הדיירת/המעצבת: גלית דיין-רביב, מעצבת פנים והבעלים של סטודיו "design2be" העוסק בליווי השיפוץ/הבנייה הפרטית משלב הסקיצה הראשונית ועד ההום סטיילינג. הסטודיו נותן מענה לווילות, משרדים ודירות יוקרה.
"במקור אני מגיעה מעולם ההיי טק, שם ניהלתי פרויקטים העוסקים בעיצוב ותכנון ממשק משתמש. ב-2003 עברתי לחיות בז'נבה. הסביבה ואורח החיים שונים שם ב-180 מעלות מישראל. נרשמתי ללימודי צרפתית ולאחר מכן ללימודי מנהלת מסדי נתונים ב-אורקל. זמן קצר לאחר סיום הלימודים הפכתי לאמא. עם הרחבת התא המשפחתי קנינו בשוויץ בית שדרש שיפוץ יסודי. לקחתי את זה על עצמי וביחד עם קבלן מקומי, שלימים הפך לחבר קרוב כמו משפחה, יצאנו לדרך תוך שהוא מלווה ומכוון אותי מבחינה טכנית. חברה טובה שייבאה אומנות לז'נבה הדביקה אותי וסחפה אותי לעולם חדש. בבית בז'נבה, כל ההתנהלות העיצובית, מהתכנון העיצוב ועד הסטיילינג והבחירה ביצירות האמנות, אני עשיתי.
"חשוב לזכור שמגורים באירופה בכלל ובשוויץ בפרט, כמו גם הקרבה למילאנו, בירת העיצוב העולמית, חשפו אותי, לעולם העיצוב ולסטייל. עיצוב וסטייל באירופה באים לידי ביטוי בכל מקום ובכל זמן. אנשים משקיעים הרבה זמן , כסף ואנרגיה בנראות שלהם. לא יוצאים מהבית עם כפכפים וטרנינג - גם לא למכולת. האסתטיקה תופסת מקום מרכזי בחיים.
"עוד לפני החזרה לארץ התחלתי להכין את תוכניות השיפוץ של הבית בו אני גרה היום בהרצליה, ובד בבד נרשמתי ללימודי עיצוב פנים במכללת בניין ודיור. אחרי שמונה שנים בשוויץ, חזרתי לישראל עם שני הילדים במטרה להשתקע, כאשר במשך חצי שנה הבית
עבר שיפוץ והחפצים האישיים חיכו במכולה באשדוד. ההתנהלות מול אנשי מקצוע ישראלים החזירה אותי באמת ארצה וחלקם מלווים אותי עד היום כמו הקבלן, מטבחי מיכאלו, פאלס דיזיין, מודי קרמיקה, וקמחי תאורה. בשנת 2012, עם סיום הלימודים, פתחתי את העסק שלי כאן בישראל והמשכתי ללימודי סטיילינג במכללת בניין ודיור".
הבית: "160 מ"ר המשתרעים על שלוש קומות וגינה. הבית נמצא בשכונה שקטה בהרצליה במתחם סגור בו 20 בתים בלבד המקיפים גינה ובריכה פרטית למתחם. לבית שתי כניסות, אחת מרכזית והשנייה, שאני הוספתי, ישירות לסטודיו שלי שנמצא במרתף".
דיירים נוספים: תום (9) ומיה (6).
סגנון: מהייטק לפופ ארט לתעשייתי
פילוסופיית העיצוב של הבית: "הקונספט של הקומה הראשונה הוא הייטקיסטי-פופ ארטי-תעשייתי. בכל קומה שילבתי שאריות פרקט שהבאתי משוויץ, מתוך זכרונות וגעגועים למקום שהיה פעם בית. דבר שמנחה אותי, גם בבתים של אחרים, הוא הכנסת אור ויצירת מרחב פתוח. להביא את החוץ פנימה ואת הפנימה החוצה. החלום שלי הוא לבנות בית זכוכיות ובטון שקוף לגמרי.
"בבית האישי שלי היה לי חשוב ליצור מקום של משפחה עיצוב ואמנות, תוך שמירה על קווים נקיים וללא עומס של פרטים, וגם ביטחון ותחזוקה קלה של הבית. את המטבח תכננתי בשוויץ והוצאתי לפועל עוד לפני שיכולתי לקחת מידות בשטח ואז, במהלך השיפוץ, מצאתי את עצמי עם נישה לא מנוצלת. החיסרון הפך ליתרון באמצעות מדפים שהם שאריות פרקט בצורה א-סימטרית.
