התחשבות בכיוון האור והרוח. אדריכלות ועיצוב: נעה ברלב דוידור | צילום: שי אדם

אתם בטח מכירים את התחושה הזאת, של ביקור במקום כל כך נעים, עד שאתם ממש לא רוצים לעזוב אותו, וגם אם עזבתם, נשאר בכם זיכרון עמוק ובלתי נשכח וגעגוע לחזור. להירגע, לנשום, לנוח, לשים את הראש. להריח, לטעום, לחוש, לגעת. ואתם מנסים להבין - מה עושה את המקום הזה למה שהוא? למה השינה בו כל כך עמוקה, והאוכל טעים, ולתה ארומה מדהימה, והאמבטיה מענגת במיוחד. האם זה הנוף, או אולי איך שהבית מונח בתוכו? האם זה השביל או הסיפור שהוא מספר? האם זהו האופק, שמאפשר מבט למרחק? והאם גם הבית שלכם יכול להיות מקום שכזה - נעים, בטוח, רגוע, נושם, מכיל, מחבק, מנחם? האם גם אתם רוצים לחיות במקום בריא, שמח, זורם ותורם? לחיות בבית שהוא חוויה יומיומית, שהוא חופשה נצחית? יומן של זיכרונות משפחתיים. אדריכלות: יאנה ירקוני, ריהוט: גלריית ווסטו | צילום: שי אדם אקולוגיים ומתחשבים בסביבה. עיצוב ותכנון: נעה ברלב דוידור | צילום: שי אדם

בית של אנשים ולא של מעצבים. אדריכלות: כנרת צידון, עיצוב פנים: תמי שמעוני | צילום: שי אדם

בתים לא מושלמים, בתים של אנשים

יצאנו למסע בעקבות בתים שבהם לא צריך יותר ואפשר להסתפק בפחות, והכל נמצא במרחק רכיבה על אופניים. בתים שהאור חודר אליהם, אבל במידה, והשמש לא מכה, כי אם מלטפת, והאוויר זורם בנעימים והעצים מעניקים את פירותיהם, ובערוגות צומחים ירק ותבלינים. בתים שהם מרכז חיים. כאלה שעובדים בהם, מבלים בהם, ישנים בהם – חיים בהם.

חיפשנו בתים אישיים, רגשיים, שמספרים סיפור. בתים שהם יומן של זיכרונות משפחתיים, כאלה שרואים בהם את בני הבית, שומעים את היחסים, טועמים את החיים. בתים של אוספים אישיים, של מוזיקה וספרים, של אלה שלא מחביאים את עצמם ואת טעמם האישי. בתים של אנשים ולא של מעצבים, כאלה שבעבורם העיצוב הוא כלי שרת לרגש ולא לטרנד. בתים לא מושלמים.

את המסע שלנו התחלנו לפני כשנתיים. יצאנו בעקבות "בתים ירוקים", אקולוגיים, כאלה המתחשבים בסביבה, משתלבים בה ומשלבים את האדם בתוכה. נפגשנו עם אדריכלים שדוגלים בבנייה בת קיימא. ביקרנו בבתים שמשולבים בהם אלמנטים סביבתיים: בגליל, בשרון, בהרי ירושלים, בשפלה, במדבר. גילינו בתים לשימור ובתים שהתחדשו, כאלו שנבנו מחומרים ידידותיים לסביבה או מחומרים מקומיים, בטכנולוגיות חדשניות או במסורות בנייה עתיקות, ובכולם מצאנו התייחסות למיקום הבית על המגרש מתוך התחשבות בכיוון האור והרוח, הפתחים, הסיכוך, הגינה, הסביבה והנוף.

אבל בעיקר גילינו "אנשים ירוקים": אלה המבקשים לנהל אורח חיים צנוע, שצורכים פחות, נוסעים פחות, מבזבזים פחות. כאלה שחיים את הבית, את הסביבה, את הקהילה. אנשים בעלי מודעות סביבתית, חברתית וכלכלית, ששואפים לחיות בהתאם למשאבים שלהם: לצרוך נכון, לחסוך וליהנות מהבית ומהפוטנציאל הגלום בו. פגשנו משפחות שלא מושכות עוד שקית מיותרת מהמתקן בסופר; שנהנות לאכול בבית, ממיינות פסולת ומפרידות בין עיתונים, בקבוקים, סוללות; שנמנעות מלקנות צעצוע קטן באריזת ענק, משתדלות שלא לזרוק דבר ומעבירות הלאה למי שצריך; משפחות שמטמיעות את המסרים הירוקים שהילדים מביאים מהגנים ומבתי הספר. פגשנו אנשים שהעקרונות הירוקים שלהם משפיעים באופן ישיר על איכות החיים שלהם ושל הסביבה. חומרים ידידותיים לסביבה. עיצוב ותכנון: נעה בר-לב דוידור, מטבח: thuch wood | צילום: שי אדם חיים בהתאם למשאבים. תכנון ועיצוב: נעה בר-לב דוידור, עבודות עץ: עץ לדעת | צילום: שי אדם

