את מופעו המינימליסטי של הבית שתכננו האדריכל דולפי לוי והמעצבת עדי חמיצר בעמק חפר, קשה להחמיץ - מבנה מדויק הנרקם משלושה גושים לבנים ונקיי קווים. למרות שהסגנון התקבע בשנים האחרונות כמגמה רווחת, במקרה דנן אומרים לוי וחמיצר: "המבניות המינימליסטית נטוותה כמענה לבקשת הדיירים ולא כנהייה אחר הטרנדי והעכשווי. הפשטות והמינימליזם הולמים את אופיים, את תפיסת עולמם, ואת אורח החיים שהם מנהלים וניהלו מאז ומתמיד". בתוך כך, גם הפרוגרמה הייתה מינימליסטית מבחינת דרישות. למעט הגדרה נחרצת לצבעוניות מונוכרומטית של לבן עם תיבולים של שחור ואפור, ובקשה ליצור חדרי ילדים קטנים יחסית עם מרחב משותף שימשוך אותם החוצה לבלות יחד, ניתנה ללוי ולחמיצר יד חופשית ותהליך התכנון זרם כדיאלוג פורה ונעים.
המגרש הגדול (4 דונם, חלק מנחלה) שעליו נבנה הבית ממוקם בין כביש ראשי לבין מרחב של טבע פתוח, ושטחו המלבני-מוארך הולך וזורם מטה מדרום לצפון בשיפוע הדרגתי קל. בהתייחס לנתונים אלה התגבש הרעיון האדריכלי שהפנה את המבנה אל המרחב הירוק הנפרש מולו, קבע את העמדתו נמוך מעט ממפלס הרחוב, ויצר כניסה מזמינה העוברת דרך גינה קדמית מטופחת. כך, בעוד החזית הקדמית הפונה אל הרחוב סגורה יחסית ומיקומו הנמוך של הבית ממתן את נוכחות חזותו הלבנה בסביבה הכפרית הסובבת אותו, החזית האחורית מאופיינת בפתיחות רבה ומנצלת עד תום את מלוא מראות הגן, הבריכה והטבע המשתרעים נכחה.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- הנתיב המהיר: טיפים שיעשו לכם חיים קלים
- שאלנו 4 מעצבות צרפתיות מה דעתן על הטעם הישראלי
דיגומים גיאומטריים של אור
הקונספט הצורני הושתת על קומפוזיציה של נפחים המקושרים באמצעות פטיו, כאשר כל נפח מכיל ומשרת פונקציה אחרת. לוי וחמיצר: "תפיסת העולם שלנו היא בתים שעובדים, שקל לחיות בהם. הנקודה הכי משמעותית מבחינתנו היא כשהפונקציונליות מתמזגת עם הקומפוזיציה, וההתמזגות הזו היא, למעשה, הבית".
את שביל המעבר היורד אל הבית חותמת מבואה חיצונית, ופתח שקוף הקבוע לצד הדלת מאפשר להישיר מבט החוצה ואל חלל הפנים עד הבריכה והמרחב הירוק שמעבר לה, המהווה רמז לבאות. עם הכניסה פנימה מתברר כי תוכו כברו, כאשר ניקיון החוץ המעטפת אכן ממשיך כאן כמרחב הנקרא בבהירות ומייצר שקט בעיניים - צבעוניות מונוכרומטית, צמצום חומרי ואור יום טבעי המגיע מפתחים גדולים ומשרטט דיגומים גיאומטריים על פני הקירות והרצפה - חוברים למארג תמציתי מהודק, חף מאלמנטים מיותרים ואפילו זני משהו.
חלוקת החלל נפרשת על שתי קומות וקומת מרתף (ראו תכניות), וגרם המדרגות המחבר ביניהן ממוקם כמו על קו התפר בין שני אזורי קומת הכניסה. בחלק העליון של חללו הגבוה משתלב פתח המחדיר פנימה אור יום טבעי, וקיר נמוך התוחם את מהלכו התחתון (המוביל לקומת המרתף) מהווה מעין קונזולה שמגדירה אזור מבואה. קומת הכניסה מכילה אזור ציבורי הממוקם בעומקה ונפתח במלואו אל החוץ, יחידת הורים וחדר עבודה הממוקמים בחלקה הקדמי משני עברי הכניסה, ופטיו המחבר בין שני הנפחים. במעבר לאזור הציבורי חולפים על פני הפטיו שקיומו כמו מרחיק את הבית הסמוך ומזכה את העוברים בתחושת חוץ מצד זה של הבית, ופטיו נוסף משתלב גם בצדו השני, ביציאה מפינת האוכל.
מינימליזם לבן וצבע במשורה
הקומה העליונה מכילה את חדרי הילדים שתוכננו כסוויטות קטנות עם חדרי רחצה צמודים, כששניים מהם חולקים מרפסת משותפת הפונה לכיוון צפון ובחדר השלישי ישנה מרפסת הפונה לכיוון מערב. בתוך כך, כל חדרי הקומה נהנים מקשר אל החוץ, ובהתאם לבקשת הפרוגרמה הם חובקים חלל מרכזי המהווה פינת משפחה נעימה לפעילויותיהם המשותפות. קומת המרתף כוללת בשטחה חדר משחקים וקולנוע, מקלט, חדר רחצה נוסף, ויציאה אל חצר אנגלית המשמשת כפטיו נעים.
פלטת הצבעים והחומרים נשענת על הגוונים שהוגדרו ומייצרת מסגרת חלל מובחנת מאוד: ריצוף קומת הכניסה בוצע בבטון מוחלק, בחדרי השינה משמש פרקט לבן אטום, קירות הבית נצבעו בלבן, הפתחים הגדולים, שמרביתם ויטרינות, נתונים במסגרות אלומיניום שחורות, וגרם המדרגות המלווה במעקה שקוף בוצע מברזל שחור. התאורה בבית מתבססת על גופים שקועים וצמודי תקרה ללא כל שילובים דקורטיביים, ונקודות הצבע המועטות שמשתלבות בחלל מגיעות מפריטי הריהוט שאף הם שולבו במשורה.
המטבח משלב קיר ארונות המכיל מכשירי חשמל אינטגרליים, יחידת אי שחורה, ואזור כיור ומשטח עבודה. אזור זה נתון במעין גומחה שהתקבלה מקורת גבס עליונה הזורמת כרצף המשכי מקיר הארונות, כשהיא מעמיקה אותו ואגב כך מייצרת נפח מתאים למשטח עבודה נדיב ממדים בעומק 90 ס"מ. המשטח, כמו גם הכיור המוטמע בתוכו כחלק בלתי נפרד, חיפוי הקיר מעליו וחזיתות הארונות העליונים עשויים קוריאן המקנה מופע מהוקצע למשעי, והחזיתות האחרות עשויות MDF בגימור צבע לבן אטום.
משטח כחול, מרחב ירוק
יחידת ההורים נהנית מיציאה ישירה אל הפטיו שבשטחו משתלבת במת דק שבמרכזה ניצב ג'קוזי מפנק, והיא נחלקת לאזורי שינה וארונות. את ההפרדה ביניהם מייצרת יחידה בנויה שצדה האחד משמש כגב מיטה, צדה השני פונה לאזור הארונות, ומשני עבריה ישנם מעברים נוחים אליו. חללו תוכנן בהתאמה למעברים אלה כך שכל אחד מהם "פוגש" יחידת ארונות פינתית ובמרווח בין השתיים קבועה הכניסה לאזור הרחצה.
מרחב החוץ הנפרש לעין מהאזור הציבורי משתפל קלות בקצב נעים ומעניק תחושת אינסוף כלשהי. ביציאה ממנו ישנו דק עץ המשמש כרחבת ישיבה, שממנה ממשיך השטח לרדת אל רחבה מרוצפת בקדמת בריכת שחייה שתכנונה כבריכת גלישה מייצר משטח כחול שלאחריו משתרע מרחב טבע ירוק. אלה, למעשה, הם כתמי הצבע העזים ביותר בסיפורו של הבית שגובש ונארג בהתאמה מדויקת לצרכי דייריו ולהעדפותיהם האסתטיות, ואכן מגלם מפגש של קומפוזיציה ופונקציונליות- בית של שקט, שאור טבעי מהווה בו חומר לכל דבר וגונו הלבן אך מעצים את איכויות חלליו ואת נוכחות הסביבה הכפרית.
תכנון ועיצוב: סטודיו לוי חמיצר - אדר׳ דולפי לוי, עדי חמיצר, מעצבת
במדור הקודם: דופלקס תל אביבי יוקרתי שלא מנקר עיניים
לכל הכתבות במדור בית ונוי