דירה ישנה, השוכנת באזור מרכזי אך שקט בצפון תל אביב, נרכשה על ידי דייר חדש בעיקר בשל מיקומה הנוח. "מעולם לא בוצע בה שיפוץ", מספר האדריכל יוסי פרידמן, "ומעבר למיקום האטרקטיבי היא הייתה חנוקה וחסרת כל ייחוד". חזותו של החלל הייתה כה סתמית ומיושנת עד שהיא גרמה לדייר החדש לפקפק בפוטנציאל ובאפשרות שניתן יהיה להוציא ממנו משהו טוב.
הוא ביקש "שינוי משמעותי" והגדיר את רצונו לכלול בה סלון, חדר שינה גדול, סלון וחדר נוסף. שטחה המשתרע על כ-80 מ"ר נחלק גם במקור לשלושה חדרים, ולדברי פרידמן האתגר היה "לחזור ולייצר בשטחה הצנוע יחסית את אותו מספר חדרים, ובמקביל לחולל בה שינוי של ממש ולשוות לה חזות חדשה לגמרי".
מטבע הדברים, המהלך היה כרוך בשיפוץ מסיבי שבמסגרתו הוסרו מהחלל כל הקירות המקוריים למעט עמודים קונסטרוקטיביים. הקונספט שרקם האדריכל נועד לשלב בין איכויות לופטיות עדכניות לבין ערכי חלוקה מסורתיים. "הרעיון היה לייצר חלל דינמי וגמיש שיוכל להשתנות ממרחב פתוח לחללים מוגדרים בהתאם לרצון ולצרכים". מימוש הרעיון התגבש לכדי מימד של "הזזה" - שימוש במחיצות קלות שתנועתן מייצרת חלל עם אופציות לשימוש פונקציונלי משתנה.
עיקר חוכמתו של החלל טמונה ברעיון הגמישות ובשימוש המושכל שנעשה לצורך זה באלמנטים קיימים כמו מסילות עיליות וכיסים נסתרים. אלה מאפשרים לנצל את המרחב במלואו - ליהנות מחלל פתוח ולחילופין מפרטיות באזורים מוגדרים, שגם הם יכולים להפוך לחדרים סגורים. בכל אזורי הדירה הותקנו תשתיות שיאפשרו שימושים שונים בחללים, והיבטי אור ואוורור שולבו בתוכנית על מנת להבטיח תפקוד מיטבי בכל מצב.
הלבן קבוע, החום זז
המרחב שלאחר התכנון נחלק לשני צירים: הקדמי מכיל את חללי הסלון והמטבח, ועל הציר הנוסף, העמוק יותר, ממוקמים חדר השינה וחדר עבודה /אירוח. שני הצירים מקושרים/מופרדים באמצעות מחיצות הזזה בלבד, ובשני החדרים נכללים גם חדרי רחצה ושירותים.
החלל המזמין שנגלה לעין חושף שיח הרמוני בין מראה עכשווי לבין חמימות ביתית. הוא מאופיין בחומריות מצומצמת שמשלבת בטון יצוק המשמש בריצוף, עץ ו"משטחים לבנים" (קירות גבס ומשטחי קוריאן), תוך יצירת מארג אסתטי עשיר, אוורירי ומאוזן: אף אחד מהחומרים אינו משתלט על החלל על חשבון האחרים ושילובם זה עם זה מייצר דיוק נעים לעין. האלמנטים הלבנים (קירות, משטחי קוריאן במטבח וכד') הם האלמנטים קבועים/נייחים, ואלה שעשויים מעץ הם האלמנטים הניידים - מחיצות נעות המשתלבות בתוך יחידות נגרות שבוצעו בעבודה מוקפדת.
מי מכיר את הפריט שבקיר
גם יחידות הנגרות תוכננו לשרת מספר פונקציות כמו, משל, אלמנט שצדו האחד פונה לחדר העבודה ומשמש כמערכת קיר המכילה משטח עבודה ומקומות אחסון, צדו השני פונה למבואה קטנה בכניסה לחדר השינה ומנוצל גם כן לאחסון, ואילו צד נוסף פונה אל מרחב הסלון מאכלס מסך טלוויזיה. נושא האחסון ככלל היווה גורם משמעותי בתכנון ונועד לייצר כמה שיותר פתרונות יעילים תוך ניצול מיטבי של השטח. על מנת להימנע מעומס ויזואלי בנפח לא גדול, הם תוכננו כחללים המשתלבים בקירות, כך שקיומם לא מפר את תחושת הזרימה הפתוחה. "התוצאה היא שכל חדר שנסגר הוא מרווח יותר מהחדר שהיה בתכנון המקורי, מואר יותר, וגם מכיל יותר אפשרויות אחסון", אומר פרידמן.
תאורת החלל היא נקייה ומושתת על פסי תאורה, גופים הנטמעים בתקרות וגופים סמויים, דוגמת כאלה המפיצים את הילת אורם מהתקרה. את חזות המרחב משלימה פלטת צבעים מאופקת שנבחרה לפריטי הריהוט - גווני אבן, בז' וגרז'.
גם העיצוב נמנע מעומס ושמשלב תכנים אורבניים עכשוויים עם ערכים מסורתיים יותר. ניכר כי כל פריט בחלל כולו נבחר בקפידה ובהתאמה לפרופורציות שלו, כשהוא מכיל שילוב בין מודרני-נקי לקלאסי-חמים: פריטי ריהוט בקווים נקיים נינוחים שנרכשו או עוצבו ייעודית ובוצעו בהזמנה; שטיחים רכים שנפרשו על ריצוף הבטון; גופי תאורה דקורטיביים במיקומים ממוקדים; ומינון מדוד של פריטי נוי מרשימים.
"הדירה היא הוכחה שעם אמצעי תכנון חכמים אפשר להגיע לתוצאות אסתטיות ופונקציונליות גם בתקציבים שאינם בשמיים", מסכם פרידמן.
תכנון: י. פ. פרידמן - אדריכל פרופ' יוסי פרידמן
ראש צוות עיצוב פנים: ינאי פרישר- גוטמן, מעצב פנים
צוות עיצוב: גלי קמינסקי, גל צידון
בשיפוץ: כך הופכים דירת 6 חדרים ל-5 חדרים בהינף יד
כל פינה בבית האדריכלית קיבלה מגע צבעוני. התוצאה הססגונית לפניכם