ליהנות מהבית ומהפוטנציאל הגלום בו. תכנון ועיצוב: נעה בר-לב דוידור, עבודות עץ: עץ לדעת | צילום: שי אדם

הקשר שבין הירוק לרגש

ובתוך המסע הזה גילינו עוד תגלית: שיש קשר בין "הבית הירוק" ל"בית הרגשי". בבתים שבהם מצאנו הקפדה ותשומת לב להיבט הסביבתי מצאנו גם קשב מיוחד לאדמה, לקהילה, ליקום, לאחר. מצאנו דיוק רגשי שיודע להפריד ולמיין בין מה שחשוב ומה שמיותר. אני מאמינה שבית הוא מקום לאהבה, מקום לזרוק את החיים שלך פנימה. אני מאמינה שבית צריך להכיל חיים שלמים והוא הבסיס לכל - ממנו יוצאים, אליו חוזרים, הוא מי שאנחנו ומי שאנחנו רוצים להיות. לפי התפיסה שלי, בית צריך להיות הצימר שלנו, המסעדה, המועדון החברתי, הסטודיו ליצירה, ואם אפשר גם מקום התעסוקה שלנו. בית שהוא מרכז החיים. אדריכלות ועיצוב: אמיר ורד | צילום: שי אדם חיים בבית, ישנים בבית. עיצוב: מעיין אשכנזי לרפלקטור | צילום: שי אדם

לשלב אלמנטים סביבתיים. המלון הסקוטי | צילום: שי אדם

בית הוא המקום שבו אפשר ללוש שוב ושוב את האהבה, והטיפוח שלו הוא סוג של אמירה, מעין קינון. אני עצמי מוצאת במלאכות הבית ביטוי לאהבה יומיומית. לבשל ליקרים לי מכל, להאכיל, לארגן את החדרים, לגעת בחפצים, לסדר, לקפל - כל אלו הם עוד דרך לומר להם בכל יום מחדש: "אני כאן בשבילכם, דואגת לכם, אוהבת אתכם, יוצרת בשבילכם בית וקן". נכון, לא כולנו גדלנו בסביבה נוחה ומטפחת ולא כולנו חיים בסביבה כזו, אבל לכולנו הזכות לשאוף לתיקון, ולבקש לעצמנו את המקום המיוחד הזה. והידיעה שעיצוב לבדו לא יביא את האושר הפנימי, יש בכוחה התכווננות ושאיפה למקום מכיל ומגונן. האוויר זורם בנעימים. אדריכלות ועיצוב: נעה ברלב דודור | צילום: שי אדם

,ובערוגות צומחים ירק ותבלינים. אדריכלות: רנה דוקטור | צילום: שי אדם

בית ירוק בעיני הוא בית אפשרי - כזה שמתאים למידותיה של המשפחה, שחוסך ממקום של עוצמה ולא ממקום של מצוקה. בית שמעניק כבוד ומקום לכל אחת מהפעילויות השגרתיות ביותר שאנחנו עושים, ומאפשר למבנה להיות חלק אורגני מהחיים. ואני יודעת, מביקוריי בבתים רבים כל כך בישראל לאורך השנים, שבית לא נועד רק למשפחה המושלמת, זו מהפרסומות. הוא מקום מנוחה לנפש באשר היא, למשפחה באשר היא. 

הבתים המיוחדים אוגדו לספר "הבית הרגשי", והוא מיועד לכל מי שרוצה להכניס אל ביתו את השקט, את השלווה, את הירוק, לכל מי שחושב וחולם קיימות ואקולוגיה, גם אם הוא רק בתחילת המסע, כמונו. הספר מבקש לעורר השראה במטרה לקדם את החשיבה האקולוגית הביתית, לעודד את המשפחות הירוקות בדרכן ולחזק את מגמת הבנייה הירוקה בישראל. אני מזמינה אתכם למסע שלנו ומפצירה בכם לכתוב לי ולשתף – גם כאן בבלוג שלי במאקו. אשמח לקבל תמונות, רעיונות, לשמוע איך אתם חיים, שתפו אותי.

העיצוב הוא כלי שרת לרגש ולא לטרנד. "הבית הרגשי", עיצוב כריכה: סטודיו קובי פרנקו | צילום: שי אדם

במדור הקודם: סיור בחנויות אוספים
לכל הכתבות במדור "בבית עם אורלי רובינזון"

 לאתר של אורלי רובינזון