הדיירת: ורד בן סימון (42), סטייליסטית ומרצה לעיצוב, בעלת הסטודיו להדרכת מעצבי פנים וסטייליסטים "VBStyling".
הדירה: דירת 3.5 חדרים בפתח תקווה, מושכרת מההורים. "כשראיתי את הבית הזה לראשונה הבנתי שהוא יהיה חייב לעבור שינוי ושיפוץ. סגנון הבניה היה חנוק וסגור. עברתי לכאן בשנת 97' ועשיתי שינויים כמו שבירת קירות, הגדלה והוספה של פתחים והכנסת אור. מי שמסתובב בבית מקבל משילוב הצבעים והפרטים וייב של ים, וזה לא מקרי, אני מאד אוהבת את הים וזו התחושה שרציתי להעביר בבית".
פילוסופיית העיצוב שלי: "הייתי אומרת שהבית שלי הוא אוסף של חוויות ופריטים שאני צוברת ממסעות בארץ ובחו"ל ומדי פעם משנה בשביל להתרענן. הבית עבר המון שינויים ביחד איתי לאורך השנים, החלפתי המון רהיטים ופריטים שסימלו תקופות שרציתי לשים מאחור.
"הספות שנמצאות כרגע בסלון היו שייכות להורים שלי, בזמנו הן היו יפיפיות אבל עברו עליהן השנים והן התבלו, לכן הן מכוסות בבדים מנחלת בנימין. לאחרונה רכשתי ספה חדשה ואני ממתינה שהיא תגיע. הקיר שהיה שייך פעם למרפסת, אני קוראת לו קיר מתחלף, כי בכל תקופה יש בו יצירה אחרת שלי. הפעם הקיר נצבע בצבע אפקט הקטיפה וסידרתי עליו קומפוזיציה של פריטים שאספתי וצירפתי יחדיו, כשילוב של חדש וישן; תליתי תמונה, צדפים, תחתית מסט כוסות ישן ואותיות. על הרצפה מונחים תריס שרוסס בצבע זהב, ענף עץ שמצאתי ונצבע בלבן ועציץ דקל. בשביל האיזון הויזואלי תליתי מהתיקרה שני כדורים שמשלימים את הקומפוזיציה.
"את פינת האוכל מיקמתי משמאל לכניסה ולא ממולה. ברוב הדירות אנחנו רגילים להיכנס ישר לפינת האוכל. וזו בעיה, כי אנשים נוטים להיכנס הביתה ולהשיל מעליהם את כל מה שהיה בחוץ, קודם כל במובן הפיזי - תיק, נעליים, מעיל וכו', אז אם יש פינת אוכל מול הכניסה היא הופכת לפינת בלאגן.
המטבח הוגדל על חשבון חדר האמבטיה וחדר השירות והוספתי לו חלון פנימי. את גופי התאורה שמעל הדלפק הכנתי בעצמי. ראיתי גופי תאורה שאהבתי אבל היו מאד יקרים, וניסיתי לעשות משהו דומה בעזרת אגרטלים. ביקשתי ממעצב תאורה לקדוח חור ולהתאים אותם לבית מנורה, הוא קצת חשש לעשות את זה שלא ישברו אבל בסוף זה הצליח מאוד.
חדר השינה שלי עיצבתי בהדרגה והוא התבגר יחד איתי. בעזרת חבר גרפיקאי פיזרתי מילים ויצרתי תמונות על בדי קנווס שתלויים על הקיר מאז שנת 97. לשמחתי קיבלתי הרבה תגובות חמות ואפילו בעל הדפוס ביקש רשות להכין לעצמו עותק. היום אמנות כזו היא שיא האופנה, אפשר לומר שהקדמתי את זמני".
"החדר הלבן הוא החדר שאני הכי אוהבת ובו אני מצליחה לתפוס שלווה. בעיקר אני קוראת בו ושומעת מוזיקה ומתפנקת עם מיולה הכלבה. הרעיונות הכי טובים שלי הגיעו משהות בחדר הלבן".
טיפ למשפצי בתים: "מי שמעצב לבד את הבית שלו צריך ללכת אחרי האינטאיציה שלו ואחרי מה שהוא אוהב (צבעים, טקסטורות,אוספים, סגנון), כדי שמי שייכנס לבית יבין מיד את אופיו וטעמיו של הדייר. גם אם אתם שוכרים לכם שירות של מעצב, תתעקשו שהתשוקה והאהבה שלכם תתבטא בבית, כי אחרי הכול אתם גרים שם ולא המעצב.
"צבע זה משהו שגורם לנו להתנהל בצורה כזו או אחרת לכן, חשוב שנחיה בבית עם צבע שנעים לנו לחיות איתו".
אל תעשה: "בגדול, אני ממליצה להימנע מנישות סביב הטלוויזיה בסלון. הבעיה עם נישת גבס היא שלרוב אין פרופורציה בין גובה המדפים לבין גודל הפריטים שמניחים בהם, וזה נראה עמוס וחסר סדר. בכל תצוגת מדף תנסו לקחת גוון אחד ולהשתמש בו עם כמה טקסטורות בבת אחת, לדוגמה לבן עם פסים לצד לבן רקוע".
הפריט האהוב עליי בבית: "הקונסולה בכניסה היא תוצר של אהבה מבחינתי. הרבה זמן חיפשתי מה להניח שם עד שמצאתי את הפריט הנכון. הגוון שלה והיצירה שלה בכלל זה משהו שאני מאוד גאה בו".
הייתי רוצה לשנות: "כרגע לא הייתי משנה כלום, גדלתי עם הבית הזה והגענו שנינו יחד למקום טוב ושלם אחרי הרבה שינויים ותהליכים".
חלום להמשך: "שיהיה לי בית ספר או מקום משלי להעביר את הקורסים שלי, להמשיך לעשות מה שאני אוהבת ולתת לפרפרים והתשוקות לנהל אותי".
ורד בן סימון, בקרו בבלוג של ורד
במדור הקודם: מי צריך ספה ל-16 איש?
הילה עפרי וסיון איינהורן, מעצבות פנים בעלות סטודיו לעיצוב H a n d S
לדף הפייסבוק של הילה וסיון