טמונים בי. אני חושבת לעצמי כמה הייתי צריכה לחכות עד שהיא תגיע לעולם ואוכל לחוות את הרוך, הרוגע והשלווה הזאת".
את טליה מתארת רובל כילדה סקרנית שמזכירה לה את עצמה, פעלתנית ובלי עין הרע, בן פורת יוסף, חייכנית ואוהבת לצחוק. "אני מתלהבת מהצחוק הראשון שלה עם הקול. זה הדבר הכי מתוק ששמעתי בחיי".
למי היא דומה?
"יש שאומרים ליניב ויש שאומרים שהיא קופּי שלי בעיניים, בשפתיים, אבל לדעתי היא מחולקת. חמסה עליה, היא נורא יפה. אני מסתכלת עליה ואומרת 'לא יכול להיות שאת שלי, את יותר מדי'. יש לה צבע מולטי מושלם, שנשמתי נעתקת מהערבוב החלומי הזה. קשה לי לחשוף אותה או להחליט בשבילה שהגיע הרגע לשים אותה לעיני כולם. אני רוצה לשמור עליה כמה שיותר לעצמי".
מה את מאחלת לעצמך בדירה החדשה?
"שיהיה לנו טוב, שנהיה בריאים ושיהיה כיף. שנהנה להיכנס אליו כל פעם מחדש".
מוכנה לזוגיות חדשה?
"אני בזוגיות יחסית אינטנסיבית עם טליה, אז כרגע לא, אבל לא יודעת מה מתכנן לי הקדוש ברוך הוא וסומכת עליו שיביא לי אותה בזמן המדויק עבורי".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן