קיבוץ מסדה: מעשה בבית שמשקיף על ממלכת ירדן

מעשה בבית תמונה משפחתית (צילום: בועז לביא) — משפחת צ'פלין. מתכננים להרחיב את הבית בקרוב | צילום: בועז לביא

ברוכים הבאים | צילום: בועז לביא

דיירים: תמר ויואב צ'פלין, בני 30+, בעלי משרד "מעשה בבית" - בוטיק ביתי לאדריכלות ועיצוב פנים. נשואים+3 ילדים בני 6 ,4 ושנה וקצת.

מעשה בבית (צילום: בועז לביא) — חיים ונושמים עיצוב | צילום: בועז לביא

מעשה בבית גובה (צילום: בועז לביא) — זוג כורסאות וינטג' משנות החמישים | צילום: בועז לביא

רקע כללי: "אנחנו חיים ונושמים עיצוב מאז ומתמיד וגם באים מרקע משפחתי עם זיקה לאמנות - סבו של יואב, יוסף צ'פלין, היה צייר ומורה לציור בבית החינוך בדגניה, וגם סבי, ראובן אלטברגר, צייר ואמן שבנה בזמנו את ביתו במו ידיו. הכרנו בלימודי אדריכלות ועיצוב פנים. אני למדתי שנה באסכולה בתל אביב והשלמתי את לימודי במכללת עמק הירדן, שם הכרתי את יואב. עם סיום לימודי התחלתי לעבוד ברשת המשביר לצרכן בעיצוב ומיצוב חללים מסחרייםvm-visual merchandiser ועיצוב חלונות ראווה. יואב התחיל לעבוד במשרד תכנון גדול בעמק הירדן, א.ב תכנון, שם רכש את ניסיונו המקצועי. לפני כחמש שנים החלטנו לממש את אהבתנו לאדריכלות ועיצוב פנים ופתחנו את 'מעשה בבית', בוטיק ביתי לאדריכלות ועיצוב פנים. המשרד נמצא במבנה ששיפצנו שהיה סטודיו לציור של סבו של יואב בקיבוץ".

עוד באתר לעיצוב הבית:

פרטיות בקיבוץ

על הבית: "הבית נמצא בקיבוץ מסדה וחלמנו עליו רבות לפני שקיבלנו אותו לידינו. מיד זיהינו את הפוטנציאל הטמון בו. הבית ממוקם בקצה הקיבוץ וזוכה לפרטיות רבה, דבר שמאוד חשוב כשחיים בקיבוץ. הוא פונה לנוף המקסים של ממלכת ירדן. שטח הבית 60 מ"ר. למרות גודלו הקטן, התחושה בבית מרווחת. הבית עבר שיפוץ מאסיבי - כמעט כל קירות הפנים נשברו על מנת לפתוח את החלל. במעטפת, שבנויה מבטון מזוין בנייה ביטחונית, פתחנו פתחים גדולים על מנת להכניס את החוץ/הנוף פנימה".

פילוסופיית העיצוב של הבית: "הרעיון מאחורי התכנון היה לייצר תחושת מרחב ולהכניס את החוץ/הנוף פנימה, כמו גם להשרות אווירה של בית נופש כפרי. היה לנו חשוב מאוד לראות את הנוף מכל מקום בחלל הציבורי, להכניס הרבה אור טבעי - הדירה היתה מאוד חשוכה וכוכית - וליצור אווירה חמימה. סגנון הבית כפרי בשילוב פרטי וינטג' שאנחנו מאוד אוהבים לאסוף ולשפץ. את רוב הריהוט בבית שיפצנו במו ידינו. אנחנו תמיד מעדיפים חפצים/רהיטים ישנים עם נשמה על כאלו חדשים. חפצים שיש מאחוריהם עבר וסיפור. את זוג כורסאות הווינטג' משנות החמישים שבסלון שלנו רכשנו בדורותיאה – חנות בכרכור של זוג נחמד (הילה ואייל כגן) שמשפצים ומרפדים רהיטי וינטג'".

צבעים במינון נכון

אוהבים בבית: "אנחנו מאוד אוהבים את השידה בחדר הילדים שמצאנו בסטודיו לציור של סבא של יואב, שנבנתה על ידי הנגר של הקיבוץ לפני שנים רבות. שיפצנו אותה, החלפנו ידיות ומתחנו סרט תחרה להשלמת המראה. אנחנו מאוד אוהבים את תריסי העץ הישנים ששיפצנו ותלינו כתמונת קיר בחדר הילדים, את התריס מנווה צדק ששיפצנו ותלינו במקלחת המשמש כדלת לנישת תמרוקים. אנחנו אוהבים את הנישות בסלון שנבנו במיוחד לאוסף ספרי העיצוב והאדריכלות שלנו, המגזינים שלנו ופרטי הווינטג' שלנו, כמו הרדיו הישן והמאוורר המוזהב".

מה היינו משנים בבית: "לא היינו משנים כלום. אנחנו מאוד אוהבים את הבית ומחוברים אליו רגשית. מה שכן, נהיה לנו קצת צפוף. בכל זאת, המשפחה גדלה, שלושה ילדים... אנחנו מתכננים להרחיב את הבית בעתיד הקרוב".

חלום להמשך: "היינו רוצים לקחת איזה האנגר גדול ולהפוך אותו לבית מגורים/מסעדה. או לעצב איזה לופט אורבני".

טיפים: לא לפחד מצבעים אך לדעת להשתמש בהם במינון הנכון. לא לפחד משילובים של סגנונות - מודרני, כפרי, אקלקטי- ישן/חדש. למי שרוצה לקחת מעצב - ללכת עם מעצב שסומכים עליו במאה אחוז ומתחברים לסגנון שלו ולאישיות שלו. לתת למעצב יד חופשית, לא לפחד, כי רק כך יוצא פרויקט מושלם!