"לעולם הסטיילינג שמתי לב בשלב מאוחר יותר של העבודה בתחום. בהתחלה מה שהיה לי חשוב זו האדריכלות, החלוקה, הקירות והטכנולוגיה. בגלל המקום הטכנולוגי ממנו הגעתי. השיפוץ, שנערך לפני שלוש שנים, היה סביב השילוב בין בטון ועץ. הבית עבר הרבה מאוד שינויים מבניים. בכל מקום שיש עמוד היה פעם קיר שהורדתי כדי ליצור מרחבים פתוחים וחללים גדולים. המטבח היה סגור, המפתחים לגינה היו קטנים יותר והגדלתי אותם כדי שתהיה תחושת מרחב ואור טבעי ייכנס. את הקיר סביב המדרגות החלפתי למעקה שמאוורר את החלל.
"החיים בשוויץ היו מאוד נוחים. אבל לוו בגעגוע התמידי לשמש, האור, הפשטות ואפילו למראה הכביסה תלויה על החבל. במהלך השהות שם התחלנו לאסוף אמנות, של יהודים או ישראלים, משהו שהיה לנו חשוב מאוד בזמן השהות הארוכה בחו"ל (נתן אלקנוביץ', גרשטיין, דורית לווינשטיין, קדישמן)".
"בקומה השנייה ממוקמים חדרי השינה. חדר השינה שלי עבר מהפך שכן במקור היה בו חדר רחצה בצורת חצי עיגול שסופח לטובת המרחב האישי, כאשר חדר הרחצה למעשה ממוקם מאחורי ארון הבגדים והוא למעשה פרטי ונסתר כאשר הגישה אליו מוסווית בתוך ארון הבגדים. הדלת אליו נראית כמו אחת מדלתות הארון. זה מקום בריחה מעולה וגם שם הדגש על מרחב ואור מורגש.
"בקומת המרתף ממוקדם הסטודיו-גלריה בו מוצגות עבודות אמנות דיגיטליות, עמוד קונסטרוקטיבי הוסב לספרייה על ידי הוספה של שני עמודים נוספים בצדדיו ומדפים שגם הם שאריות הפרקט השוויצרי. הסטודיו מחולק לחדר המתנה וחדר עבודה ובו שולטים צבעים עזים: פוקסיה, אדום וחדר ההמתנה בצבע ג'ינס של ראלף לורן".
השימוש והיצירה בפרספקס: "החומר השקוף והבלתי שביר ריתק אותי מאז ומעולם. תוך כדי קריאה והיכרות עם עולם ההדפסה הדיגיטלית, הבנתי שאפשר לעשות איתו הרבה דברים, בין השאר להדפיס עליו בהתאמה אישית, הדפסה שאינה חד מימדית תוך שימוש בהצללה והוספת תאורה שתייצר עוד עניין.
"את העבודות הדיגיטליות שלי אני נוהגת להתאים ללקוחות שלי בסיום עבודת העיצוב והלבשת הבית. היום אני עובדת גם עם מעצבים אחרים ומתאימה להם את היצירה עבור הבית או העסק שהם מעצבים במטרה לפתח מוצרים נוספים כמו חיפויי קיר, משטחי עבודה, גופי תאורה, שולחנות ועוד.
"החלום שלי זה לראות את אחת היצירות שלי מחפה קיר שלם בבית כנסת בארץ ובחו"ל. המחיר של היצירות בהתאמה אישית מפרספקס, הן פונקציה של גודל וחומר ההדפסה אבל החל מ-500 שקלים ליצירה על פרספקס, עץ או אלומיניום, גם עליהם אני עושה יצירות בהתאמה אישית.
"בנוסף לפרספקס אני עובדת גם עם ספק שמייצר עמודי בטון ליציקה והוא חותך וצובע לי את העיגולים לפי מידה ומשלב מאחזים מעץ שמאפשרים את חיבור כל האלמנטים יחד וכך נוצרת לה סוג של ספרייה/ארון לאחסון ולנוי כמו שעשיתי בחדר השינה שלי. המחיר הוא בסביבות 180 שקלים לרכיב של עיגול אחד".
פינות אהובות: "האי במטבח (שהופך ממשטח עבודה לשלוחן בר מאלון מבוקע) הוא ללא ספק אחת הפינות האהובות עלי בבית. האי הוא הפינה המשפחתית והאישית שאני נמצאת בה המון ובתור וורקוהולית (מכורה לעבודה) אני עובדת גם שם למרות שיש לי סטודיו מפנק, יושבת עם הילדים לשחק ולהכין שיעורי בית וכמובן מארחת. זו פינה שהיא מאוד נעימה וגם מאפשרת שליטה על המתרחש בבית. כלומר תוך כדי שאני עובדת או מבשלת, אני יכולה לראות את הילדים משחקים ומי מגיע דרך החלון.
"זה נשמע מצחיק, אבל מדרגות הגישה לבית הן סוג של פינה מאוד אהובה. זה נשמע מצחיק כי אין שם פינת ישיבה וזו תחנת מעבר מהחוץ לפנים בסופו של דבר, אבל יש בה משהו שמאוד נעים לי עם פכפוך המים מהבריכה והשקט. הסטודיו שלי אהוב עלי מאוד. שם אני מקבלת לקוחות וקולגות. מקום של השראה ועשייה".
אוהבת ולא אוהבת: "הבית כל הזמן עובר שינויים, זו 'מחלה' שיש לכל מעצב פנים, עקב חשיפה לחומרים, רהיטים, צבעים וטרנדים. בסך הכל אני מאוד אוהבת את הבית שמשלב הכל, מקום של משפחה, עשייה, יצירתיות והנאה. כמו כן, היום במקום להשתמש ביציקת בטון מוחלק (כמו שיש אצלי בקומה הראשונה בבית) השוק מציע אריחים גדולים ועמידים יותר עליהם אני ממליצה".
חלום: "להמשיך בעשייה היצירתיית להתפתח ולגדול בשוק הפרטי והמסחרי ולפתח את קו מוצרי הפרספקס".
טיפים: "לפני בנייה או שיפוץ, חשוב לעשות חשיבה מעמיקה עד לרמת הסטיילינג, גם אם בפועל התקציב לא יספיק להחלפת הריהוט הקיים, שכן אין טעם לעשות רק אדריכלות מופלאה, אבל לא לצקת לתוך הבית את האופי של הדיירים שבא לביטוי באמצעות אבזור נכון. כמי שעוסקת בליווי הבנייה הפרטית והכנת הדמיות ללקוח לפני ההגשה לעירייה – חשוב לי לבחור את הקו העיצובי עד רמת הריהוט העתידי כדי שהבית ידבר כולו באותה השפה העיצובית.
"יש לשים דגש על בחירת חומרים טובה ועדכנית - בית שבו שולבו חומרים פחות טובים או פחות עדכניים בסופו של דבר יזדקן מהר יותר ויראה פחות טוב. החוכמה היא לדעת לשלב בין היקר והפחות יקר וליצור מראה מדהים תוך כדי עמידה בתקציב.
"כדי לבחור מעצב טוב צריך קודם כל חיבור בלתי מוסבר, שכן בלי הכימיה הזו עם מישהו שהולך ללוות אותך ולהמשיך ללות אותך גם כשהכל יסתיים, התהליך לא יהיה מהנה ויתכן שפשוט לא יעבוד. מעצב הוא קודם כל איש מקצוע שרואה את התמונה הכוללת, הוא אמור להכיל את כל הצרכים והרצונות שלכם ולהתאים מבין אינסוף מבחר והיצע שיש בשוק, את מה שהכי מתאים לכם מכל הבחינות. העבודה איתו משותפת והקשר ממשיך גם אחרי שהפרויקט נגמר. קודם כל צריך לבחור את האיש אליו מתחברים ועליו סומכים".
עיצוב פנים: גלית דיין-רביב, סטודיו design2be
הילה עפרי-סולימאני, מתכננת, מעצבת ומלבישה חללים, לפייסבוק.
במדור הקודם: להתראות תל אביב, שלום גבעתיים
לכל הכתבות במדור "קופצות לביקור"